הבלוג הבודד שלי=\

צריך לחזור לכתוב בבלוג מפניי ששגעתי לכולם כבר את השכל על החיים שלי ואני מרגישה לא בסדר עם זה..

משהו כאן לא תקין

או שאני בן אדם סגור שמנסה להיות פתוח אבל עדיין רע לו עם זה כי הוא סגור, או שאני בן אדם פתוח שמנסה בכל זאת "להצטנע" וזה לא מצליח לו ואז הוא מתבאס..

כך או כך אני פשוט לא מרגישה טוב לשתף את כולם כל כך, כי בסופו של דבר זה הרי לא באמת מעניין וגם תמיד אני מרגישה חשופה כשאנשים יודעים הכל.. אבל איכשהו דווקא השמחת חיים שקיבלתי לאחרונה פשוט גורמת לי לדבר עוד ועוד ועוד ולחלוק את כל האמוציות החיוביות תוך כדי ביטול כל הרע שהיה בעבר

שמחת חיים... מתחילה לעבור כבר כי אני בודדה. ואם אני בודדה הייתי יכולה לצאת ולמצא מישהו לא?

אבל כזה.. לא בא לי אף אחד כבר... חוץ ממישהו אחד אבל אני מניחה שזה סתם בישביל כזה.. למלא את המחשבות..

"בחורה תמיד חושבת על מישהו, אין מצב שלא" נאמר לי לפניי כמה ימים והסכמתי

אולי צריך לתת לנוספים גם הזדמנות.. 

בכל מקרה הבדידות הזאת לא מכאיבה לי או משהו, לא כמו געגועים שהרגשתי בעבר לאנשים מסויימים. עכשיו אני פשוט מרגישה שחסר משהו. עוד חלק מהחיים.. אבל יכול להיות שזה כי בידיוק יצאתי ממערכת יחסים של כמעט 9 חודשים.

ואליו ספיציפית אני בכלל לא מתגעגעת וזה מוזר לי

אבל... קורה.

לא חשוב...

כמה מחשבות מיותרות תכלס.. ממתי אני כזאת נודניקית יואו

זהו הפסקתי