טוב חשבתי שכבר עברתי את הגיל של לכתוב פה. אבל אני באמת שאשמח לעצה עכשיו ><"
התחלתי לצאת עם מישהו. קלטתי שאני אוהבת אותו. הכל טוב ויפה חוץ מזה שרק אחריי חודשיים שלנו ביחד הוא מגיע לכלא.. (עישן סמים, הגיע הביתה, עשה בלאגנים, התנגד למעצר, בלה בלה בלה. אידיוט. )
בכל מקרה...
חודשיים של שיחות טלפון. פשוט שעות של שיחות טלפון...שאני לא עוזבת אותו אפילו לשניה ומפחדת כל כך לפספס שיחה. אבל הוא עדיין היה שם, עדיין איתי, עדיין ידע כל פרט קטן מהחיים המעפנים שלי ויצא ככה שהחלטתי שאני מחכה לו. יותר נכון הבנתי שאני לא יכולה לא לחכות לו. אין לי מה לחפש בלעדיו בחיים. באמת שאין. לפחות עכשיו.
כן, אני משוגעת. שמענו חח
בכל מקרה.. הבעיה היותר גדולה שלי זה שעכשיו הוא עבר לקהילת מלכישוע לנגמלים מסמים ואין לי איתו קשר בכלל.
כבר עשרים יום לא דיברנו. כל מה שיש לי זה כמה מכתבים עוד מהכלא לשפוך עליהם דמעות כל פעם כשמתחשק לי לתקשר איתו ואת הזיכרונות שלי להריץ שוב ושוב ושוב...
זה מחרפן אותי כל כך לא לדעת שום דבר ממה שקורה! היום התקשרתי לאמא שלו והיא אמרה "משתלב, אבל קשה"
מה זה לעזאזל משתלב קשה?!
בתחילת ספטמבר רק הם יסעו לבקר אותו ואולי יצליחו להעביר גם מכתב ממני...
הוא נכנס לשם לשנה וחצי. התנאים משתנים אבל לפי מה שהבנתי השנה הראשונה אין לנו סיכויי להתראות ואפילו אם ארצה לדבר איתו בטלפון זה רק אם אבוא אליו הביתה.
זה ממש ממש לא כיף....
אז אם יש מישהו שיודע משהו, שהיה שם, שמכיר מישהו, שיש לו משהו לספר לי או לומר לי או איך לעזור לי או לפחות סתם להרגיע אותי טיפה ולהגיד שהמקום לא נורא ושהוא לא סובל שם יותר מידי או להפך לשגע אותי סופית כי בכל זאת אני מעדיפה את האמת...
בכל מקרה אני פשוט ממש משתוקקת לפחות לאיזשהי אינפורמציה כי אין לי שום דבר!!
אני פשוט בהמתנה של המון זמן ואתם לא מתארים לעצמכם כמה שזה מענה. עזבו אותכם להפגש או לדבר איתו... לפחות לדעת שהוא בסדר... אוף...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
