מי זה מופיע טס על ענן ברקיע? לב אל לב מי פה אותנו אוהב? גם כשנדמה שהמצב נורא למי אכפת? ...

עכשיו הגעתי למסקנה, אני יותר מידי אחת מהחבר'ה.

איך אני אמורה להשיג חבר נורמלי כשאני כל כך קרובה ליותר מידי בחורים שהמחשבה הכי עמוקה שהייתה להם כבר הרבה מאוד זמן היא כמה גרעפסים הם יכולים לעשות בשלושים שניות. אני צריכה עוד קצת... אני צריכה עוד קצת... בנות (בנים, לרסן כל מחשבה כחולה שבטוח עברה לכם בראש כרגע).

זה לא שאני אובססיבית לגבי חבר, ממש לא, האמת היא שההפך די נכון, אבל עבר יותר מדי זמן מאז שהלכתי לסרט אם משהו שלא היה אימא שלי... יותר מידי זמן. תשאלו אותי איך הגעתי למסקנה הזאת... ישבתי וחשבתי מה לקנות לחבר ממש טוב שלי ליום הולדת שלו ואז נזכרתי בפעם הזאת שעשינו תחרות גרעפסים. ואז זה נחת אליי, בנים לא רוצים בחורות שמנצחות אותם בתחרויות גרעפסים. אז החל ממחר אני פוצחת במבצע צבאי שיזכר לדורות: מבצע "להיות רצויה ולהשאר בחיים". התוכנית:

שלב 1: להוריד שערות.

שלב 2: לקנות חזיית פוש-אפ שלא תראה כמו חזיית פוש-אפ.

שלב 3: לשים לק נורמלי (לא וורוד וחצי מתקלף).

שלב 4: לבקש שלוקים של משקאות אלכוהוליים מחברים של חברים שלי, במקום לשתות מבקבוק שלי (זה אמור לגרום לך להראות יותר מקסימה אבל במובן של תלמידות-בצפר-בחצאיות-מיני, או משונררת, תלוי אם הוא פרסי או לא).

בהנחה ששיחקתי את המשחק כמו שצריך, אני כרגע הפכתי להיות שוב בחורה רצויה ואהובה (שמידי פעם מקבלת מבט ברחוב) ולא נשארתי הבחורה-שיכולה-להוריד-את-החברים-הבנים-שלה-בתחרות-שתייה. 

*ברור שצחקתי, פרסים לא תמיד קמצנים, רוב הזמן כן אבל ראיתי יוצאי דופן.