אז אחרי שלוש שנים שהסתרתי את זה בהצלחה רבה

גילית, יותר נכון, סיפרתי לך אבל אני לא מצליחה להזכר למה

אולי כי הרגשתי שכבר הגיע הזמן? אולי כי הסוד העיק עליי, 

לא כי הוא נורא פשוט כי את אחת החברות הכי טובות שלי ואני לא רגילה לא לספר לכן הכל

״אני מבינה למה לא סיפרת אבל לא מאמינה לך שלא סיפרת״

סגרת את זה במשפט ״לא שופטת אותך״

יומיים אחרי זה התקשרת כדי לדבר על זה ולשכנע אותי להפסיק

אני כבר מכירה אתכן טוב מידי כדי לדעת למי לספר ולמי לא 

היית בין אלו שלא.. אבל קיבלת את זה סביר, או שהבנת את הנפנוף שלי של ״אל תתערבי לי בחיים, הכל בסדר״

קשה לי לשחרר אנשים, אני מודעת לזה כבר שנים רבות

גם אם אני חושבת ששיחררתי, בסוף מתברר שלא

לוקח לי כמה שנים עד שאני "מתגברת" על פרידה כלשהי, לווא דווקא זוגית, גם חברויות נכנסות בקטגוריה

אבל אני לעולם, לעולם לא שוכחת

תמיד נזכרת בטוב וגם ברע

אבל איתך, אני משתדלת להזכר רק ברע, כדי להצליח לשחרר אבל ללא הועיל

אני מגנה על הדברים הרעים עם הטובים

מנסה למצוא לך תחליפים באחרים אבל תמיד חוזרת לנקודת ההתחלה

משכנעת את עצמי שלא עברה אפילו שנה אז הזמן יעשה את שלו 

אבל למה הזמן עושה את זה כלכך לאט?!

נ.ב.

כמה טוב שישראבלוג חזר 

אז הנה הגעת ליומיים האחרונים שלך בצהל ומחר אתה משתחרר

התלהבת מהמתנה שהכנו לך וזה מאוד שימח אותי כי אתה לא מתלהב מדברים כאלה

באת עם האוטו אז כמובן שכולנו ננצל אותך שתסיע אותנו ממקום למקום בתוך הבסיס , כי למי יש כוח ללכת בחום הזה?!

מאז שכל העניין בנינו התחיל התקרבנו יותר.. והפכנו להיות ידידים טובים יותר , הפתיחות בנינו מפתיעה אותי לפעמים

לא משנה מה אנחנו אומרים אחד לשני לא משנה כמה זה מביך או כמה זה במצב אחר היה משמעותי אנחנו ממשיכים כרגיל...

כשכולם עלו לישון ואתה נשארת במשרד לעבוד אז כרגיל הגעתי ונשארתי איתך עד הסוף ( הפעם זה היה עד שש וחצי בבוקר ולא היה טעם אפילו לישון כשעוד שעה וחצי צריך להיות במסדר בוקר), דיברנו שוב על המצב בנינו שאתה רק נמשך מינית והגענו לשיחה על נשיקות, אמרת שאתה לא היית יוזם איתי נשיקה כי זה מראה יותר על רגש אבל אם אני הייתי יוזמת אז היית זורם, מה שאתה לא יודע זה שאני כלכך רציתי לנצל את הלילה האחרון הזה בשביל להתנשק איתך כי זה מה שהרגיש לי לנכון. בסופו של דבר יצא שבאמת התנשקנו , אתה הנשיקה הראשונה שלי ואתה יודע את זה.. 

נכון שאמרתי לך שאני רוצה סתם ואין לזה משמעות כדי שתסכים לעשות את זה אבל אני חושבת שאתה יודע שזה לא נכון

הנשיקה קרתה בשלוש או ארבע לפנות בוקר והיו לנו עוד שעתיים וחצי לבלות יחד במשרד ושוב.. המשכנו כרגיל כאילו כלום לא קרה. אני לא יודעת אם זה יפתח אצלך משהו, אני כמעט בטוחה שלא כי אנחנו לא רואים אחד את השני, אבל כשתגיע למילואים באוקטובר וכשנפגש מחוץ לבסיס אני מקווה שנשאר להיות חברים טובים כמו שאנחנו עכשיו.

למחרת עשיתי איתך את הסיבוב של הטופס טיולים ונראת נורא נלהב להיות איתי, היה משו במבט שלך כשהסתכלת עליי שאתה כאילו מודה לי על מה שקרה, אבל לא דיברנו על זה.. והייתה לי שאלה שממש רציתי לשאול אבל לא עשיתי את זה כי לא רציתי להיות זאת שפותחת את הנושא הזה 

"אתה נמשך אליי בקטע מיני, כי זאת אני? או כי פשוט יש מתח מיני וזה לא משנה מי הייתה עכשיו עומדת במקומי?" 

אני מקווה לדעת את התשובה לזה מתישו ועד אז, אני אחכה.

מישהי מהמשרד מילואים שאלה אותך מי אני בשבילך , שנינו הסתכלנו אחד על השניה ולא הבאנו מה זה משנה אבל ענית שאני ידידה שלך , היא שאלה אם אני ידידה טובה , הסתכלת עליי ושהית מעט לפני שענית, בסוף חייכת ואמרת שטובה מאוד. הבנו לבסוף שהיא שאלה זאת כדי לדעת אם אפשר לשאול מולי שאלות על בריאותך כי זה עניין פרטי אבל היא לא ידעה שהיא פגעה בדיוק בנקודה. לא החזרתי לך חיוך והעדפתי להמשיך להסתכל עליה, ניראלי שהבנת את זה כמסר שמה שקרה אתמול לא תואם אצלנו מבחינה רגשית , ואתה צודק אבל אני לא מתחרטת על כלום ואני שמחה שזה קרה.

החרטה היחידה שלי היא שזה לא קרה בלילה שחגגנו אצלך את השחרור שלך.