זה השבוע האחרון , אשכרה שבוע אחרון וזה מסתיים. אני רשמית משוחררת.

עברתי עכשיו על כל הפוסטים מתחילת הצבא, מהפוסטים על הטירונות ועד הפוסט האחרון לפני כמה חודשים. וואו כמה שהשתניתי.

אם לומר את האמת , השנה האחרונה לצבא הייתה הכי משמעותית בשבילי. השתניתי כל כך מבפנים. הוא לימד אותי , ועזר לי , חישל אותי והרים אותי . עזר לי בקשיים ושמח איתי בשמחות. תמיד ידע להיות שם ולא לעזוב אותי לרגע.

אני מודה על כך שהעזתי ולא פחדתי לקחת סיכונים בקשר איתו. מודה על האומץ שעד היום לא יודעת מאיפה היה לי לבחור כן להיכנס איתו לקשר ולתת צ'אנס, ועוד אחרי שיברון הלב הכואב שעברתי, הוא פשוט תיקן הכל. ואני תיקנתי אותו כמובן שזה הדדי.

בחיים לא חשבתי שאוכל להרגיש ככה, שארגיש בסופו של יום חייה ונושמת. סוף סוף אני יכולה להגיד שאני נושמת לרווחה, שאני מוכנה לצאת לחיי האזרחות, קשים כמה שיהיו.

בשנה האחרונה עשיתי סוויץ' בראש, למדתי מטעויות העבר שלי על בשרי, החכמתי ולמדתי כ"כ המון. הכי חשוב הוא שלמדתי להעריך את הדברים הקטנים בחיים. לא לקחת שום דבר כמובן מאליו.

מודה על השירות הזה שעברתי, על הקשיים ועל הבכי על השמחה והצחוק ועל הכוח הזה שלמדתי לשמר לאורך כל השירות. מודה על האנשים שהכרתי וגם על אלו שיצאו מחיי- לכל אחד ואחת היה תפקיד חשוב בתהליך שלי.

מודה על שנתיים נפלאות עם חברים וחברות מפקדים ומפקדות וחוויות שלא אשכח בחיים... על תהליך שלא יכולתי לעבור בשום מקום אחר בעולם. ותודה לו שפשוט גרם להכל להיראות פשוט יותר בשבריר שנייה.

עם כמה שהאזרחות נראית קשה ומסובכת, אני יודעת שתהיה מעולה. מאחלת לי רק להמשיך ולצבור חוויות עם האנשים האהובים עליי ביותר , ולשמר את הכלים ששימשו אותי גם במהלך השירות.