אולי קשה לחיות, אבל זה כיף :)

סופסוף פוסט אופטימי!! :)

אז ככה, היום פגשתי את ה"משפחה החדשה" שלי (אפשר לקרוא לה ככה)

טוב, נתחיל מהתחלה - דודה שלי התגרשה כשיש לה שני ילדים שקטנים ממני, אחד בכיתה ד' ואחת בכיתה א' ועכשיו יש לה חבר חדש עם שני ילדים שהבן בכיתה ז' והילדה בכיתה ד'.

הם לא מתכוונים להתחתן אבל הם מתכוונים לחיות ביחד, הם שניהם גרים הערים נפרדות, וגם לא בעיר שלי (איפה שכל המשפחה שלנו גרה) אז הם רוצים לעבור ביחד עם הילדים לכאן, למצוא בית גדול ולחיות כמו זוג, רק שהם לא מתחתנים, מה שאומר שהוא עומד להיות כמו דוד שלי והילדים שלו כמו בני דודים חורגים שלי :) (חורגים במובן הטוב)

הוא ממש אחלה! הוא נחמד מאוד והוא מבין עניין, הוא באמת מעולה ואני ממש שמח שהוא יהיה דוד שלי :)

ושני הילדים שלו גם כמוהו! הבן שלו הוא ממש חכם, כאילו בכל העניין של אקטואליה (והוא קטן ממני בשנה וחצי בערך חחח) הוא ממש מבין ומדבר כמו מבוגר והוא באמת גם מתנהג ככה.

הילדה ממש חמודה! :) בעיקרון נפגשהו לארוחת ערב אצל סבתא שלי, וכשהיא הלכה, היא שאלה אותי כזה "יש לך אייפוד?" אז עניתי לה שכן והיא אמרה לי "גם לי יש" והיא הייתה כל כך חמודה!! חחח

אז באמת שאני מאוד שמח שהם המשפחה החדשה שלי :)

ובנימה אופטימית זו אני מסיים את הפוסט הקצר :)

תגיבו :) זה לא עולה כסף. רציני.