אני אנסה להוסיף פרק כמה שיותר מהר..
פרק 5
ניכנסתי עם רועי לרחבה והתחלתי לרקוד ואז רועי התחיל לצחוק
יריב:"מתי הפעם האחרונה שרקדת?"
אני:"אמ.. ריקודי עם בכתה ה' נחשב?"
יריב:"אל תיהיה לחוצה,פשוט תקשיבי למוזיקה"
עצרתי והתחלתי להבין את המילים,את המשמעות של השיר והתחלתי לזוז עם הקצב,
עד שהתחלתי ממש להתפרע ורועי הביט בי המום והוא לא מבין איך קלטתי כל כך מהר.
המשכנו לרקוד ומדי פעם הסתכלתי על יותם, איזה יפה הוא.. די די די! עכשיו אני עם יריב וזהו..
אבל.. הוא שם אלי סוף סוף, אחרי כל הזמן הזה הוא שם אלי.
יריב:"אני הולך לקחת משהו לשתות רוצה משהו?"
אני:"לא תודה"
יריב הלך לכיוון הבר ויותם התקרב אלי.
יותם:"תפוסה?"
אני:"מה?"
יותם:"הוא חבר שלך?" הצביע על יריב
אני:"לא לא אנחנו ידידים"
יותם:"איזה מזל" התקרב אלי
אני:"א..אני הולכת לשבת אני עייפה"
יותם:"אולי נצא החוצה?"
אני:"אני באתי עם יריב זה לא מתאים שאני אצא איתך"
יותם:"רק לכמה דקום"
ראיתי שהיה מלא תור בבר ושזה יקח ליריב זמן
אני:"בסדר..לכמה דקות"
יצאנו החוצה חצינו את הכביש וישבנו בספסל שהיה שם.
הלב שלי דפק ברמות מטורפות, פחדתי להגיד משהו מטומטם..פחדתי לגמגם ולצאת טיפשה לגמרי.
יותם:"רציתי להזמין אותך למסיבה.. אבל כניראה שמישהו הקדים אותי"
גיחכתי ואמרתי:"אני יודעת שהזמנת אותי מאיזה סיבה.. כי למה לך בכלל להיות איתי בקשר"
יותם:"כי את מוצאת חן בעיני"
אני:"כן בטח..." אמרתי בלחש
יותם:"באמת שכן.."
עמדתי להגיד משהו אבל פתאום שמתי לב..
שרון.
את שרון לא ראיתי במסיבה, הם אמרו שהם ניפרדו אבל היום בבית ספר הכל ניראה סבבה ביניהם, משהו פה לא מוצא חן בעיני.
יותם:"מיה?"
אני:"שרון אמרה לך לעשות את זה, כי עם כן אז אתה זבל של בן אדם, איך אתה יכול לשחק ברגשות שם אנשים ככה?!"
יותם:"על מה את מדברת בכלל? היום קבעתי עם שרון אחרי בית ספר.. כדי להגיד לה שאני רוצה שניפרד"
אני:"למה? הרי היא יפה.. מקובלת.. אתם מתאימים"
יותם:"היא מיתחסת אליך כמו חרא ואז היא באה אליך, נישקות וחיבוקים כילו לא קרה כלום"
אני:"לשאלה ששאלתי מקודם.. ענית תשובה לא היגיונית,אף פעם לא דיברנו אז איך יכלתי למצוא חן בעיניך"
יותם:"לא יודע...זה בא כשאתה הכי לא שם לב"
אני:"די יותם זה לא לעיניין" די יא מפגרת מה את עושה?! הילד שתמיד אהבת אותו אומר לך שאת מוצאת חן בעיניו מה את מתנגדת לכל דבר שהוא אומר?!
יותם:"את מתנהגת במסתוריות כזאת שגורמת לך לברר מה קורה איתך.. זה משך אותי אלייך.. והיום לא התאפקתי ורציתי להזמין אותך, ניסיתי בימים האחרונים לדבר איתך אבל תמיד שרון הייתה באמצא או היריב הזה"
אני:"אני באמת חושבת שכדי שניכנס" קמתי מהמקום והוא משך ואותי אליו
יותם:"מה אני צריך עוד לעשות כדי שתביני שאת מוצאת חן בעיני?"
הוא קירב אותי אליו והרגשתי את הנשימות שלו,הרגשתי כילו עוד שנייה אני עומדת להיתעלף.
שפתינו התקרבו..
אבל בשנייה האחרונה התרחקתי ורצתי לעבר המועדון.
ניכנסתי וחיפשתי את יריב עד שראיתי אותו יושב באחת הספות, יריב קם בשנייה שראה אותי מתקרבת ובא אלי.
יריב:"דאגתי לך איפה היית??"
אני:"בחוץ , היה יותר מדי חנוק פה"
יריב:"אוקי.. רוצה לרקוד?"
אני:"לא אני רוצה קצת לשבת אני לא מרגישה טוב, אבל לך זה בסדר"
יריב:"בטוח?"
אני:"כן כן"
יריב הלך לאיפה שכולם רקדו ואני ישבתי באחת הספות, ברגע אחד היה לי מין פוש כזה להתקשר אליה, הלכתי ליריב ושאלתי עם אני יכולה שיחה.
יריב:"כן בטח קחי" הוא הביא לי את הפלאפון ויצאתי החוצה
את המספר של שרון זכרתי בעל פה
"הלו?"
אני:"היי זאת מיה?"
"קנו לך פלאפון?"
אני:"לא אני מתקשרת מקרובת משפחה"
"אה.."
שמעתי בקול שלה שקרה משהו היה לה קול עצוב כזה..
אני:"שרון קרה משהו את לא נישמעת טוב"
שרון:"יותם נפרד ממני היום.."
אני:"אני מצטערת לשמוע."
שרון:"כל אלה שחשבתי שהיו חברות שלי הלכו למסיבה המסריחה הזאת במקום להיות איתי" שמעתי שהיא פורצת בבכי
אני:"רוצה שאני אבוא?"
שרון:"את רוצה לבוא אלי?"
אני:"כן, כילו זה מהשחברות עושות לא?" הדגשתי את החברות
שרון:"אה...אנ..אני חושבת שכן.."
אני:"אני כבר באה"
רגע.. למה אני באה לשרון בכלל..אחרי כל הדברים שהיא עשתה לי?!
ניראה לי שאני מרחמת אליה.. כל החברות שלה במקום להיות איתה באו למסיבה הזאת..
ניכנסתי למועדון, החזרתי את הפלאפון ליריב.
יריב:"קרה משהו??"
אני:"אני הולכת לשרון"
יריב:"למה??"
אני:"חבר שלה ניפרד ממנה והיא הרוסה לגמרי וכל החברות שלה באו לפה והיא לבד"
יריב:"זה גאוני! עכשיו היא הרוסה ותוכלי בקלותת לקחת לה את הדברים"
אני:"לא! היום לא.. אולי ביום אחר.. אבל היום זה יהיה ממש מגעיל, אני לא רוצה לרדת לרמה שלה"
יריב:"תעשי מה שבא לך.. בואי אני אלווה אותך"
אני:"בטוח?"
יריב:"כן נו בואי"
יצאנו מהמועדון, הזמנו מונית ואחרי כ-רבע שעה הגענו לפתח הבית של שרון
אני:"תודה על היום היה כיף"
יריב:"מתי שתרצי"
אני:"כן.."
הבאתי לו נשיקה בלחי מהירה וניכנסתי לביניין
עליתי לקומה השנייה ודפקתי בדלת
"מי זה?"
אני:"מיה"
"היי לא הייתי בטוחה שתבואי" אמרה שרון כשפתחה לי את הדלת
אני:"גם אני לא.. אבל נישמעת לא טוב"
שרון:"כן אני ממש מרגישה לא טוב"
הלכנו לחדרה וישבתי במיטה,היא סגרה את הדלת ישבה לידי ופרצה בבכי
שרון:"אני לא מבינה.. כמעט היינו חודשיים ביחד.. אני באמת מרגישה אליו משהו"
אני:"אמרת לו את זה?" אמרתי בזמן שחיבקתי אותה
שרון:"הוא אמר שהוא אוהב מישהי אחרת וכששאלתי מי אז הוא לא רצה לענות לי"
שתקתי.. אז באמת הוא מרגיש אלי משהו?
שרון:"מיה מה את חולמת?!"
אני:"כלום כלום.. תקשיבי.. אולי זה משהו בהתנהגות שלך"
שרון:"אני היתיחסתי אליו כמו איזה מלך! אני לא מבינה בכלל על מה את מדברת"
אני:"אוקי.."
הטלפון של שרון צלצל היא לקחה אותו ויצאה מהחדר.
השטח פנוי.. אני יכולה לקום ולקחת את הדברים בצ'יק כי אני יודעת איפה הם..
אבל.. זה לא ניראה לי נכון לעשות את זה עכשיו..
לעשות... לא לעשות..
אני לא יודעת עם תיהיה לי עוד הזדמנות..
והיא די מתעקבת..
ה' מה אני עושה?!!
כינוי:
the anonymous writer-הסופרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
