Oh_lifeעידו, בן 18.5.
מחשבות על החיים. הדבר הזה תוקף אותי אלפי פעמים ביום החל מגיל 12 לערך. כמה סבל זה גרם מצד אחד. אך איזה דרך עשיתי הודות לכך מצד שני. מה המסקנות שהגעתי אליהן, ואיך הן עיצבו את חיי? |
| 9/2009
 זה עכשיו, זה הרגע.
וואו. הפווסט הראשון בבלוג הראשון בחיים (הראשונים?) שלי. יש כאן משהו מאוד כבד, כאילו מה שאני אכתוב עכשיו יגע במרכז קיומו של אלמנט המזל ויקבע את גורלו של הבלוג למשך אלף השנים הבאות. אני חושב שאני יודע ממה זה נובע. יש לי נטייה לתת כובד משקל למילה הבאה שאדפיס על גבי המסך. אני מקווה שלפחות תהנו מזה.
אשתף אתכם ברחשי מוחי הרועש. אני חושב אם אולי עדיף להשתחרר מן הכבדות הזו ע"י כתיבת פווסט קליל מלא באיחולים להמשך קיומו של הבלוג ולקוראים. אך מיד קופצת המחשבה הכבדה שמא אחלל את קדושתו של הפווסט הראשון.
חח אתם בטח חושבים שאני מתוסבך. אז אומר לכם שלמען האמת ההתלבטויות הטפשיות משהו הללו נובעות מתוך סוג של הנאה. אולי זה משחק שאני אוהב לשחק לעצמי.
הופ. משחק. משהו השתחרר.
במחשבה שלישית, אני חושב שכדאי שאפתח בהסבר קטן על הבלוג ומה עומד להיות בו. אז הרי לכם:
כמו ששמתם לב אני אוהב לנתח דברים מן היסוד. זה גם ככל הנראה המקור לאינסוף המחשבות שעוברות במוחי מדי יום.
דמיינו לכם שלמח שלכם היתה מדפסת. כל מחשבה מודעת שלכם (אפילו סתם מחשבה שעוברת באין משים בחלק המודע שבראשכם) היתה ישר מודפסת על גבי מגילה ארוכה שלא מפסיקה לגדול.
אז בהקשר לדברים הללו אגדיר לעצמי משימה מעט מאתגרת - והיא שהבלוג הזה יהיה מעין מדפסת מתוחכמת שמדפיסה ומסדרת את כל המחשבות לכדי נושאים מעניינים כאלה ואחרים שכולם נוצרו כפרי למחשבות ישנות וחדשות כאחד.
אני מזמין את כולם לקרוא את הבלוג, למתוחכמים ולפשוטים שמביניכם. אגב מעניין אותי כיצד הוא ישפיע על הקוראים.
חשוב לי משהו. חשוב לי שמי שיקרא יתמסר לחוויה שאני מנסה להעביר בעזרת המילה וחיבורה יחד עם עוד מילה ועוד מילה. כל מילה נבחרה בקפידה.
אוייש.. זה טרחני לבקש את זה.
אני מבין משהו: ההצלחה שלי תהיה אם זה יקרה מעצמו, מבלי שבכלל תרגישו.
קריאה מהנה :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
