אני כל כך עייפה

אולי זה משהו נפשי

אולי זה הקיץ

אולי שנת הלימודים גמרה אותי

אבל אין לי שום כוחות

אני עובדת מכוח האינרציה, ממלאת פקודות כמו במשחק מחשב

"היי, איפה בא לכם לשבת?"

"מה אתם מזמינים היום?"

"האוכל טעים לכם? לא חסר לכם כלום?"

"ביי, תודה, מקווה שנהנתם"

אנשים נכנסים ויוצאים מהמסעדה כמו בפס יצור לשובע

הכל ידוע מראש, הכל אותו הדבר

אם יהיה סגר אוכל לשבת בבית בלי להרגיש רע עם עצמי

להתקדם עוד בתוכנות לקראת שנה הבאה

לחזור לכושר, לעשות אימוני כוח

אני מתגעגעת לריקוד

האולימפיאדה הזו מזכירה לי את הסטודיו והתחרויות והכנסים...

את התחושה של לרצות משהו ממש ממש חזק ולהשקיע בזה כל טיפת כוח וזעה

כל כך הרבה מוקרב בשביל שלוש דקות שקובעות הכל, מי זוכה ומי מפסיד, אין באמצע

זה אכזרי ואלוהי באותה המידה

אולי כן יעשו סגר?

אולי אספיק לנוח קצת לפני השנה הבאה?