קודם כל ממש תודה לכל מי שהגיב. זה באמת חשוב לי לדעת שאני לא כותבת את כל זה סתם...
ו.. ממ.. זהו..
המנהלת:"שבי מיה יקירתי......" והלב שלי דפק. ודפק. ודפק.
התישבתי. היא הסתכלה עלי במבט שלא הצלחתי לפענח. והיא לא מצמצה, אפילו לא לשניה..
המנהלת:"את יודעת למה זימנתי אותך לפה נכון?" אני:"ממ... כן.. אני.. כן.." נאנחתי.
המנהלת:"את יודעת שמה שהיה לא בסדר נכון?" אני:"כן.. המנהלת את חייבת להבין ש.."
המנהלת:"תקראי לי דורית.." אני:"דורית את חייבת להבין ש.."
המנהלת:"אני לא חייבת להבין כלום מיה אלימות זה דבר רציני. ועוד בכיתה י'?! את כבר ילדה גדולה. ואלוהים לא רק ילדה גדולה אלא ילדה. ממתי נערות יוצרות מצבי אלימות?!"
אני:"אני מצטערת.. אבל אם רק תתני לי להסביר.." המנהלת:"את לא צריכה להסביר לי"
אני:"אני לא?" המנהלת:"אני מכירה את בר.. כבר לא פעם ראשונה, היא מעצבנת, מאוד אפילו.. אבל ביניינו כן.." היא חייכה. "וכמובן שאין ביכולתי להתעלם ממקרה אלימות שכזה.. אז בואי נסכםם.. ממ... על.. שבועיים פעמיים בשבוע פגישה עם היועצת ו.. נתעלם מלרשום לך בתיק כי זאת פעם ראשונה.. אבל בתנאי שתבטיחי לי שזה גם ישאר הפעם הראשונה כן?"
הייתי כל כך מאושרת. רציתי לקפוץ עליה ולחבק אותי כל כך חזק.. לא חשבתי שיש מנהלות כאלה..
אני:"מבטיחההה!! תודה (:" חייכתי אליה
המנהלת:"את יכולה ללכת רק אל תשכחי לעצור אצל המזכירה ולקבוע פגישות עם היועצת כן?"
אני:"אין בעיה.. דורית.. ושוב.. תודה" אמרתי
המנהלת:"לכי לכי רק תדאגי לעצמך ילדה.. את עוד צעירה.. " היא קרצה לי.
יצאתי מהמשרד שלה, נרשמתי במזכירות והתחלתי ללכת לכוון הכיתה. יום שלישי וחמישי שעה רביעית למשך שבועיים. זה אומר שמחר הפגישה הראשונה :\ אינלי כוח לזה אבל זה עדיף על עונשש..חשבתי.
הדעתי לכיתה. דפקתי בדלת, לא חיכיתי שהמורה תענה. נכנסתי, והתיישבתי במקומי ליד רויטל.
רויטל:"נווו?????" היא שאלה
אני:"אל תשאלי.." אמרתי בעצב
רויטל:"לא העיפו אותך נכוןן??" אני:"א...כ.. כ.."
רויטל:"מה?!"
אני:"סתםם חח דורית הייתה ממש סבבה היא תתעלם הפעם ותיתן לי רק 4 פגישות עם היועצת!" חייכתי
רויטל:"דורית???"
אני:"חח המנהלת" רויטל:"אני יודעת אבל ממתי קוראים לה בשם הפרטי"
אני:"לאדעת היא ביקשה נוו זה לא חשוב עכשיו"
שלחתי פתק לדניאל על מה שהיה והיא החזירה לי סמיילי.
השיעור היה משעמםםם וחשבתי שהצלצול בחיים לא יגיע.. וכשהוא סופסוף הגיע יצאנו אני רויטל ודניאל למחששה" אני:"רויטל תגידי מה עם אורי???"
רויטל:"ממ.. לאדעת כאילו אנחנו אמורים לצאת מחר...(:" דניאל:"ואי בהצלחה מותקק!!"
רויטל:"תודה נשמה.. אבל מה אני ילבשש?!"
אני:"ממ.. שאלה טובה.."
דניאל:"ממ.. באות היום אחרי בצפר לקניון או משו?" אני:"סבבה.." רויטל:"בכיף"
הדלקתי סיגרייה והתחלתי לעשן.. ופתאום אביב התקרב אלינו. רציתי לברוח משם אבל הוא כבר ראה אותי.
אביב נישק את שלושתינו בלחיי ואמר
אביב:"היי מה קורה בנות?"
דניאל:"סבבה מה איתך?
רויטל:"אוי דניאל פאק הפלאפון שלך נשאר בשירותים... מיה אנחנו כבר באות" היא אמרה וקרצה לדניאל..
דניאל:"כן... שיט.. רק שניה אנחנו באות" והן רצו משם.
אביב:"איך היה אצל המנהלת?"
אני:"בסדר... רוצה סיגריה?" אביב:"ממ.. לא תודה אני לא מעשן קבוע.." אני:"כן גמאני לא.. אבל.. סתם באלי.."
אביב:"באלך לעשות משו היום? בתור.. ידידים?" אני:"ממ.. ל.. לאד..עת.. אני צכה ללכת לקניון היום עם דניאל ורויטל אז.." דניאל:"אוי אביב אתה יכול לבוא איתנו!"היא יצאה מבין השיחים.
רויטל:"כןן אני אצתרך דעה של בן.."
אביב:"סבבה באיזה שעה?"
אני:"אחרי בצפר.. כמה אתה מסיים?" אביב:"5.."
אני:"אנחנו 6.."
אביב:"סבבה אני יחכה לכם שעה.."
דניאל:"סבבה"
אביב:"טוב עפתי ביי " והוא הלך..
אני:"מה הבעיה שלכןן?!"
דניאל:"רואים שאתם רוצים אחד את השני.. מזה כל השטויות של הידידים?!" אני:"זאת בר.. היא.. הוא.. הם ביחד"
רויטל:"אבל רואים שהוא לא רוצה אותהה"
פתאום ראיתי אותם מתנשקים..
אני:"אז מה זה?" אמרתי והרגשתי צביטה בלב.
דניאל:"זה.. כלוםם.."
אני:"טוב עזבו בואו נחליף נושא"
ואז הגיע הצלצול. כיבינו את הסיגריות ועלינו לכיתה.
-
את מאבדת אותו! הקול שבתוכה אמר לה.
ועוד למי את מאבדת אותו. לסתם אחת. סתם אחת! ואת בר שפיגלמן.. לאן הדרדרת?? זה בגלל שאת מכוערת! בגלל שאת שמנה וטיפשה..!
היא רצתה שהקול יעלם.. אבל הוא לא עזב אותה.
את חייבת לפגוע בה. הקול אמר
תאמללי אותה, תעני אותה, תרצחי אותה, דם.. המון דם.. תעלימי אותה.
-
שאר היום היה משעמםם.. שום דבר מיוחד לא קרה..
לא הפסקתי להסתכל על השעון, לא יכולתי לחכות עד לרגע שבוא יגיע הצלצול שמבשר על סוף היום..
ואני אצא מהכיתה.. ובחוץ יחכה לי אביב.. והוא יהיה כל כך יפה כמו שהוא היה בהפסקה.. אפילו יותר..
והוא יחייך את החיוך הכובש שלו, ויביט בי שוב בעיניים השחורות שלו, העיניים הכי יפות שראיתי בחיים שלי, ותווי הפנים שלו יהיו כל כך בולטים וברורים..
ואז הגיע הצלצול שקטע את מחשבותי.. הגיע הזמן...
יצאנו החוצה.. והוא באמת חיכה שם.. בדיוק באותו מקום שראיתי אותו. והוא חייך וחשבתי שאני נמסה..
והעיניים שלו סנוורו אותי.. הוא דיבר, ולא הצלחתי לשמוע או להתרכז.
כל מה שראיתי זה את הפה שלו, הפה היפה שלו זז.. ואפילו שזה נשמע אחד הדברים הכי מפגרים בעולם.. זה היה.. כל כך.. יפה.. כל כך הוא..
הלכנו לתחנת אוטובוס ועד שהוא הגיע כבר הצלחתי לחזור לעצמי.
החלטנו ללכת לקניון הגדול בפתח תקווה..
הסתובבנו שם שעות..
רויטל מדדה לפחות 50 בגדים שונים עד שלבסוף סגרנו על ג'ינס עם ציור גטן בקצה וגופיה לבנה ממש יפהה.! הכל ישב עליה מדהיםם. אפילו אביב הסכים איתי.
היינו רעבים אז הלכנו שלושתינו לאכול, הזמנו פיצה וקולה והתיישבנו באחד השולחנות..
אני:"אני מורעבתתת!!"אמרתי ולקחתי את החתיכה הכי גדולה
אביב:"אז תאכלי.. P:" הוא ישב לידי, יכולתי להריח את הריח שלו, אלוהים איזה ריח. הריח הכי טוב שהרחתי בחיים שלי. רק רציתי לטמון את ראשי עמוק בתוך החזה שלו ולהירדם..
התחלנו כולנו לאכול ולדבר ופתאום הרגשתי מישו רץ לכווני וצועק אה!
כל כך נבהלתי. הסתובבתי אחורה...
...:"תגידי מאמי................................."
ממ.. זהו.. להיוםםXD ממ.. אם למישו יש רעיונות בקשר למה שיקרה...
או לדמויות חדשות או משו כזה..
אז בבקשה תגידו לי.. (: תודה וסופשבוע נעים לכולםם 3>
לולה # (: