מצטערת, ככה זה כשעושים עבודה בספרות על רומן היסטורי. לעתים זה נכנס טיפה עמוק מדי לדם... אבל טוב שכך. כעת, מתרווחת במושבי, דירתה של סבתי עליה השלום, מוסיקה גותית מlive 365 ברקע (עם המון פרסומות, אבל זה כל כך יותר שווה מהגזולינה שאחותי מתעקשת להשמיע). אני מנסה לחשוב על שלושה דברים שאנשים לא יודעים עליי, ובו בזמן מהרהרת מי מבין המנויים שלי טרם הספיק לענות על השאלון ועדיין עוקב אחר העמוד הזה קבוע (אכן, הייתי משוכנעת כי נעלוהו על בריח).

אוף, יכוני שדי צלמוות...

1. השבוע אני בת 17 (ואני בי"א). נשארתי שנה בגן. הסיבה- כשהייתי קטנה הפרעת הקשב שלי התבטאה גם בהיפראקטיביות נוראית (עשיתי כמה מעשים באמת מחרידים, ושן הבינה שלי הנעוצה באדן החלון תדע לספר זאת מוטב ממני). השמרטפיות שלי התחלפו מדי שבוע, והיו שלוש פסיכולוגיות שטענו שאני פרא אדם עם אינטיליגנציה סבירה ותו לא.

~אתם קוראים פעם שנייה?~

 חחח לא, לא המצאתי את כל זה. למרות שאם תשאלו אותי, ההישארות שלי בגן לא פתרה שום בעיה. אני עדיין מעריצה מושבעת של מצויירים וגיבורי על, ויש לי את הנטייה הזאת להשוות לחפצים וחיות תכונות אנושיות, שזוהי תופעה השתולה באופייה של אחותי בת הזקונים.

2. אני עצמי לא האמנתי שאהיה מסוגלת לכך, אך בגיל 15 השלמתי את החיבור (אם תעמדו על כך: רומן) הראשון שלי, מעשיית גיבורי על המתרחשת בעולם עתידני. אישית, למדתי לשנוא את היצירה זמן קצר לאחר שהשלמתי אותה, בעיקר כי היא מעתקת מכל מלל שקראתי אי פעם. אבל הענקתי למשפחתי את הפריבילגיה לקרוא את הזבל החביב. תאמינו או לא, אבל הם חיבבו את זה (או שהם סתם התחנפו....). אין הדבר משנה כהוא זה.

יש לי עוד הרבה מה ללמוד מהחיים כאן.

3. לדבריי על היותי חולה וכחושה ישנו בסיס בלתי ניתן להכחשה. אני אנמית כרונית, היפוטונית סיקוליזיס, עם גב 4 עקמות וכירורגיית כלי דם מאוד בעייתית ובכיתה ז' אף אבחנו אצלי כמה מחלות בעלות שם מבעית במיוחד. טוב, בקשר לזה האחרון כנראה מדובר בסוג של אלרגיה, שעל קיומה טרם נודע לי. בסך הכול אני מסתדרת לא רע. מקפידה לאכול רק מזון בריא, שורפת לפחות 100 קלוריות ביום על אופני הכושר, לוקחת טיפות ברזל, בשר, מים וכדורים. לאחרונה קיבלתי פטור חלקי מחינוך גופני, שכנראה יושיע את הממוצע שלי מצניחת פתע (ואותי מאפיסת כוחות).

4. אהבה? בשנה האחרונה ניתקתי את הקשרים עם כל אלה שעשו רושם בנדון. יתכן וזה נשמע פרנואידי. זה לא. אני יודעת מה אני רוצה ויודעת להבחין מתי קשר כלשהו מחולל בי אך ורק שמות.

מעולם לא התנשקתי, התגפפתי. אולי התחלתי עם מישהו, אך זה היה בכיתה ה' או משו כזה.

5. יש לי כתם לידה על כף הרגל השמאלית.

6. אני נוטה להושיע את אחותי מהמורה הפרטית שלה לאנגלית. המסכנה בקושי מצליחה לעמוד בעומס השיעורים, אז היא פונה אליי ובצוותא מתמלאים העמודים בקשקושי כתב יד מתנצחים. ישנה רק בעיה אחת- המורה למדה במשך הזמן להבחין מתי התשובות הן שלי ומתי הן של אחותי....

הנה, הנני מעניקה לכם בזאת את התואר דוכסים ומעבירה את השרביט ל:

schai

happy face (:

manuela  

בברכות, ידידיי

אן (מורגיין) האריס