לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מקום שהוא בדיוק כמוני: גדול, חלול ושכמעט כולם שכחו ממנו.

Avatarכינוי:  Spooky Ghost

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:





הוסף מסר

1/2021

מחשבות על גביעוניות


כל חיי המוח שלי הוצף במסרים של ההגמוניה הגברית

שעלי להתבייש ולהיגעל מהנשיות שלי

ושהדרך היחידה לצאת מזה נקייה זה להשתמש במוצרים שהם יצרו עבורי

הלבינו אותם בחומרים כימיים ושקרים שאהפוך לרכה ועוצמתית

או שאני צריכה להשתמש בהם כדי להראות לאמא טבע מה זה

הכל כדי שאלבש ג'ינס לבן ואחייך שוב, כי להם לא נוח שאני הורמונלית

כי אישה שלא מחייכת ומרוצה זה הפחד הכי גדול של הגבר, כן?

אבל מי החליט שזה מה שאני צריכה? ולמה ככה זה צריך להיות?

המעבר לגביעונית הוא לא רק שינוי של אופן הפעולה, זה שינוי של אופן החשיבה

במקום להדחיק ולהתבייש בנשיות שלי אני רואה לנגד עיניי את מה שיצא ממני

ובאמת שהשד לא כזה מפחיד, למדתי להתייחס לזה בשלווה וכבוד

אני לא חייבת להוכיח לאף אחד שום דבר, אני לא רכה, לא מכה את אמא טבע 

אני פשוט אישה ויש לי מחזור, זהו. לא מבינה איזו דרמה ציפיתם לראות

ופתאום כשהשתחררתי מהמחשבה על מה אני צריכה להיות, אז הרגשתי חופשייה

שאני יכולה לעשות כל מה שמתחשק לי, שאני לא צריכה לדאוג בכלל

קיבלתי את כל מה שמותגי הפדים והטמפונים הבטיחו לי אך לעולם לא הצליחו לקיים.

אני חושבת על זה ומגוכך כמה שזה אירוני.

אולי במקום לחלק פדים וטמפונים לנערות נחלק להן גביעוניות?

סתם הצעה, כדי שאולי הן ישנאו את עצמן פחות

נכתב על ידי Spooky Ghost , 25/1/2021 18:44  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מה זה בית?


אני לא אומנית

החשיבה שלי תמיד היתה קצת יותר פרקטית

והמשימה ההיא עם המשפטים על מה זה בית...

הבלוג הזה הוא בית

כל הבלוגים שהיו לי הם בית

ותמיד "בניתי" אותם כשהם מגדירים את האישיות שלי

היתי יכולה כפרויקט חזותי ללכת ולאסוף את העיצובים של כולם

לעשות איזה מקבץ מעניין מהם

אבל זה מרגיש לי כל כך אישי 

ואני לא רוצה לפתוח את זה פני אנשים שלא ראיתי פיזית ולו פעם אחת הסמסטר

אני לא מוכנה להיחשף ברמה כזו

לא מוכנה להיחשף בשום רמה

ואז אני מרגישה שוב כמו ילדה מבוהלת

שמפחדת לפתוח את הפה כי יגידו עליה כך או כך 

ורק מהמחשבה על זה קשה לי לנשום והדם אוזל לי מהראש וכל הגוף שלי מזיע

מעדיפה לברוח לאמירות כלליות ולעשות קולאז'ים

רק לא להתמודד מהמבט החודר של חברי לכיתה

אני לא אוכל לעמוד בזה

איך בכלל לומדים לעמוד בזה?

אני מיואשת מעצמי

 

 

 

יוצא להם אלבום יוצא להם אלבום יוצא להם אלבום יוצא להם אלבום יוצא להם אלבום יוצא להם אלבום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לא צפיתי את זה אבל עכשיו אני ממש מצפה 

 

 

נכתב על ידי Spooky Ghost , 12/1/2021 22:29  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,271
הבלוג משוייך לקטגוריות: המשועממים , אומנויות הבמה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSpooky Ghost אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Spooky Ghost ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)