indigo

תראו מה זה, רק חזרתי מקנדה וכבר אני מרגישה שוב אפורה ומשועממת וגם עצובה, קצת, לפעמים. די כרגיל בזמן האחרון.

זה לא שבאמת אני צריכה להרגיש ככה, אחרי הכל, לא באמת משעמם אצלנו, לפחות לא יותר מכרגיל. אולי זאת הבעיה. וחוץ מזה למה עצובה? לא יודעת. אולי אני כן יודעת אבל לא בא לי לכתוב.

בקיצור אני ממש מחכה כבר שרותם תבוא לארץ, אולי זה יחיה קצת את העניינים. חבל שהיא לא בגיל שלי, כי היא באה עוד שנה לגור בארץ, והיא תבוא לרופין אבל היא בכיתה ח' אז היא תהיה שכבה מתחתי. חבל.

ואממ מה עוד? כולם היו ממש חמודים כשנפגשנו אתמול אחרי שבועיים, ואני הייתי ממש נבוכה משום מה, לא יודעת למה. אה וחזרתי חולה מקנדה, זה מעצבן. אני מצוננת לגמרי וכואב לי הגרון ואין לי תיאבון, אבל צריך ללכת לבצפר בכל זאת כי אני לא יכולה להרשות לעצמי להפסיד עוד ימים.

בקיצור זהו בערך, מה שבטוח אין לי כוח יותר לכתוב. יאללה ביי.