B.logi

היא נחתה לידי פתאום

תרה סביבה במבטה הקופצני

המאופר - בשחור ובצהוב

המלוכסן - החצוף והעסקני

משטמה הציפה אותי

הן אמש שמעתי באכזבה

כי התנכלה

למשפחה

אך שלשום השכימה אותי בצליל ערב

נזכרתי

ובערבו שבה לרונן לי

את סיומו של יום על אדן חלוני

נבוכה המשכתי בדרכי

תוהה מה יהא בגורלה

מה יהא בגורלי

     בהמשך לפוסט הקודם "יום ההתנשאות" אני חושבת שהיגיע הזמן להתסכל למציאות בעיניים ולהתמודד עם כל ההשלכות ומורכביות של השואה ומה שהיא עדיין עושה לנו.

     היגיע הזמן לצאת מההתקפות, ההתגוננויות, רגשות האשם, הבושה וכול מה שעושה לנו הזעם האצור בנו בעקבות נוראות השואה. רק להתאבל. גם זה די והותר

     רובנו המשיכו הלאה, עזבו את התחשבנויות העבר, הבינו שהתמונה מורכבת שלא הכול שחור ולבן ובנו את חייהם לתפארה. אך מצאתי שרבים בינינו עדיין חיים את העבר ואני מתכוונת לקבוצות שונות. יש את אלה שעדיין לא השלימו עם האובדן ומנציחות את חיי היהודים בעבר. הם נשארו 'שם', בטוחים שכדי לשמר את הזכרון הם צריכים לעצור את הזמן מלכת, לשחזר את החיים ההם אחד לאחד כולל הלבוש והשפה

     מצד שני אפשר למצוא בני ישראל שבטוחים שאם ימתחו קו על העבר, יתכחשו ל'יהודים 'ההם', שבגלל שלא קיימו את 'היה אדם בצאתך' הם באו על עונשם כביכול ולכן צריך להמציא יהודי חדש על חורבות הישן, להתבייש בישן ולשנוא כל מה שהוא מזכיר לנו. כן. לא רק אצל הדתיים יש 'היגיע להם כי עשו הרע בעיני ...' גם אצל הנאורים למחצה אני קוראת את זה בין השורות

     לדעתי זה החלק הגדול מהשיח, זה שמנציח את אימי השואה, עוצר אותנו ולא נותן לנו להתקדם ולבנות את חיינו. לא מתוך התחשבנות ותשובות לעבר ייבנה כאן שיח בריא. שיח בריא ייבנה לדעתי רק אם נביט לתוך העינים של הדבר הזה שעוצר אותנו, אנחנו צריכים לצאת ממעגל השנאות הזה ולנהל דיאלוג אמיתי ומפוקח מתוך כבוד לתחושות השונות

     אנחנו צריכים לזכור את הגיבורים, הקורבנות, להתגעגע, להנציח, להתפאר בעבר המפואר, להסכים שלא כולם היו קדושים, הם היו בשר ודם כמונו עם יתרונות חסרונות ושאיפות שנגדעו. צריך לאהוב אותם כמו שהיו ובמקום להתמקד בהתחשבנויות עבר ובנקם להעדיף ולהנצל את כל האנרגיות הטמונות בנו להפקת הלקח כדי שתיווצר כאן חברה בריאה

     המתישבים הראשונים 'ראו' את הנולד אף כי לא ציפו לזוועה שכזו. הם הבינו שבאמת צריך לבוא הנה לבנות ולהיבנות ללא קלישאות אך בינתים קמה הזוועה על כולנו כולל המתיישבים האלה שאיבדו את משפחותיהם. גם הם הוצפו ברגשות אשם על נטישה ובאבל ומי שבא 'אחרי' ראה בהם מתנשאים עקב השתיקה שיצר בהם ההלם שבנוסף לו, רק שנה אחרי כן איבדו בנים ואבות למלחמת ההקמה

     כל סוגי ההתמודדות האלה תקעו ו אותנו וא יננו מצליחים להתקדם. החשבונות רק מתנפחים ולא נסלחים, התקיעות החרדה וההלם האצור ביננו גורם לנו לעיתים אפילו לשאת את שם השואה לשוא.

     לא כל מי שלא מוצא חן בעינינו הוא היטלר ולא כל חשש מקרב צריך להיקרא שואה חדשה. השואה צריכה להישאר ייחודית ולו רק שלא תיווצר נבואה שתגשים את עצמה

      אני לא מכירה פתרון ולכן אני חושבת שרק שיח בריא בין כולם יוציא אותנו מה'תקיעות' הקשה הזו

https://youtu.be/Y30pfWIQfoo

    מצאתי הבוקר בעיתונות , ליתר דיוק ב'מעריב' אצל בן כספית , יוזמה חדשה של פוליטיקאים לאחד קצוות בעם הזה שלנו שדמותו בעיתונות מצטיירת כמשוסעת , אבל למעשה - ביום יום , בחיים הזורמים , יש לגמרי חיים משותפים והומוגניים *

      די אם ניכנס לבית מרקחת , לסופרמרקט , למסעדה , למונית או לבתי החולים בשביל למצוא שם את השילוב האופטימלי

     במפלגה החדשה שעומדת , לפי הכתבה לקום , יהיה פלג יהודי , בייצוג זנדברג , ופלג ערבי עם ייצוג של עודה וטיבי . נראה שעם ההבנה שקיימת בין שני הפלגים האלה איחוד לא יתרום דבר , פרט לאיחוד מנדטים שתועיל לזנדברג עודה וטיבי אלקטוראלית אבל לנו , לאזרחים  לא תוסיף דבר

     אני מחפשת איחוד פלגים מפלגתי מסוג אחר , איחוד בין שסעים עמוקים שעל פניו לא ניתנים לגישור , בין קיצונים באמת , ואני מתכוונת לפלג שאיני יכולה לשבת לידו באוטובוס ( ביום חם גם איני רוצה , כי הם לבושים מעל ומעבר למצופה והאפקט הריחני ברור )  שלא מוכנים ללחוץ את ידי , שאיני פוגשת אותם במקומות הבילוי , שאיני יכולה לארח וספק אם להתארח למשל , בין אלה - לבין יהודים שאינם חרדים , אוזניים תצילנה

     בתחילה ראיתי בדימיוני השואף לאיחוד שסעים את המזיגה האלטרנטיבית - חרדים מאוחדים עם ערבים במפלגה אחת , אבל מהר מאד התנערתי מהחלום כשראיתי בו הבנה גורפת כנגד גיוס וכנגד זכויות נשים ומחשש לראות עוד , מחקתי החלום

     רבות אני אומרת - אל תשב(י) ותייעץ(י) - עשה(י) ! אבל מה לעשות שאין לי הכישורים פרט להבעת תקוותי במילה הכתובה מעל במה צנועה ולא גבוהה מידי זו ? הייתי מאד רוצה , למשל לראות מפלגה שיושבים בה בכפיפה אחת . יהודים חרדים וחרדיות עם יהודים חילונים וחילוניות , אולי תחת כותרת שמבטאת את העמל היומיומי , ושגם פלג ערבי יגור עמה בחדווה ונחת תחת כותרת של עשייה .

.    התקווה לחלום עדיין מותרת כאן , כל עוד נפש יהודית מכבדת הומיה בי

______________________________________

* צריך לומר הטרוגנים ,אבל הומוגנים 'תפס' 

     ערב יום השואה בישראל טרם החל וכבר נמצא מי שייצר פרובוקציה . על חשבון היום שצריך להקדיש לאסון הגדול ביותר מתעסקת קבוצה באירגון יום שכול אלטרנטיבי ליום הזיכרון לחללי צה"ל

     אינני רוצה לפגוע ברגשותיהם של יוזמי יום הזיכרון האלטרנטיבי כמו שאיני רוצה לראות את הורי רמשפחות החיילים השכולות מתמודדים עם רגשות אחרים פרט להקדשת היום הזה ורגשותיו לזכר יקיריהן.   

     כמו שלא הייתי רוצה לאתגר ולערבב מין שאינו במינו ולשלב יום זיכרון אלטרנטיבי ביום הנאכבה למשל .

     יום זיכרון אלטרנטיבי כבודו במקומו מונח ואפשר לקבוע מועד אחר לקיימו בלי לדחוף למשפחות השכולות אצבע בעין הן המוצפות רגשות יגון כבד בלאו הכי , יגון שאינו נגמר

     הייתי רוצה שיום זה יהיה מוקדש להם וליקיריהם בלבד ויום השואה יוקדש להנצחת קורבנות השואה

    בעניין התקשורת החופשית אני מסכימה הפעם עם זהבה גלאון. מאז ש'נעלם' מעריב' הישן הטוב וההגון אחרי משפט הקלטות מול ידיעות אחרונות, אז נדון נמרודי לכלא, לא הייתה עיתונות חופשית דייה בישראל,

   צר לי שהיה צורך בהקמת ישראל היום כפי שקם בחסות מיליונר חוצלארצי אך 'ישראל היום' מכובד ומכבד, היווה תחליף ראוי למעריב עד יקום מעריב שנית כעוף החול,

   והמילים הטובות על ראש הממשלה בישראל היום אני חייבת לציין, מעולם לא הפריעו לי. מעולם לא הפריעה לי מילה טובה, מה שכן מפריע לי הן מילים רעות, משמיצות, כמו שפעמים רבות 'הארץ' המצוטט הפעם למטה, נוקט בהם לרוב בלשונו העברית העשירה שהוא מנצלה לרוע לשמו.

   אינני רוצה לשמוע בעיתונות דיעות במקום שצריכות להיות ידיעות, מעריב שחזר אלינו לאחרונה יכול להוות דוגמא והוא מתרומם אכן בדרך הנכונה, יש מה לקרוא ! העיתון מעשיר, יש כבוד למכותבים ולקוראים, הידיעות עינייניות, המאמרים משקפים ללא התלהמות מגוון דיעות, כל אחד יכול להכיר את דעתו של המנוגד לו פוליטית או ערכית ( ובקשר לחגיגות השמחה של העליהום התורן - לא ! איני שמחה, ואינני רוצה לראות איש בכלא, גם ראש ממשלה אחד ונשיא אחד בכלא הם שניים יותר מידי. די לרדיפות האלה, זו כהר לא דמוקרטיה אלא ניצול החוק קרדום לחפור בו ) :

 "גלאון ציינה כי התנגדה לחוק ישראל היום מאחר שנועד לבצר את השליטה של ידיעות אחרונות בשוק התקשורת בישראל "ולתת למוזס עוד קלף במשא ומתן המושחת שלו מול נתניהו", כלשונה ... "

http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.3230811

מה עוד אפשר לעשות עם נייר עיתון

http://www.israelidesign.co.il/UserFiles/Image/in_pic1_12211447814068.jpg