רק אל תגיד שנגמר

סורי שלוקח לי הרבה זמן לעדכן פשוט אתמול לא היה לי ממש זמן והיום הייתי כל הבוקר בבדיקות וכשחזרתי הייתי נורא עייפה כי לקחו לי המון המון דם אבל עכשיו אני פה..(: אז תהנו 3>

ככה היינו. אני ואביב מחוץ לבית שלי. עומדים מחובקים. ומתנשקים בלהט.

אני לא יודעת כמה זמן בדיוק עמדנו ככה, אבל בשניה שקלטתי התנתקתי ממנו מבוהלת.

אביב:"מה קרה?"

אני:"זה.. לא.. אני לאדעת.. מה עם בר..?"

אביב:"בר.. בר היא כלום, אני לא אוהב אותה בכלל. א.. אני.. אני אוה.."

אני:"אל תגיד דברים שאתה לא מתכוון אליהם"עצרתי אותו.

אביב:"אבל אני כן מתכוון"

אני:"לא אתה לא, אתה סתם מבולבל עכשיו. אני.. כבר אדבר איתך בבוקר."

אביב:"טוב.. אבל באמת תדברי כן?"

אני:"כן כן.. אל תדאג.."

אביב:"לילה טוב מאמי" הוא בא לתת לי נשיקה בפה אבל הסטתי את הראש הצידה.

אני:"לילה טוב.." מלמלתי ונכנסתי הביתה.

אמא ואבא כבר היו ישנים ורק אחותי הקטנה רוני הייתה ערה מול המחשב.

רוני:"מוקדם עכשיו.. מה את עושה בבית?"

אני:"הבטחתי לממי.."

רוני:"ממתי את עומדת בהבטחות?"

אני:"שתקי קופה!"

רוני:"שתקתי.. טוב אני עפה למיטה את באה?"

אני:"כן.. ואי באלך שאני יפתח את המיטה אצלי ונישן ביחד, כמו פעם.. כשהיינו קטנות?"

רוני:"ממ.. תני לי לחשוב.. לישון בחדר שלי במיטה שלי או בחדר של איזה קופיפה מסריחה"

אני:"היי היי תראי מי שמדברת"

רוני:"סתם סתם בואי למיטה (:"

אני:"מתקלחת ובאה..בינתיים תפתחי את המיטה!"

רוני:"סבבה."

הכל חשוך, אי אפשר לראות שום דבר, פתאום הרגשתי מכה חזקה בראש.

צנחתי בדממה. פתאום שמעתי צרחקה מקפיאת דם. נשארתי משותקת מחזיקה את ראשי המדמם.

...:"אז מתנשקת עם החבר שלי מה?" שמעתי קול מאחורי..

ניסיתי לדבר אבל מילים פשוט לא יצאו לי מהפה

...:"זה בסדר. אל תדברי. רק תסתכלי" אמר הקול השטני.

פתאום נדלק אור בחלק קטן של החלל החשוך ומולי הופיעה בר.

בר:"ועכשיו למופע הגדול" היא אמרה.

עוד אור נדלק וראיתי את אביב. ניסיתי לדבר, אבל עדיין ללא הצלחה. רציתי לצרח שאני רוצה ללכת מפה. רוצה הביתה.

רציתי לקרוא לאביב. רציתי לקום. אבל גם את זה לא הצלחתי.

אביב התקרב לכוונה של בר, ואז העיף בי מבט קל, הוא לא ייחס אלי שום חשיבות הוא פשוט פלט צחקוק ונישק את בר.

הראש התחיל להסתובב לי, והכל נהיה מטושטש יותר ויותר.

הדבר הבא שראיתי זה את אמא, אבא ורוני מנסים להעיר אותי. אני, הייתי במקלחת.

אמא:"היא מתעוררת! היא מתעוררת!"

אבא:"מיה? מיה? את שומעת אותי?"

אני:"מ..מ.. מה..?"

רוני:"קופהה?? את איתנו??"

אמא:"יואב תביא לה מגבת רוני לכי לפני את המיטה שלה"

אני:"אמא איפה אני?"

אמא:"באמבטיה חמודה בואי.."

ושוב הכל נהיה מטושטש והדבר הבא שאני זוכרת זה את הבוקר.

רוני:"בוקר (:"

אני:"בוקר...S: ואי הכל מטושטש.. חכי אני הולכת לשטוף פנים"

רוני:"את יכולה ללכת או שאת צכה עזרה?"

אני:"למה שאני אצתרך עזרה?"

רוני:"אולי בגלל מה שקרה אתמול בלילה! מיה הפחדת אותנו!"

אני:"אז זה לא היה חלום אה?"

רוני:"הלוואי. אמא ואבא דואגים, אני חושבת שתוכלי לקבל שחרור מבצפר " היא קרצה לי

אני:"כן.. חבל שלא כל כך באלי.."

רוני:"לך לא בא להבריז?! את חוזרת בזמן הביתה?! משו פה פישי פישי"

אני:"שתקי אני יורדת לאמא ואבא"

אבא:"בוקר טוב מותק איך את מרגישה?"

אני:"ממ.. אני.. ב.."

אמא:"אוי מתוקה שלי הכל בסדר?! הפחדת אותי!! את לא חייבת ללכת לבצפר אם את לא רוצה! בואי הכנתי לך פנקייק"

אני:"אמא אני בסדר, אני מרגישה הרבה יותר טוב.. ודווקא כן באלי ללכת לבצפר.. זה היום השני עוד לא הספקתי להכיר את כולם"

אמא:"אבללל בובה שלי"

אני:"אמא אני הולכת"

אמא:"טוב אז אם כל דבר קורה את יכולה לצלצל אלי אני יבוא לקחת אותך"

אני:"טוב ממי.."

אכלתי התלבשתי ויצאתי לבצפר.

-

היא בילתה את כל הלילה בחיפושים אחריו, היא צלצלה אליו, היא הייתה בבית שלו, היא הסתובבה קצת ברחובות, התקשרה לחברים שלו, גם הם לא ענו. הוא פשוט נעלם. הבריז לה. משו לא פה לא נראה לה בסדר.

-

כשהגעתי לבצפר נזכרתי לפתוח את הפלאפון שלי, ראיתי המון שיחות שלא נענו וגם הרבה הודעות, עדיין כאב לי הראש אז סגרתי את הפלאפון חזרה והתחלתי ללכת לכיתה. כשנכנסתי ראיתי את ירדן ורויטל מדברות.

דניאל:"מיה הכל בסדר?! חיפשנו אותך!! אחותך התקשרה לספר לנו מה קרה!"

רויטל:"מאמי שלי מה עבר עליך?"

ישבתי וסיפרתי להם הכל, מהנשיקה, לחלום שהיה לי ולבוקר המוזר.. והן ישבו בשקט הקשיבו ובסוף חיבקו אותי.

דניאל:"בואי מאמי שלי את חייבת לדבר איתו"

רויטל:"אבל ממש חייבת לדבר איתו"

אביב הגיע לבית הספר ודבר ראשון הלך לחפש את י'3 אבל בדרך עצרה אותו בר.

בר:"תגיד לי מה אתה חושב לעצמך?!"

אביב:"מה עשיתי?!"

בר:"אני חיכיתי לך כל הלילה!! התלבשתי במיוחד בשבילךך!!!"

אביב:"אני.. אוי סליחה אני שכחתי.."

בר:"ואיפה היית כל הלילה?!"

אביב:"סתם עם קצת חברים בים.."

בר:"אבל מאמי שלי יכולת להודיע לי.." פתאום בר ראתה את מיה דניאל ורויטל מתקרבות, היא ליטפה את פניו של אביב ונישקה אותו בפה, הוא ניסה להתנגד אבל ללא הצלחה.

ראיתי אותם מתנשקים ופשוט לא האמנתי. איך הוא בגד בי ככה?! הסתובבתי והתחלתי ללכת משם בוכה, דניאל רצה אחרי ורויטל הסתכלה לרגע ורצה אחרינו גם. חשבתי שאני הולכת למות.

ממ.. זהו להיום.. (:

לולה # (: