נראה שהגוף שלי פשוט החליט שלא בא לו יותר. הסופ"ש עבר נחמד, סבלתי הרבה בשבת אבל שישי עבר טוב יחסית, ובשבת all hell broke loose כי המחזור שלי החליט שזה ה-זמן להפוך את הרחם שלי inside out.

ועכשיו נראה שכמעט ויצאתי מזה אבל אני חווה תופעות לוואי של חיסון (לא קורונה) יחד עם תופעות לוואי של התחלת נוגדי דיכאון וזה פשוט קוקטייל של שואה וסבל. אתמול לפחות לא כאב לי הראש, ואמרתי תודה בכל רגע על זה, אבל בערב הוא התחיל וגם היום לא נראה שזה עובר.

אני עדיין מפחדת פחד מוות להתחיל לחפש עבודה, אבל התחלתי לעבור על הקו"ח שלי ולהכניס כל מה שלא הכנסתי לשם בשלוש שנים האחרונות - הפעם אני נשארת בלופ הזה של חיפוש עבודה, ואני לא אפסיק אותו גם אחרי שאמצא. כלומר, אני כן אפסיק, אבל אני אחזור לבחון הצעות כל חצי שנה בערך, להבין מה מצב השוק ומה האופציות שלי בחוץ.

אם כבר אופציות, למי יצא ללכת לפסיכיאטר ולקבל הצעת עבודה? כי לי יצא. היה מעניין.

כבר שבועיים רוצה לנקות את הבית ולהעיף מלא דברים מהחדר ופשוט אין לי כוח.

תודה לאל על בן הזוג המושלם שמכיל את כל זה, אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו עכשיו.