רק אל תגיד שנגמר

סורי על ההזנחה.. פשוט היה עלי המון לחץ של מבחנים.. וכל מני דברים אחריםם... אז אני אנסה לכתוב פרק כמה שיותר ארוך..

מחרותיים אני טסה לאילת אז אני אנסה גם לכתוב מחר פרק בשביל הזמן שאני לא יהיה פה אבל אני לא מבטיחה כי מחר הולך להיות אחד הימים העמוסים..

קיצר.. חפרתי..P: תהנו 3>

חשבתי שאני הולכת למות. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הרגשתי סכינים נתקעים בליבי ומשאירים אחיהם כאב נוראי, התחלתי לבכות. ידעתי שהם חברים, אבל הוא אמר לי שהיא כלום, ושהוא לא אוהב אותה.

חשבתי שעכשיו.. בעצם אולי פה הייתה הטעות שלי. חשבתי שעכשיו אנחנו נהיה ביחד. שהוא יגמור איתה. אבל טעיתי, ברור שטעיתי. מי יעזוב את בר... בר היפה בר הדוגמנית בר המושלמת.. בשבילי?! צריך להיות משוגע בשביל דבר כזה.

דניאל ורויטל ישבו לידי בתוך תא קטן של שירותים, בעוד אני מתכווצת ובוכה.

אחרי כמה דקות של שתיקה, רויטל לבסוף התחילה לדבר.

רויטל:"מיה??"

אני:"כן?" יללתי

רויטל:"הוא לא שווה את זה, אני מקווה שאת יודעת."

אני:"א.."

דניאל:"אל תחשבי אפילו להגיש שהוא כן.. הוא כל כך לא. אם הוא לא רוצה אותך הוא פשוט מטומטם.. הוא דפוק הוא.."

אני:"הוא מה דניאל? מה? הוא בסך הכל הגיוני, הוא מציאותי, הוא אמיתי. איך יכולתי בכלל לחשוב שהוא יעזוב את בר.. פאקינג בר בשבילי?!"

דניאל:"בקלותת!! את הרבה יותר יפה ממנה, תסתכלי על עצמך! ישלך שיער חום בהיר מדהיםםםם ועיניים כחולות מהממות ו.."

אני:"די.. אני יודעת שכל זה לא נכון!תפסיקי לזיין לי בשכל"

רויטל:"היא לא משקרת מיה את מדהימה את.."

אני:"זה לא עוזר.. פשוט תכנו לי לבכות לבד.."

פתאום נפתחה הדלת ובר והחברות שלה נכנסו.

בר:"אוהו את מי אני רואה כאן, שלושת הפאקצות"

רויטל:"לכי לכי תקיאי בשירותים זונה"

בר:"חחח כבר עשיתי את זה!! סתומה"

דניאל:"ואת גם נורא חכמה"

...:"כן היא כן!"

אני:"דיי בר מה את רוצה?!"

בר:"את אביב, אוי חח הוא כבר שלי" הבנות שאיתה צחקקו

אני:"לכי תזדיייני כלבה, אולי הוא איתך אבל כולם יודעים שהוא פשוט נהנה לזיין אותך כי טכלס אין בך שום דבר מעבר לזה, את ילדה שטחית משעממת וטיפשה אז זדייני לי מהפנים ועכשיו לפני שאני אתעצבן"

בר התחילה ללכת לכוון הדלת, פתחה אותה ואמרה

בר:"לפחות אני לא כמוכן חבורה של ילדות פאתטיות מכוערות. לפחות אותי רוצים, לא כמוכן, אחת שמקבלת מכות בבית, אחת עם הורים מסובכים שעזבו אותה או משו.. ואת מיה יקירתי, בתולה חסרת אהבה.. כי אף אחד פשוט לא רוצה אותה!"

היא צחקה ויצאה.

כל כך התעצבנתי. לא יכולתי לתת לה ללכת. קמתי בוכה כולי והלכתי לכוונה

דניאל:"מיה עצרי היא לא שווה את זה אל תתני לה לעצבן אותך"

אני:"דניאל שתקי עכשיו" אמרתי לה נחושה, ועל פני הבעה משוגעת.

רויטל:"מאמי אנחנו פה לטובתך בבקשה את סתם עצבנית עכשיו תרגעי ואז נחזיר לה ביחד בבקשה מיה"

אני:"רויטל.. תעשי לי טובה."

רצתי למסדרון התקרבתי לבר ותפסתי לה בשיער מאחורה.

אני:"מה אמרת?!" צרחתי.

כולם עצרו מכל מה שעשו והסתכלו עלינו.

בר:"מה את עושה משוגעת תעזבי אותי!!!!"

אני:"אני רוצה שתחזרי על מה שאמרת" צרחתי בוכה.

לאט לאט התחילו להתאסף מסביבינו עוד ועוד ילדים.

דניאל:"מיה תפסיקי" שמעתי אותה מאחורי אבל לא הקשבתי.

בר:"ככה את רוצה לשחק אה?!" היא אמרה ותפסה לי את החולצה ומשכה אותה.

התנפלתי עליה והיא עלי, התחלנו ללכת מכות בעוד כולם מסתכלים ולא עושים שום דבר חוץ מלעודד.

דניאל ורויטל ניסו לעבור אבל עצרו אותן, עד שלבסוף שמעתי את הקול של אביב מאחורי הקהל.

אביב:"תנו לי לעבור כברר!! זאת חברה שלי שם!"

אני:"אוי בדיוק מה שהיה חסר פה.."

אביב:"מיה אני התכוונתי לספר לה באמת"

הרפתי מבר וזזתי אחורה.

אני:"כן ובגלל זה נישקת אותה נכון?!" שוב עלו הדמעות.

אביב:"היא נישקה אותי בשניה שעברת, אני נשבע לך..

בר:"לספר לי מה?!"

אני:"שתקי זונה"

בר:"מאמי שמעת איך היא דיברה אלי?!" היא אמרה לאביב

אביב התעלם ממנה..והתקרב אלי.

אביב:"מיה זה לא חייב להיות ככה בבקשה בואי נלך הצידה רחוק מכולם.. ונדבר על זה.. ו.. "

אני:"אביב אני לא רוצה אפילו לדבר איתך תעזוב אותה לך לבר, אתה אוהב אותה לא?!"

פניתי ללכת והוא תפס לי את היד.

אביב:"מיה.."

אני:"אל תיגע בי!!!!" צעקתי. והלכתי משם.

פילסתי את דרכי דרך כל הילדים ובדרך הצטרפו אלי דניאל ורויטל.

דניאל:"מיה את בסדר?!"

אני:"כן.. א.. כן.. לא" אמרתי והתחלתי שוב לבכות.

היא ורויטל רק חיבקו אותי, וזה כל כך עזר לי. החיבוק הזה.. לאט לאט נרגעתי.

הלכתי לכיתה, לקחתי את התיק והלכתי לכוון השער.

רויטל:"מיהה? לאן?"

אני:"הביתה לפני שיתפסו אותי, ותאמת אינלי זין עכשיו ללימודים"

דניאל:"אבל מאמי זה רק היום השניי!!"

אני:"על הזין שלי!!!"

דניאל:"טוב אנחנו באות אליך אחרי בצפר.. או אחרי צהריים נראה כבר"
אני:"סבבה"

התנשקנו והתחבקנו והלכתי לתחנת אוטובוס.

לקחתי את האמפי ושמתי את השיר Pero Me Acuerdo De Ti

של  Christina aguilera
והתחלתי לבכות

Ahora que ya mi vida se encuentra normal, ooh, ooh
Que tengo encasa quien suena con verme llegar, ooh, oh
Ahora puedo decir que me encuentro de pie
Ahora que me va muy bien

Ahora que con el tiempo logre superar, hmm
Aquel amor que por poco me llega a matar, no
Ahora ya no hay mas dolor
Ahora el fin vuelvo a ser yo

[1] - Pero me acuerdo de ti
Y otra vez pierdo la calma
Pero me acuerdo de ti
Y se me desgarra el alma
Pero me acuerdo de ti
Y se borra mi sonrisa
Pero me acuerdo de ti
Y mi mundo se hace trizas

Ooh, oh, hey
Ahora que me futuro comienza a brillar, hmm-mm
Ahora que me han devuelto la seguridad, oh, whoa
Ahora ya no hay mas dolor
Ahora al fin vuelvo a ser yo

[Repeat 1]

Oh, oh, whoa
Pero me acuerdo de ti
Oh no, no
Y se me desgarra el almo
Pero me acuerdo de ti
Mi sonrisa
Pero me acuerdo de ti
Mi mundo trizas
Pero me acuerdo de ti
Ooh
Pero me acuerdo de ti
Oh pero me, pero me, pero me, pero me
Pero me acuerdo de ti
Pero me acuerdo de ti
Oh, whoa
Pero me acuerdo de ti...

הגעתי הביתה, נכנסתי להתקלח, ופתאום שמעתי את הצלצול בדלת. לבשתי חלוק והלכתי לכוון הדלת..

פתחתי אותה ומולי ראיתי את......................

ההאא (: ארוך לא.. ומלא דרמה..

יאללה יומטוב חברים 3>

לולה # (: