לאחרונה שמתי ליבי לכך שמוצרים שונים, ובמיוחד מוצרי מזון מתהדרים במה הם לא, או שהם ללא גלוטן, או ללא לקטוז, או ללא נתרן או ללא צבע מאכל מסוים או ללא חשש מחלבון מהחי ו/או ללא שומן, ואז אני מוצאת את עצמי נמשכת אליהם כמו מגנט, מסירה מהמדף ורק בבית אני שמה לב שאמנם במוצר ללא הלקטוז דווקא יש שומן, במוצר ללא השומן יש צבע מאכל, במוצרים ללא הגלוטן וללא חשש לבשר מן החי יש דווקא שומן טראנס, ובנוסף גם חומרי שימור, ומאז שהבחנתי בדבר הקנייה קשה עלי יותר כי אני מוצאת את עצמי מעיינת באותיות קטנות במהלך הקניות כאילו אני בספריה ולא במכולת
גם לקראת הבחירות הקרבות שלי אני מוצאת את עצמי שומעת את העומדים לבחירה מצהירים כי ומפלגותיהם יפרסמו את עצמם כ- לא ... משהו, הם מבטיחים שלא יעשו קואליציה עם ההוא, שאינם כמו האחר, ומתעקשים לעסוק רק במגרעותיו של אותו אחר ואוזני כבר כל כך נאטמו לדברי השלילה עד שלא נותר בי שום שביב של תשוקה לקרוא את האותיות הקטנות במצעים שלהם
בנושא המזון אני עדיין יכולה להסתפק בירק והפרי הטרי, ללכת לשוק הצבעוני והחי, לבחור מתוך השפע ובבית לקלף אותם ולקוות שחומרי ההדברה לא נספגו בהם, בנושא הבחירות - כבר אין מה לקלף, כולם קילפו את כולם, כל המועמדים צרובים באותה מידה, חשופים לפגיעה מכל מגע ללא מגן לגופם והמראה - בלשון המעטה - אינו מושך, וההתלבטות כבר אינה במי לבחור אלא אם לצאת לבחור בכלל
https://images.app.goo.gl/8qKhA4nMGti8yBqZA
-
קול הטור - "הלך" לי התיאבון לאחרונה שמתי ליבי לכך שמוצרים... | פייסבוק
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=201515841597090&id=172455007836507&fs=5&focus_composer=0&ref=page_internal
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
