לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Soulmate




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

אני חוזרת.


אחרי חודש שהזנחתי את הבלוג החלטתי לחזור.

הפוסטים הישנים שהיו כאן נמחקו מאחר והם העבר.

הרבה דברים עברו עליי החודש הזה.יותר מידי. את חלקם אני אשמח לספר כאן אבל חלק גדול מהם אני מעדיפה לשמור לעצמי, כי כבר למדדתי ולא פעם אחת, שעדיף לשמור דברים לעצמך.

שברתי לו את הלב.

שיחקתי בו.

והתנהגתי כמו הכלבה האחרונה על כדוה"א. אני יודעת שזה היה מזמן, אבל דאמט.

אני לא אוהבת אותו. ולא אהבתי. אני לא הרגשתי כלפיו כלום, והוא כל כך אהב אותי. אז הסכמתי, מה יכולתי לעשות?

ופגעתי בו. עשיתי את הדבר הנורא ביותר שאפשר לעשות לבן אדם, והתעלמתי ממנו. התעלמתי ממנו למרות שהוא רץ אחרי כמו כלבלב וזה החניף לי. התעלמתי בגלל שלא יכולתי להסתכל לו בעיניים כי ידעתי עד כמה הדבר שאני עושה נורא ואיזה השלכות יהיו לו.

אני התחמקתי ונפרדתי ממנו באייסיקיו וסירבתי להיפגש ולהסביר הכל. ואני כל כך מצטערת. ואני לא כועסת שאמרת לי ללכת להזדיין ושאתה שם עליי זין. כי אתה צודק, ואחרי דבר כזה לא מגיע לי אפילו את היחס המינימלי המגיע לבן אנוש.

אני קמה בבוקר ואני לא מזהה את עצמי. אני רואה דמות כלשהיא ,שכבר לא אכפת לה מעצמה. שרזתה כ"כ בחודשים האחרונים. אני רואה את הצלקות הנוראיות על הידיים שאמא שלי רואה אבל מתעלמת. העיגולים השחורים מתחת לעיניים, שנגרמו מחוסר השינה בחצי שנה האחרונה. אני מתפלאת וחושבת הרי זאת אני! זאת אני! אבל כל כך שונה.גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. אני מרגישה שבאיזשהו מקום איבדתי את הרגש האנושי, ושאני לא אמצא אותו לעולם.

אני לעולם לא ישוב להרגיש את מה שהרגשתי פעם ולאהוב את אותם דברים. אני לא ישוב להיות אותה ילדה חזקה ששום דבר לא שובר אותה.כי נכון להיום, כל דבר אפילו הקטן ביותר, שובר אותי.

ולמרות כל זה, למרות כל הכאב הנפשי שלי, אני מסוגלת להתאהב וזה מפליא אותי.

זה קרה לפני 3 שבועות אולי, ראיתי את התמונות שלו והוספתי אותו למסנג'ר .התחלנו לדבר .

זה עבר לאסמסים ואז לשיחות טלפון. זה הגיע למצבים שאני יכולה להשתגע בלי לשמוע אותו, את הקול שלו ואפילו בלי לקבל הודעה. אני אוהבת אותו. ואף פעם לא אהבתי ככה אף אחד. אני יודעת שהוא רחוק אבל פאק. אני לא יכולה לעשות עם זה כלום, ומה שהכי יפה בסיפור הזה שהוא אוהב אותי. הוא אוהבת אותי וזה מה שמחזיק אותי שפוייה.

אני אוהבת איך שהוא מתקשר אליי בדיוק כשאני מתעוררת .אני אוהבת את ההודעות הרומנטיות שלו.

אני אוהבת אותו.

וזה מה שטוב בכל החפירה הזאת.

נכתב על ידי , 19/1/2008 16:12  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 30

MSN: 

תמונה




381
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmss.mili kaulitz אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mss.mili kaulitz ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)