היום הייתי מבואסת ממש מבואסת מהאווירה, מהסניף, הייתה אווירה מגעילה ברמות.

הייתי עצובה ומדוכאת.

ב' הגיע למשמרת צהריים ואמר לי בחצי פה שלום, שמרנו על שתיקה רוב המשמרת ובתכלס זה מה שרציתי- להתרחק ומצד שני זה עשה לי ממש עצוב בלב.

המנהל שלי לא אוהב אותי וזה מורגש, הוא הביא לי חוברת הסבר על איזו מערכת בעוד שהוא לא פתח לי בכלל הרשאות למערכת הזו. ברור? לא, אבל זו ההתנהלות הרקובה שלו. מה לעשות.

ההלגה שבי מאיימת לצוץ כשאני מרגישה מאוהבת ומצפה ודברים לא באמת מתממשים, הטלה שלי מתחרפן, נהיה עצוב ומרוחק. אני לא אפגע בקללות או חלילה באלימות פשוט הופכת להיות קרירה.

ממש לקראת סוף המשמרת הוא בא לעזור לי במשהו בלי שקראתי לו, נשענתי על השולחן מביטה עליו כשהוא בא ועמד ממש קרוב אליי הרגשתי שעוד שנייה הידיים שלי נשלחות אליו מלטפות לו את החזה, הגב והפנים, הרגשתי שאני מתחילה להזות וזה ביאס אותי לאללה. טוב... להיות 6 שנים לבד אחרי זוגיות אינטנסיבית מלאה ברגש ומגע, כן... זה חסר. וככל שאני מתבגרת אני מרגישה יותר ויותר את הדחפים האלה. הוא עזר לי ובסוף היה משהו מצחיק שצחקנו עליו. אומרים שמתח מיני מרגישים שני הצדדים, מעניין מה הוא חושב עליי. מעניין.

"גן נעול,

לא שביל אליו לא דרך,

גן נעול אדם, גן נעול."

אני ככל הנראה אוטוטו נרשמת ללימודי תעודה שקשורים למה שלמדתי, אני ממש שמחה שיש לי את ההזדמנות לעשות את זה לפני תואר שני שכנראה יתחיל ב"ה ואם אתקבל (עומדת בכל התנאים אבל עדיין...) באוקטובר.

גם זה יסתדר מעולה עם העבודה שלי כך שלא אצטרך לפספס אפילו יום עבודה.

ס' שהייתה איתי בתואר ולא דיברנו כל כך בגלל ד' פשפשה לי בטרוקולר, זיהיתי אותה לפי התמונה המטושטשת שתאמה את תמונת הווטסאפ והפייסבוק שלה, מה היא חיפשה?.. לא ברור. במיוחד שמזמן נפרדו דרכנו, היא כבר כשנתיים בזוגיות לא עם ד' שהתחתן ויצא לגמרי מחיינו אלא עם מישהו אחר ואני רחוקה ממנה מאוד. היא נרשמה ללימודי תואר שני במנהל עסקים שזה בערך התואר הכי קל כדי לסמן וי על תואר שני. התואר שאני מתכננת הוא בכלל לא פשוט אבל עם תמורה יפה בסוף וגם תואר מדעי שזה בכלל סבבה.

החלטתי לנסות לצנן כמה שיותר את האווירה ביני לבין ב' הבחור החתיך והלא יהודי שעובד איתי, פתאום הרבה אסימונים נופלים לי... הלומדה שהוא הציע לי לעשות במקומי כשיצאתי לבידוד וסירבתי, ראיתי את זה כלחץ שאולי מופעל עליו שאסיים את הלומדה בתור מי שאולי מרכז את הנושא, אולי גם שהוא שאל אותי בן כמה הוא נראה ואמרתי לו שבגילי ואז הוא ניסה להגיד שכשיהיה לו זקן הוא יראה יותר מבוגר. כל החיוכים האלה שנראו לי חסרי פשר- סתם נחמדות שבין קולגות שעובדים יחד. לא קלטתי שום סיגנל שמעיד על רצון להתקרב מה גם שהוא לא בן הדת שלי... פתאום בשבוע וחצי האחרונים התחלתי לראות אותו בצורה אחרת, מעבר לקולגה והבנתי שכנראה הוא הצליח סוףסוף להפעיל עליי את הקסם שהוא רצה להפעיל עליי ולכן אני רואה אותו אחרת. פתאום דברים החלו להתבהר, כל ההתעניינות שלו בי, השאלות שראיתי כסתמיות... כנראה שלא באמת היו כך. לא שיקרה משהו, אני גם לא חושבת שנוכל כרגע גם להיות ידידים בגלל שאני מרגישה דברים מעבר אבל מעניין איך לפעמים אסימונים נופלים לי ממש מאוחר.

בלי קשר... או דווקא עם?.. קיבלתי המון הצעות והודעות בפייסבוק מגברים שרוצים להכיר מאיזושהי סיבה, לא עניתי לאף אחד כי אף אחד לא משך אותי או נראה לי מעניין (וכן... יש בהחלט גברים שנראים לי מעניינים כך שאני לא חלילה משחקת אותה קשה להשגה, לא), מעניין אם שידרתי ליקום עניין בבחור הזה ואז הוא יצר איזה אפקט שזימן אליי את הבחורים האלה. מעניין.

שיהיה שבוע טוב!

עריכה, 31.1.21, 00:12- ההלגה* שבי מתחילה לצאת שוב, שוב הצפייה המיותרת והפגיעות. שוב הלגה יוצאת להגן עליי.

*הלגה מ"היי ארנולד"

ברור לי שאם הוא היה יהודי אז ברור, ברור שהייתי מציעה לו לצאת לבירה וככל הנראה היינו נכנסים לזוגיות.

אבל לא. זה לא ככה.

אני תוהה למה החלק הרומנטי הולך לי כל כך קשה, התאהבות בבחור יהודי מעדה סגורה- צ'ק, הדלקות על גבר מבוגר ממני ב22 שנים- צ'ק, עכשיו מישהו שאינו מהדת שלי... לאן נעלמים הגברים בני גילי בני הדת שלי? הטובים? שנראים גם כן טוב? למה כל התכונות הטובות מתכנסות למי שאני לא יכולה בשום פנים להיות איתו? למה?

כל מה שבא לי לעשות זה לראות את התמונות שלו ולהרגיש שאני נמסה מהיופי שלו ולפנטז מה היה קורה אם הוא היה יהודי, וזה סתם, זה סתם. מה זה יקרה?

יש לו חברים וידידות יהודים ואפילו אם הייתי רואה בו מישהו שכדאי לשמור איתו על קשר, על איזה קשר בדיוק?... קשר שאני בוכה בסוף כל פעם שאני רואה אותו כי אני רוצה אותו ואי אפשר כי דת? או קשר ידידותי שמתדרדר לקשר רומנטי בחטא? הרי אם אפילו נשב כידידים על הספה שלי בסלון הדירה שלי בשכירות בצורה הכי תמימה, נצחק ונתקרב אחד לשני אנחנו בסופו של דבר נתנשק ויש סיכוי שאפילו יקרה קצת יותר מזה... ואפילו שהגוף והלב שלי חושק בו כי הוא גבר סופר מושך, חכם וטוב לב (וואו כמה טוב לב יש בו) אי אפשר, אני לא יכולה לגעת בו, להתנשק איתו ומן הסתם שגם לא לשכב איתו גם אם אני ממש רוצה ואני ממש רוצה.

ברגשות לפעמים הגבולות בין הדתות מטשטשים ורק לבבות של שני בני אדם נשארים. אבל אי אפשר. מזל שעוד מעט אני עוזבת סניף, רחוק מהעין רחוק מהלב.