אסור לי לוותר על זה, לא?
מרגישה כאילו אסור לי.
כאילו אני כפוית טובה שאני מוותרת על משהו כזה, בלי לנסות אפילו.
-
למה בעצם?
אני לא יכולה לבכות 24 שעות ביממה על זה שאני לבד ושאני לא מאושרת מזה אם שכשמגיעה הזדמנות אני לא מנצלת אותה.
מצד שני..
כמה באמת זו הזדמנות?
כי מה כבר היה בנינו?
שנינו היינו שיכורים.
מה. הספקת להתאהב באישיות הכובשת שלי בחצי שעה שישבנו ביחד?
זיבי.
חוץ מזה אני גם מפחדת שזה באמת הכל היה השפעה של האלכוהול ובכלל לא תהיה בקטע שלי ברגע שניפגש.
כי אני לא באמת בקטע שלך.
אני שונאת את זה.
כי אני גם לא מפסיקה להתעסק בזה.
-
ויש לי כל כך הרבה מבחנים על הראש.
ואני באמת לא מוכנה אליהם.
כאילו לא באמת עיכלתי שהתחילה תקופת הבחינות.
-
אני לא ישנה מספיק.
ואני קמה הפוכה ולא מפוקסת במאת האחוזים.
והראש שלי לא פה.
ומה שמעצבן זה שהוא לא בשום מקום אחר גם..
ניסיתי להתאפס על עצמי ולנסות להבין איפה הוא.
איפה המחשבות שלי..
וכלום.
במקום לא מוגדר.
יום חמישי מבחן.
אני לא מוכנה.
ואני מפחדת.
אני מפחדת.
-
זה קטע של חרדות.
זה לא קטע היפוכונדרי פולני כמו בדרכ ~
אני באמת בחרדות.
ולא רק מהמבחנים.
בכלל.
מהעתיד.
ואני פשוט מבצעת סגירת מערכת מבפנים למוח.
shoohy's shutting down.
אני צריכה להתאפס על עצמי.
עדיין לא מאוחר בשביל לשנות את איך שהסמסטר הזה היה.
אני בהחלט יכולה.
תשקיעי.
-
ובקטע אחר לגמרי..
תשמרי על ההוא קרוב..
כאילו בינתיים הקשר שיטחי..
אבל הוא מת עלייך.
לא אפתח את זה לשום מקום כי זה לא הקטע שלי..
אבל בתור ידיד?
הוא נסיך.
-
מר בחור צריך להבין שאין לי זמן בשבילו עכשיו.
הסיפור היה אחרת לגמרי אם באמת הייתי בקטע שלו.
כי אז הייתי מפנה לו זמן..
אבל אני לא ככ בקטע -> אין לי זמן.
כן. לוגיקה.
וואט וואט.
"אל תתפללי למעשים טובים.. הוא עמוס ואין לו זמן עכשיו, מותק."
באלי עוד הופעה של מרסדס.
-
תלכי לישון כבר.