ואני גם תוהה מה לעשות איתו"
אני צריכה להפנים שגם אם אני אקרא את זה שוב ושוב ושוב זה עדיין לא ישתנה.
עד שהוא לא יחליט מה הוא רוצה מהסיפור הזה, כלום לא ישתנה.
עד שהוא לא יחליט *אם* הוא בכלל רוצה משהו, כלום לא ישתנה.
אני שונאת את העובדה שיהיה סופש גשום ביותר.
כי זה אומר שהוא לא יגיע לפה.
וזה אומר לחכות עוד שבוע, למשהו ש-may never come.
אני לא מסוגלת להתרכז בכלום. והכל מרגיש לי ככ טיפשי.
אני לא רוצה לקרוא את השיחות איתך שוב ושוב.
אני זוכרת אותן בעלפה.
אני מתגעגעת אלייך.
וזה אדיוטי, כי אני לא מכירה אותך באמת.
איך אפשר להתגעגע למישהו שאתה לא מכיר?
ולמה בכלל שאני אתגעגע?
כי זה אתה.
ואתה משהו מיוחד.
ומהשניה שנכנסת לי לחיים, מהשניה ששלחת לי את ההודעה הראשונה - ידעתי.
כבשת אותי.
ואני שלך.
אני שלך.
השאלה היחידה היא האם אתה מעוניין בזה בכלל?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Shoohy