לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

רק אל תגיד שנגמר



כינוי: 

גיל: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

10/2007

- פרק 7 -


סורי על ההזנחה.. פשוט היה עלי המון לחץ של מבחנים.. וכל מני דברים אחריםם... אז אני אנסה לכתוב פרק כמה שיותר ארוך..

מחרותיים אני טסה לאילת אז אני אנסה גם לכתוב מחר פרק בשביל הזמן שאני לא יהיה פה אבל אני לא מבטיחה כי מחר הולך להיות אחד הימים העמוסים..

קיצר.. חפרתי..P: תהנו 3>

 

חשבתי שאני הולכת למות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הרגשתי סכינים נתקעים בליבי ומשאירים אחיהם כאב נוראי, התחלתי לבכות. ידעתי שהם חברים, אבל הוא אמר לי שהיא כלום, ושהוא לא אוהב אותה.

חשבתי שעכשיו.. בעצם אולי פה הייתה הטעות שלי. חשבתי שעכשיו אנחנו נהיה ביחד. שהוא יגמור איתה. אבל טעיתי, ברור שטעיתי. מי יעזוב את בר... בר היפה בר הדוגמנית בר המושלמת.. בשבילי?! צריך להיות משוגע בשביל דבר כזה.

דניאל ורויטל ישבו לידי בתוך תא קטן של שירותים, בעוד אני מתכווצת ובוכה.

אחרי כמה דקות של שתיקה, רויטל לבסוף התחילה לדבר.

רויטל:"מיה??"

אני:"כן?" יללתי

רויטל:"הוא לא שווה את זה, אני מקווה שאת יודעת."

אני:"א.."

דניאל:"אל תחשבי אפילו להגיש שהוא כן.. הוא כל כך לא. אם הוא לא רוצה אותך הוא פשוט מטומטם.. הוא דפוק הוא.."

אני:"הוא מה דניאל? מה? הוא בסך הכל הגיוני, הוא מציאותי, הוא אמיתי. איך יכולתי בכלל לחשוב שהוא יעזוב את בר.. פאקינג בר בשבילי?!"

דניאל:"בקלותת!! את הרבה יותר יפה ממנה, תסתכלי על עצמך! ישלך שיער חום בהיר מדהיםםםם ועיניים כחולות מהממות ו.."

אני:"די.. אני יודעת שכל זה לא נכון!תפסיקי לזיין לי בשכל"

רויטל:"היא לא משקרת מיה את מדהימה את.."

אני:"זה לא עוזר.. פשוט תכנו לי לבכות לבד.."

פתאום נפתחה הדלת ובר והחברות שלה נכנסו.

בר:"אוהו את מי אני רואה כאן, שלושת הפאקצות"

רויטל:"לכי לכי תקיאי בשירותים זונה"

בר:"חחח כבר עשיתי את זה!! סתומה"

דניאל:"ואת גם נורא חכמה"

...:"כן היא כן!"

אני:"דיי בר מה את רוצה?!"

בר:"את אביב, אוי חח הוא כבר שלי" הבנות שאיתה צחקקו

אני:"לכי תזדיייני כלבה, אולי הוא איתך אבל כולם יודעים שהוא פשוט נהנה לזיין אותך כי טכלס אין בך שום דבר מעבר לזה, את ילדה שטחית משעממת וטיפשה אז זדייני לי מהפנים ועכשיו לפני שאני אתעצבן"

בר התחילה ללכת לכוון הדלת, פתחה אותה ואמרה

בר:"לפחות אני לא כמוכן חבורה של ילדות פאתטיות מכוערות. לפחות אותי רוצים, לא כמוכן, אחת שמקבלת מכות בבית, אחת עם הורים מסובכים שעזבו אותה או משו.. ואת מיה יקירתי, בתולה חסרת אהבה.. כי אף אחד פשוט לא רוצה אותה!"

היא צחקה ויצאה.

כל כך התעצבנתי. לא יכולתי לתת לה ללכת. קמתי בוכה כולי והלכתי לכוונה

דניאל:"מיה עצרי היא לא שווה את זה אל תתני לה לעצבן אותך"

אני:"דניאל שתקי עכשיו" אמרתי לה נחושה, ועל פני הבעה משוגעת.

רויטל:"מאמי אנחנו פה לטובתך בבקשה את סתם עצבנית עכשיו תרגעי ואז נחזיר לה ביחד בבקשה מיה"

אני:"רויטל.. תעשי לי טובה."

רצתי למסדרון התקרבתי לבר ותפסתי לה בשיער מאחורה.

אני:"מה אמרת?!" צרחתי.

כולם עצרו מכל מה שעשו והסתכלו עלינו.

בר:"מה את עושה משוגעת תעזבי אותי!!!!"

אני:"אני רוצה שתחזרי על מה שאמרת" צרחתי בוכה.

לאט לאט התחילו להתאסף מסביבינו עוד ועוד ילדים.

דניאל:"מיה תפסיקי" שמעתי אותה מאחורי אבל לא הקשבתי.

בר:"ככה את רוצה לשחק אה?!" היא אמרה ותפסה לי את החולצה ומשכה אותה.

התנפלתי עליה והיא עלי, התחלנו ללכת מכות בעוד כולם מסתכלים ולא עושים שום דבר חוץ מלעודד.

דניאל ורויטל ניסו לעבור אבל עצרו אותן, עד שלבסוף שמעתי את הקול של אביב מאחורי הקהל.

אביב:"תנו לי לעבור כברר!! זאת חברה שלי שם!"

אני:"אוי בדיוק מה שהיה חסר פה.."

אביב:"מיה אני התכוונתי לספר לה באמת"

הרפתי מבר וזזתי אחורה.

אני:"כן ובגלל זה נישקת אותה נכון?!" שוב עלו הדמעות.

אביב:"היא נישקה אותי בשניה שעברת, אני נשבע לך..

בר:"לספר לי מה?!"

אני:"שתקי זונה"

בר:"מאמי שמעת איך היא דיברה אלי?!" היא אמרה לאביב

אביב התעלם ממנה..והתקרב אלי.

אביב:"מיה זה לא חייב להיות ככה בבקשה בואי נלך הצידה רחוק מכולם.. ונדבר על זה.. ו.. "

אני:"אביב אני לא רוצה אפילו לדבר איתך תעזוב אותה לך לבר, אתה אוהב אותה לא?!"

פניתי ללכת והוא תפס לי את היד.

אביב:"מיה.."

אני:"אל תיגע בי!!!!" צעקתי. והלכתי משם.

פילסתי את דרכי דרך כל הילדים ובדרך הצטרפו אלי דניאל ורויטל.

דניאל:"מיה את בסדר?!"

אני:"כן.. א.. כן.. לא" אמרתי והתחלתי שוב לבכות.

היא ורויטל רק חיבקו אותי, וזה כל כך עזר לי. החיבוק הזה.. לאט לאט נרגעתי.

הלכתי לכיתה, לקחתי את התיק והלכתי לכוון השער.

רויטל:"מיהה? לאן?"

אני:"הביתה לפני שיתפסו אותי, ותאמת אינלי זין עכשיו ללימודים"

דניאל:"אבל מאמי זה רק היום השניי!!"

אני:"על הזין שלי!!!"

דניאל:"טוב אנחנו באות אליך אחרי בצפר.. או אחרי צהריים נראה כבר"
אני:"סבבה"

התנשקנו והתחבקנו והלכתי לתחנת אוטובוס.

לקחתי את האמפי ושמתי את השיר Pero Me Acuerdo De Ti

של  Christina aguilera
והתחלתי לבכות

 


Ahora que ya mi vida se encuentra normal, ooh, ooh
Que tengo encasa quien suena con verme llegar, ooh, oh
Ahora puedo decir que me encuentro de pie
Ahora que me va muy bien

Ahora que con el tiempo logre superar, hmm
Aquel amor que por poco me llega a matar, no
Ahora ya no hay mas dolor
Ahora el fin vuelvo a ser yo

[1] - Pero me acuerdo de ti
Y otra vez pierdo la calma
Pero me acuerdo de ti
Y se me desgarra el alma
Pero me acuerdo de ti
Y se borra mi sonrisa
Pero me acuerdo de ti
Y mi mundo se hace trizas

Ooh, oh, hey
Ahora que me futuro comienza a brillar, hmm-mm
Ahora que me han devuelto la seguridad, oh, whoa
Ahora ya no hay mas dolor
Ahora al fin vuelvo a ser yo

[Repeat 1]

Oh, oh, whoa
Pero me acuerdo de ti
Oh no, no
Y se me desgarra el almo
Pero me acuerdo de ti
Mi sonrisa
Pero me acuerdo de ti
Mi mundo trizas
Pero me acuerdo de ti
Ooh
Pero me acuerdo de ti
Oh pero me, pero me, pero me, pero me
Pero me acuerdo de ti
Pero me acuerdo de ti
Oh, whoa
Pero me acuerdo de ti...

הגעתי הביתה, נכנסתי להתקלח, ופתאום שמעתי את הצלצול בדלת. לבשתי חלוק והלכתי לכוון הדלת..

פתחתי אותה ומולי ראיתי את......................

 

ההאא (: ארוך לא.. ומלא דרמה..

יאללה יומטוב חברים 3>

 

לולה # (:

 

נכתב על ידי , 30/10/2007 14:17  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 6 =]


סורי שלוקח לי הרבה זמן לעדכן פשוט אתמול לא היה לי ממש זמן והיום הייתי כל הבוקר בבדיקות וכשחזרתי הייתי נורא עייפה כי לקחו לי המון המון דם אבל עכשיו אני פה..(: אז תהנו 3>

 

ככה היינו. אני ואביב מחוץ לבית שלי. עומדים מחובקים. ומתנשקים בלהט.

אני לא יודעת כמה זמן בדיוק עמדנו ככה, אבל בשניה שקלטתי התנתקתי ממנו מבוהלת.

אביב:"מה קרה?"

אני:"זה.. לא.. אני לאדעת.. מה עם בר..?"

אביב:"בר.. בר היא כלום, אני לא אוהב אותה בכלל. א.. אני.. אני אוה.."

אני:"אל תגיד דברים שאתה לא מתכוון אליהם"עצרתי אותו.

אביב:"אבל אני כן מתכוון"

אני:"לא אתה לא, אתה סתם מבולבל עכשיו. אני.. כבר אדבר איתך בבוקר."

אביב:"טוב.. אבל באמת תדברי כן?"

אני:"כן כן.. אל תדאג.."

אביב:"לילה טוב מאמי" הוא בא לתת לי נשיקה בפה אבל הסטתי את הראש הצידה.

אני:"לילה טוב.." מלמלתי ונכנסתי הביתה.

אמא ואבא כבר היו ישנים ורק אחותי הקטנה רוני הייתה ערה מול המחשב.

רוני:"מוקדם עכשיו.. מה את עושה בבית?"

אני:"הבטחתי לממי.."

רוני:"ממתי את עומדת בהבטחות?"

אני:"שתקי קופה!"

רוני:"שתקתי.. טוב אני עפה למיטה את באה?"

אני:"כן.. ואי באלך שאני יפתח את המיטה אצלי ונישן ביחד, כמו פעם.. כשהיינו קטנות?"

רוני:"ממ.. תני לי לחשוב.. לישון בחדר שלי במיטה שלי או בחדר של איזה קופיפה מסריחה"

אני:"היי היי תראי מי שמדברת"

רוני:"סתם סתם בואי למיטה (:"

אני:"מתקלחת ובאה..בינתיים תפתחי את המיטה!"

רוני:"סבבה."

 

 

הכל חשוך, אי אפשר לראות שום דבר, פתאום הרגשתי מכה חזקה בראש.

צנחתי בדממה. פתאום שמעתי צרחקה מקפיאת דם. נשארתי משותקת מחזיקה את ראשי המדמם.

...:"אז מתנשקת עם החבר שלי מה?" שמעתי קול מאחורי..

ניסיתי לדבר אבל מילים פשוט לא יצאו לי מהפה

...:"זה בסדר. אל תדברי. רק תסתכלי" אמר הקול השטני.

פתאום נדלק אור בחלק קטן של החלל החשוך ומולי הופיעה בר.

בר:"ועכשיו למופע הגדול" היא אמרה.

עוד אור נדלק וראיתי את אביב. ניסיתי לדבר, אבל עדיין ללא הצלחה. רציתי לצרח שאני רוצה ללכת מפה. רוצה הביתה.

רציתי לקרוא לאביב. רציתי לקום. אבל גם את זה לא הצלחתי.

אביב התקרב לכוונה של בר, ואז העיף בי מבט קל, הוא לא ייחס אלי שום חשיבות הוא פשוט פלט צחקוק ונישק את בר.

הראש התחיל להסתובב לי, והכל נהיה מטושטש יותר ויותר.

הדבר הבא שראיתי זה את אמא, אבא ורוני מנסים להעיר אותי. אני, הייתי במקלחת.

אמא:"היא מתעוררת! היא מתעוררת!"

אבא:"מיה? מיה? את שומעת אותי?"

אני:"מ..מ.. מה..?"

רוני:"קופהה?? את איתנו??"

אמא:"יואב תביא לה מגבת רוני לכי לפני את המיטה שלה"

אני:"אמא איפה אני?"

אמא:"באמבטיה חמודה בואי.."

ושוב הכל נהיה מטושטש והדבר הבא שאני זוכרת זה את הבוקר.

רוני:"בוקר (:"

אני:"בוקר...S: ואי הכל מטושטש.. חכי אני הולכת לשטוף פנים"

רוני:"את יכולה ללכת או שאת צכה עזרה?"

אני:"למה שאני אצתרך עזרה?"

רוני:"אולי בגלל מה שקרה אתמול בלילה! מיה הפחדת אותנו!"

אני:"אז זה לא היה חלום אה?"

רוני:"הלוואי. אמא ואבא דואגים, אני חושבת שתוכלי לקבל שחרור מבצפר " היא קרצה לי

אני:"כן.. חבל שלא כל כך באלי.."

רוני:"לך לא בא להבריז?! את חוזרת בזמן הביתה?! משו פה פישי פישי"

אני:"שתקי אני יורדת לאמא ואבא"

אבא:"בוקר טוב מותק איך את מרגישה?"

אני:"ממ.. אני.. ב.."

אמא:"אוי מתוקה שלי הכל בסדר?! הפחדת אותי!! את לא חייבת ללכת לבצפר אם את לא רוצה! בואי הכנתי לך פנקייק"

אני:"אמא אני בסדר, אני מרגישה הרבה יותר טוב.. ודווקא כן באלי ללכת לבצפר.. זה היום השני עוד לא הספקתי להכיר את כולם"

אמא:"אבללל בובה שלי"

אני:"אמא אני הולכת"

אמא:"טוב אז אם כל דבר קורה את יכולה לצלצל אלי אני יבוא לקחת אותך"

אני:"טוב ממי.."

אכלתי התלבשתי ויצאתי לבצפר.

 

-

 

היא בילתה את כל הלילה בחיפושים אחריו, היא צלצלה אליו, היא הייתה בבית שלו, היא הסתובבה קצת ברחובות, התקשרה לחברים שלו, גם הם לא ענו. הוא פשוט נעלם. הבריז לה. משו לא פה לא נראה לה בסדר.

 

-

 

כשהגעתי לבצפר נזכרתי לפתוח את הפלאפון שלי, ראיתי המון שיחות שלא נענו וגם הרבה הודעות, עדיין כאב לי הראש אז סגרתי את הפלאפון חזרה והתחלתי ללכת לכיתה. כשנכנסתי ראיתי את ירדן ורויטל מדברות.

דניאל:"מיה הכל בסדר?! חיפשנו אותך!! אחותך התקשרה לספר לנו מה קרה!"

רויטל:"מאמי שלי מה עבר עליך?"

ישבתי וסיפרתי להם הכל, מהנשיקה, לחלום שהיה לי ולבוקר המוזר.. והן ישבו בשקט הקשיבו ובסוף חיבקו אותי.

דניאל:"בואי מאמי שלי את חייבת לדבר איתו"

רויטל:"אבל ממש חייבת לדבר איתו"

 

 

אביב הגיע לבית הספר ודבר ראשון הלך לחפש את י'3 אבל בדרך עצרה אותו בר.

בר:"תגיד לי מה אתה חושב לעצמך?!"

אביב:"מה עשיתי?!"

בר:"אני חיכיתי לך כל הלילה!! התלבשתי במיוחד בשבילךך!!!"

אביב:"אני.. אוי סליחה אני שכחתי.."

בר:"ואיפה היית כל הלילה?!"

אביב:"סתם עם קצת חברים בים.."

בר:"אבל מאמי שלי יכולת להודיע לי.." פתאום בר ראתה את מיה דניאל ורויטל מתקרבות, היא ליטפה את פניו של אביב ונישקה אותו בפה, הוא ניסה להתנגד אבל ללא הצלחה.

 

 

ראיתי אותם מתנשקים ופשוט לא האמנתי. איך הוא בגד בי ככה?! הסתובבתי והתחלתי ללכת משם בוכה, דניאל רצה אחרי ורויטל הסתכלה לרגע ורצה אחרינו גם. חשבתי שאני הולכת למות.

 

ממ.. זהו להיום.. (:

 

לולה # (:

נכתב על ידי , 25/10/2007 15:36  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 5 XD


לפני שאני מתחילה את הפרק נורא חשוב לי להגיד שלשמות אין שום קשר לאנשים בחיים שלי, אולי המקרים יהיו דומים למקרים שקרו לי, כי בכל זאת אני צכה להביא סיפורים מאיפשהו.. אבל לשמות אין שום קשר!

ועכשיו שהבהרנו את זה.. נעבור לפרק (:

 

פתאום צלצל הפלאפון שלי ועל הצג היה כתוב אביב.

אני:"יוו! רויטלל זה הוא"

רויטל:"נוו תעני כבר קופה P:"

עניתי.

אני:"הלו?"

אביב:"היי מאמי מה קורה?"

אני:"הכל טוב מה איתך מותק?"

אביב:"הכל סבבה.. תגידי רגע את שומעת?!"

אני:"כן.."

אביב:"מה את עושה היום בערב?"

אני:"ממ.. אני בים עם כמה חברים באלך לבוא?"

אביב:"כן ואי איך באלי ים עכשיו.. תגידי אפשר להביא איזה כמה חבר'ה?"

אני:"ומה עם החברה שלך?"

אביב:"מי? בר? לא היא.. עסוקה מדי.. ב.. איזה.. ממ.." הוא פתאום נזכר שקבע עם בר לערב.."היא עסוקה בהכנות לצילומים והכל אני בא עם כמה אחים שלי וזה הם ממש סבבה"

אני:"בכיף (: נתראה בשמונה ביםם"

אביב:"ביי יפה שלי"

אני:" ביי בובי"

וניתקתי.

רויטל:"נווווו?!"

אני:"מה?" אמרתי בתמימות

רויטל:"מה מה מה?!"

אני:"הא? בובי איבדתי אותך:\"

רויטל:"נוו על מה דיברתם?!"

אני:"אהה.. זה נו למה לא אמרתXD סתם הוא שאל מה אני עושה היום בערב ו.. הוא בא היום לים מביא כמה חברים"

רויטל:"חתיכים אני מקווה (:"

אני:"יש מצב (:"

רויטל:"תגידי.. האורי הזה.. אני חושבת ככה קוראים לו.. אז.. כמה זמן אתם מכירים?"

אני:"רויטלי?! יש מצב שאת נדלקת על אורי?!"

רויטל:"ממ.. אולי... תלוי"

אני:"תלוי ב.."

רויטל:"הוא תפוס?"

אני:"לא (: פנוי ביותר.. להכיר לך?!"

רויטל:"כןן!! ואי תודה מותקקק אוי אני אוהבת אותך 3>"

אני:"גמאני אותך "

אחר כך דיברנו קצת על הכל, למדנו להכיר אחת את השניה ואז לבסוף הלכנו להתלבש.

אני לבשתי בגד ים שחור עם פרחים לבנים, חצאית מיני לבנה, וגופיה לבנה יפה.

נתתי לרויטל את בגד הים הישן שלי, בגד ים צבאי עם פס ורוד בתחתון, והיא לבשה מעל אוברול ג'ינס קצר כזה.

היא נראתה מדהים!

לא התאפרנו ולא עשינו פן כי ממלא הכל היה נהרס במים. השעה הייתה 19:30 אז החלטנו לצאת.

אני:"אבא? אמא? עפנו לים"

אמא:"תשמרי על עצמך מותק"

אני:"ברור.. חח ביי אמא!"

אמא:"חכי באיזה שעה את חוזרת?"

אני:"לא מאוחר עד.. 12 ככה"

אמא:"טוב ביי מאיויו"

אני:"ביי ממי שלי"

ויצאנו.

 

-

 

בר ישבה מול המראה וסירקה את עצמה.

על המיטה היו מונחים חזייה שחורה והדוקה, ותחתון שמחובר ב2 חבלי עור אל גרביוני רשת.

היא קנתה את זה לפני שבוע, במיוחד בשביל אביב. עוד בערך שעתיים הוא יהיה אצלה, היא תלבש את הבגדים, תתאפר יפה יפה, הם ישכבו, ושוב יעלמו הספיקות לליבו. ככה זה היה תמיד. בר הייתה מומחית.

רק דבר אחד הטריד אותה. היא עדיין לא ידעה, עדיין לא ידעה איך היא יכולה לנקום במיה ודניאל.

 

 

אני:"נראלי אנחנו נקדיםם.."

רויטל:"נווו בקטנה P:"

אני:"אבל אוף אני שונאת להגיע ראשונה...:\"

רויטל:"אז צלצלי לאביב שיגיע מוקדם יותר.."

אני:"נוו פאדיחות אין מצב.."

רויטל:"נוו למה לא?!"

אני:"כי כי כי ..."

רויטל:"תני תפלאפון שלך שניה.."

אני:"קחי" אמרתי והגשתי לה. היא לקחה ממני את הפלאפון וצלצלה לאביב.

אני:"מה את עושה?!"

רויטל:"את לא רואה לבד? חח קחי הוא ענה!"

אני:"הלו? מאמי?"

אביב:"היי בובי מה קורה?"

אני:"תגיד יש מצב אתה בא עוד איזה 5 דק' ככה, אנחנו עוד שניה מגיעות לים ויש עוד איזה 20 דק' עד שכולם באיםם.."

אביב:"בשבילך הכל יפה שלי. כבר בא"

אני:"תודה מאמי"

רויטל:"הוא בא?"

אני:"הוא בא."

 

 

אביב מיהר להתארגן, הוא התלבש מהר, לקח כסף הזמין מונית, הוא רצה כבר לראות אותה, הוא אפילו לא ידע למה.. פשוט.. צורך כזה.. מוזר, אף פעם הוא לא הרגיש ככה עם בר. בעצם הוא אף פעם לא הרגיש ככה עם אף אחת. הוא אהב את התחושה הזאת. הוא כל כך אהב אותה.

הוא יצא מהבית במהירות, מהר כל כך, מוצף כל כך הרבה מחשבות, שהוא שכח לצלצל לבר ולבטל.

 

-

 

אני:"רויטל תראי הנה אביב! ועוד.. 3 ילדים מאחוריו.. היי!! אביב לפההה" צעקתי. רויטל הצטרפה לצעקתי.

אביב:"היי מאמי מה קורה?" אמר ונתן לי חיבוק ונשיקה (: "תכירו זה רועי, זה בן, וזה אבי"

רויטל ואני:"היי (:"

אביב:"ואלו רויטל ומיוש המקסימות (:"

עשינו הכרויות, ולאט לאט התחילו ילדים להגיע.

שתינו, נהנו ובערך ב 23:15 התחילו ילדים להתפזר.

אביב:"באה לסיבוב קטן לפני שהולכים?"

אני:"בכיף "

נפרדנו מכולם והתחלנו לטייל ליד הים...

אביב:"אז.. מיהה... איך התרשמת מהבצפר?"

אני:"אתה יודע.. בצפר כזה.."

אביב:"ומהתלמידים?"

אני:"שמתי עין על אחד מיוחד" אמרתי וקרצתי לו..

אביב:"אוי תראי אני תמיד בא לפה, מאז שהייתי קטן, יש פה את הגלידה הכי טובה בעולם!" הוא אמר והצביע על גלידריה שלהפתעתי עדיין הייתה פתוחה.

אני:"נראה טוב P:"

אביב:"יאללה מותק גלידה על חשבוני"

אני:"יאי!"אמרתי והתנפלתי עליו בחיבוק.

ישבנו ודיברנו שם, במשך יותר משעה. עד שפתאום שמתי לב שכבר מתחיל להיות מאוחר.

אני:"אוי תראה את השעהה.. אוף אני חייבת לחזור הביתה."

אביב:"בואי אני אלווה אותך."

הלכנו ותפסנו מונית, הגענו לבית שלי. אביב ירד איתי וביקש מהנהג לחכות לו שם. ליווי צמוד לנערה, ככה הוא טען.

נעמדנו מול דלת הבית הגדולה. טוב זהו זה. כאן נפרדים.

אביב:"אז.. ביי.. "

אני:"כן.. ביי"

הוא בא לנשק אותי בלחי.. התקרבנו יותר ויותר...

ופתאום הוא נישק אותי.

ככה היינו. אני ואביב מחוץ לבית שלי. עומדים מחובקים. ומתנשקים בלהט.

 

וזהו להיום (:

כי אני ממש חייבת לעוף P:

 

לילה טוב לכולם 3>

 

לולה # (:

נכתב על ידי , 23/10/2007 21:30  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,143

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללולה # (: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לולה # (: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)