מרכז הולך וגדל בשנת 2007 עמדה פעילות אנונימוס בסימן התרחבות יציבה של מערכת ההסברה לקהל המונים, במגמה לשנות הרגלי צריכה האחראים לפגיעה בחיות. אף על-פי שמדובר בשגרה יומיומית נטולת כותרות דרמטיות, זהו היסוד החשוב ביותר בקידום זכויות בעלי-החיים.

בלב הפעילות נמצא משרד ובו 9 עמדות עבודה המאוישות במשך חלק ניכר משעות היממה, ולעתים אף עולה הצורך בהרחבת המקום. מתוך המשרד נערכים תיאומים לאלפי הפעילויות שמתבצעות בחוץ. למשל, צוות מיוחד של אנונימוס עומד בקשר סדיר עם 550 איש, הזקוקים לחומרי ההסברה של אנונימוס, להכוונה טכנית ולתמיכה כדי לקיים פעילות עצמאית למען בעלי-חיים באזור מגוריהם. הליווי הטלפוני מוחלף במקרים רבים בהכשרה מסודרת. אחת לשבועיים נערכת פגישה לקליטת פעילים חדשים, תמיד בתפוסה מלאה.

מתוך מרכז אנונימוס בתל-אביב יצאו דוכני הסברה ארבע פעמים בשבוע לאורך השנה. בצוות הדוכנים שותפים עשרות פעילים שעברו תוכנית הכשרה בת מספר חודשים, המשלבת התנסות מודרכת עם לימוד מידע על פגיעה בחיות, לימוד מידע על תזונה בריאה והכרת גישות לטיפול נעים ויעיל בקהל. כל דוכן חושף מאות אנשים לעלוני הסברה, ועשרות רבות של מתעניינים נעצרים לשוחח וללמוד על פגיעה בחיות ועל צמחונות, לקבל חוברות מידע ולהירשם ל'זכויות בעלי-חיים השבוע'. השנה החל לפעול מדי שבוע גם צוות גדול לפעילות שאינה מחייבת הכשרה, כגון הנפת כרזות וחלוקת עלונים. בנוסף לכך, נערכו מספר פעילויות חריגות ומתוקשרות, כגון חלוקת מזון טבעוני בליווי הסברה ("יום ללא בשר", "שבועות ללא חלב", בתמונה למעלה) ומיצג הזדהות עם בעלי-חיים המובלים מאוסטרליה לישראל (בתמונה משמאל).

האירועים בשטח נתמכים על-ידי צוות דוברות, שמביא את המסרים לכל אמצעי התקשורת. עבודה זו הופכת אירועים מקומיים, כגון ההתעללות בתרנגולים במנהג הכפרות או בתוכנית "הישרדות", להזדמנות להציג בפני קהל המונים עובדות על תעשיות בעלי-חיים ולהעלות את נושא אחריות הצרכנים לכך. צוות אנונימוס הצליח להכניס לתקשורת כתבות מושכות בנושאים אלה גם ללא עילה חיצונית, להשאיר על סדר-היום הציבורי את נושא פיטום האווזים ולעורר עניין עיתונאי נרחב ואוהד בתרנגולות בתעשיית הביצים (הקישורים שלעיל כוללים רק מעטות מבין כתבות אלה). בנוסף לכך, כתבות רבות מתוך 'זכויות בעלי-חיים השבוע' זוכות בחשיפה נוספת עם פרסומן בפורטלים הגדולים באינטרנט.

מחוץ לתל-אביב התמיכה מתוך מרכז אנונימוס הגדילה באופן ניכר את הפעילות באזורים אחרים בארץ. ההצלחה הגדולה בחצי השנה האחרונה היא הקמתה של קבוצת פעילות יציבה בפתח-תקווה, המפעילה דוכן הסברה אחת לשבוע (בצילום משמאל). הקבוצה הפתח-תקוואית מצטרפת לדוכן השבועי הקבוע בירושלים ולפעילות היציבה בחיפה. גרעין הפעילות החיפאי מקיים 4-3 פעילויות הסברה ברחובות העיר מדי שבוע, ועורך מפגשים סדירים להכשרת הפעילים הקבועים. הפעילים מחיפה גם היו מעורבים בניסיונות לעצור את הרג חזירי הבר, שיזמו העירייה ורשות הטבע והגנים. בנוסף לפעילות ההסברה הסדירה ברחובות הערים, צוותי אנונימוס מכל הארץ מצטרפים להקמת דוכני הסברה באירועים מיוחדים, כגון פסטיבל שנטיפי, "קמפוס ירוק" בבית ברל ועוד. הרחבת הפעילות מחוץ לתל-אביב מתבטאת בהפקתו של סמינר, שעקב הביקוש הגבוה נפתח השנה רק לפעילים ותיקים, יחסית.

הרצאות תכנית ההרצאות של אנונימוס המשיכה להתרחב בשנת הלימודים האחרונה: 267 הרצאות ברחבי הארץ לקהל המונה כ-21,500 איש. זוהי עלייה של 82% בהיקף הקהל ביחס לשנת הלימודים הקודמת. רוב ההרצאות נערכו במרכז הארץ (146) אולם העמותה הכשירה מרצים המתגוררים ברחבי הארץ, והם ערכו 64 הרצאות בדרום ו-57 בצפון. כצפוי, השביתה המתמשכת במערכת החינוך האטה את התנופה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית. עריכת הרצאות רבות כל-כך נשענת על עבודה יומיומית של שיווק, תיאום ומעקב. צוות המרצים הקבוע כולל כ-15 איש. רק מרצים מנוסים מתקבלים לעבודה זו, והם עוברים הכשרה שיטתית בעזרת חוברת הדרכה חדשה ובליווי צוות ותיק. בשנה האחרונה הצטרפה לצוות מרצה ראשונה בשפה הערבית, והיא העבירה בהצלחה מספר הרצאות ביישובים ערביים. השנה החלה עבודה סדירה של ליווי המתעניינים לאחר ההרצאות: נציגים מהקהל נרשמים לאחר ההרצאה מתוך עניין מיוחד, וזוכים לאחר מכן בהכוונה לעריכת פעילויות מגוונות לזכויות בעלי-חיים.

תיעוד במשקים בשנה האחרונה התגבש צוות המונה כ-70 איש, שיוצאים לתעד פגיעה בחיות, באמצעות צילום וכתיבה. הצוות החל את עבודתו במעקב אחר מפטמות אווזים, וערך כ-20 סיורי תיעוד נוספים במשקים חקלאיים ברחבי הארץ. את תוצאות אחדים מהסיורים האלה – במשק צאן וברפתות – הבאנו ב'זכויות בעלי-חיים השבוע'.

אנונימוס באינטרנט שבועון האינטרנט 'זכויות בעלי-חיים השבוע' פועל זו השנה השביעית ברציפות ותפוצתו עומדת בסוף 2007 על למעלה מ-33,000 מנויים. התחקירים המרכזיים שנערכו השנה במסגרת השבועון, כוללים סדרות כתבות בנושאים: פסק-הדין בעניין גדיעת קרני פרות, ייבוא חיות בר לישראל ובעיית הסחר הבינלאומי בהן (1, 2), רפורמות בסמית'פילד, בברגר קינג ובמקדונלד'ס, שחיטת יונקים בארצות-הברית והממשל האמריקאי, סקרי צרכנים באירופה, הכנת עבודות לימודיות בבית-הספר, העשרה סביבתית לחיות בשבי, וכתבות רבות על הנעשה במשקים חקלאיים ועל ההתפתחויות המשפטיות בתחום. באתר אנונימוס נערכו בשנת 2007 מעל 1.1 מיליון ביקורים. כרגיל, דפי הצמחונות, שהועשרו השנה בעזרת שיתוף-פעולה עם פורום הצמחונות והטבעונות בנענע, הם החלק הפופולרי ביותר באתר. השנה הושק אתר בערבית הכולל כמה מן הדפים המרכזיים באתר אנונימוס, והורחב גם מספר הכתבות המתורגמות לאנגלית.

פיטום אווזים לאחר סגירתו הרשמית של ענף פיטום עופות המים במהלך שנת 2006, פתחה אנונימוס במעקב אחר קומץ העבריינים שהתעקשו לפטם אווזים למרות האיסור והפיצויים שקיבלו. במהלך 2007 ערכו חוקרי העמותה תצפיות במשקי אווזים, חשפו פיטום בלתי חוקי בשלושה מהם והזעיקו את יחידת הפיקוח על הצומח והחי במשרד החקלאות. תגובה לא מספקת של הרשויות הביאה את אנונימוס להגיש בקשות לצווי-מניעה נגד המפטמים – שהתקבלו כולן. צו-המניעה שנקבע ב-22 באפריל בבית-משפט השלום בכפר סבא נגד פיטום אווזים במשק ואחנון התבלט בעמדה נחרצת של בית-המשפט נגד שורה של תירוצים ענייניים-לכאורה להמשך הפיטום העברייני. ב-16 באוקטובר הסתיים בבית-משפט השלום באשדוד מאבק נוסף, נגד המפטמים ממשפחת אשתר במושב שתולים, אשר לא הסתפקו בפיטום ובשקרים אלא גם תקפו פיזית את צוות אנונימוס. המאבק הקשה השתלם: הפיטום הופסק, העבריינים הורשעו בביזיון בית-המשפט, נקבע קנס משמעותי במקרה שיחזרו לפטם, ואנונימוס קיבלה באופן תקדימי אישור להיכנס למשק אשתר בכל עת ולקחת אווזים שנמצאים בו לבדיקה פתולוגית כדי לקבוע אם הולעטו בכפייה.

אריזות ביצים קמפיין "הביצה שהתחפשה" נגד פרסום מידע מטעה על אריזות ביצים, שהחל בשנת 2006, נשא השנה פירות. בפברואר התגייס השחקן מאיר סוויסה ושלח למנכ"ל תנובה מכתב ובו ביקורת נוקבת על המידע שמופיע על אריזות ביצי תנובה, המטעה צרכנים לחשוב שהתרנגולות נהנות מתנאים סבירים בעוד שבפועל הן כלואות בכלובים זעירים. המכתב זכה לסיקור תקשורתי נרחב, וסמנכ"ל החברה מיהר להשיב לסוויסה, שאריזות הביצים יוחלפו במרץ-אפריל. זמן קצר לאחר הצהרת תנובה הודיע גם יונה גליקסמן, מבעלי "ביצי גליקסמן", שאריזות הביצים המטעות של החברה יוחלפו תוך שלושה-ארבעה חודשים. החלפת האריזות אמנם לא שחררה תרנגולות מהכלובים באופן ישיר, אולם היא מאפשרת לצרכנים לבחור באופן מושכל יותר אילו ביצים לקנות, אם בכלל. חברת הביצים השלישית בגודלה, "ביצי הגליל", סירבה לשנות את האריזות, אולם המועצה להגנת הצרכן נעתרה לבקשת אנונימוס להתערב לשינוי הכיתוב המטעה על אריזות החברה.

תרנגולים בתעשיית הבשר
תעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר היא תעשיית הבשר של תרנגולי בית (פטמים) ולכן לכל התייחסות של החוק אליה אמורה להיות משמעות מרחיקת לכת. עם זאת, ניסיון החקיקה הראשון ל"רווחת" תרנגולים כולל פשרות כה גדולות עם התעשייה, עד שספק אם יש לו משמעות מעשית. במאי 2005 אימצה הנציבות האירופית טיוטת דירקטיבה לרווחת תרנגולים בתעשיית הבשר, וב-8.5.2007 התקבלה טיוטה מתוקנת בערכאה המכרעת  – מועצת שרי החקלאות. הדירקטיבה לא פורסמה עדיין. היא תיכנס לתוקף 20 יום לאחר פרסומה, והמדינות החברות באיחוד יחויבו לפעול לפי הוראותיה עד יוני 2010.

נושא המחלוקת העיקרי הוא הצפיפות המותרת, שנמדדת בק"ג/מ"ר, כלומר, מקסימום משקל מותר של סך כל העופות הכלואים בכל מטר רבוע. אף על פי שדו"ח הוועדה המדעית של הנציבות קבע שיש להגביל את הצפיפות ל-25 ק"ג/מ"ר, ולמרות הטיוטה המקורית שקבעה פשרה של 30 ק"ג/מ"ר, ההסכם שהתקבל מתיר צפיפות של 33 ק"ג/מ"ר, ובמקרה שהלול עומד בקריטריונים מסוימים, מותרת צפיפות של 39 ק"ג/מ"ר. אם לא די בכך, הוחלט שבמקרה שנשמר בלול סטנדרט רווחה גבוה במיוחד, מותר יהיה להגדיל את הצפיפות ב-3 ק"ג/מ"ר נוספים. ומהי משמעותם של פלפולים מספריים אלה? התשובה היא, שהדירקטיבה עוקרה ממשמעות בנושא הצפיפות. ממוצע הצפיפות בלולי אירופה עמד לפני כתיבת הטיוטות על 40 ק"ג/מ"ר; אם כן, לכל צורך מעשי, הדירקטיבה מתירה לתעשייה לנהוג כמנהגה. ניתן יהיה לתבוע בעזרתה לולנים רק על חריגות ניכרות מהצפיפות המקובלת ממילא.

הדירקטיבה כוללת גם הוראות הקשורות בהזנה, בתאורה, באוורור ובטריות הרפד (המצע שעל קרקעית הלול). עוד נקבע, שחיות פגועות קשה יקבלו טיפול מיידי או יומתו באופן "הומאני", ושתיערך בדיקה יסודית בלול לפחות פעמיים ביום, עם רישום מפורט של ממצאי הבדיקה. כל אלה הם כללים קשים לאכיפה, והמחוקקים מניחים שיהיה מדובר בפיקוח עצמי. לכן הם הוסיפו הוראה המחייבת הכשרה ורישוי לכל אדם העוסק בטיפול בתרנגולים בלולים אינטנסיביים.

הובלת יונקים
ב-5.1.2007 נכנסו לתוקף הוראות חדשות (Regulation (EC) No. 1/2005) בדבר הובלת יונקים למרחקים ארוכים. אלה הם עיקרי ההוראות:

• כלי רכב שנועדו להובלת חיות למשך 8 שעות ומעלה צריכים לעבוד שדרוג ואישור. בכלים המשופרים אמורים להיות אוורור סביר ומים לשתייה.
• אסור להוביל חיות צעירות מאוד ואימהות בשבוע הראשון שלאחר הלידה.
• נהגים ומטפלי חיות עוברים הכשרת חובה בעניין טיפול בחיות. החל משנת 2008 הם יהיו חייבים ברישיון.
• האחריות החוקית על מצב החיות חלה על כל הגורמים המעורבים: נהגים, סוחרים וכל עובד הבא במגע עם החיות בכל נקודה לאורך המסע.
• יש דרישות ספציפיות לצמצום המצוקה של החיות בהעמסה למשאית ובפריקה.
• כל כלי הרכב החדשים להובלה במשך 8 שעות ומעלה חייבים להיות מצוידים במכשור לאיתור באמצעות לווין (בכלים ישנים מותר להשהות את הכנסת המערכת למשך שנתיים נוספות). המכשור מאפשר מעקב אחר מרחקי ההובלה ומשך ההובלה.

התקנה שנכנסה לתוקף אינה כוללת הגבלות חדשות על בעיות הובלה קריטיות: זמן ההובלה המותר והצפיפות המותרת ברכב. עם כניסת התקנה לתוקף, התחייב הנציב האחראי לכך, מרקוס קיפריאנו, להעלות הצעות בעניינים אלה לפני סוף שנת 2009.

משאית להובלת כבשים באנגליה, בשלוש קומות צפופות. באתר החקלאי שפרסם תמונה זו טוענים שזוהי הובלה הומאנית.

דיג
רשויות האיחוד האירופי המשיכו בשנת 2007 לגמגם בכל הנוגע לדיג. דו"ח הארגון הסביבתי WWF חושף, שבשנה החולפת קבעו שרי המדגה האירופים מכסות דיג העולות ב-54% על המכסות המומלצות על-ידי הנציבות האירופית. זאת אף על-פי שהמלצות הנציבות נועדו למנוע את הכחדת הדגים. כל זאת בתחום החוקי; ביוני, הצהירה הנציבות שרק 3 מתוך 33 מינים שהסטטוס שלהם ידוע, נידוגים על-ידי דייגים באיחוד תוך עמידה בדרישות ההסכמה הבינלאומית שהושגה ב-2002. דו"ח WWF אף מגלה, שעד 60% מכלל היצורים הימיים שנלכדים ברשתות האירופיות, נזרקים בחזרה למים. בדרך-כלל, מדובר בדגים שכבר נחנקו למוות. הזריקה למים היא אחת מהשיטות של הדייגים לציית לכאורה למכסות. בתחילת השנה החלה הנציבות בהליכי חקיקה נגד זריקת דגים למים, אולם השלמת המשימה מתעכבת.

הנושא העיקרי שעלה לכותרות ב-2007 הוא דיג הטונה כחולת הסנפיר. בספטמבר הודיעה הנציבות שהדייגים עברו את מכסת הדיג המותרת של טונות, ושמערכת הדיווח על דיג לא חוקי כשלה. כך נסגרה עונת דיג הטונה – לפני התוכנית אך מאוחר מדי בשביל הדגים. סימן להתעוררות בעניין הדיג הוא הכרזת הנציבות, שהיא פתחה בהליכים משפטיים נגד שבע מדינות שדייגיהן הפרו את ההוראות בדבר דיג הטונה במזרח האוקיינוס האטלנטי ובים התיכון.

טונה כחולת סנפיר נאבקת על חייה (מתוך אתר של דייגים)

כלבי ים
לאחר שספטמבר 2006 קיבל הפרלמנט האירופי החלטה לאסור ייבוא פרוות כלבי ים לאיחוד האירופי, נעצרה היוזמה על-ידי הגוף שאמור היה לממש החלטה זו, הנציבות. אירופה היא השוק העיקרי לפרוות כלבי-ים שנטבחים באביב על-ידי ציידים קנדים. ב-26.1.2007 הודיעה הנציבות שהיא דוחה את עמדת הפרלמנט. התירוץ: הדיווחים על כך שהציד "אינו הומאני" הם "סותרים בחלקם". הנציבות התחייבה לבצע בדיקה של שיטות הציד, ולהתיר ייבוא פרוות כלבי ים רק אם ניצודו בשיטות "הולמות". משמעותה המיידית של החלטה זו היא דחיית החלטה מהותית, שכבר עלתה – ותמשיך לעלות – בחייהם של מאות אלפי גורים.

ציפורי בר
ב-1.7.2007 נכנס לתוקף איסור תמידי על ייבוא ציפורי בר לאיחוד האירופי. לפני שנת 2005 היה האיחוד יבואן ציפורי הבר הגדול בעולם – בכל שנה יובאו קרוב למיליון ציפורים ממינים הרשומים ב-CITES – מספר שהוערך ב-87% מהסחר העולמי במינים אלה. הפגיעה הממשית שגורם הסחר האירופי הרבה יותר גדולה, כי מיני בר רבים אינם מוגנים על-ידי CITES; ככל הנראה כמיליון ציפורים נוספות המיובאות לאירופה בשנה. בנוסף לכך, מעריכים שכ-60% מכלל הציפורים הניצודות בטבע מתות לפני שהגיעו לסטטיסטיקת הסחר. האיסור שהתקבל, בזכות החשש משפעת העופות, מהווה אפוא מהפכה בסחר העולמי בציפורי בר.

בתמונה: ניסיון הברחת תוכי שנחשף (Wildlife Extra)

ניסויים בקופים
בספטמבר 2006 נפתחה בפרלמנט האירופי יוזמה לניסוח הצהרה בדבר ניסויים בקופים. ההצהרה התמוססה בינואר, באולם באפריל 2007 הושקה הצהרה מגובשת יותר (Written Declaration 40/2007), בהפקת הארגון Animal Defenders International. כדי להשיג את תמיכת חברי הפרלמנט, הופץ חומר ב-27 מדינות האיחוד בכל השפות המקומיות. התוצאה: ב-6 בספטמבר נסגרה ההצהרה עם 433 חתימות של חברי פרלמנט, הכוללות נציגים מכל הפלגים הפוליטיים העיקריים בכל המדינות. זהו מספר החתימות השלישי בגודלו שהושג בפרלמנט האירופי מאז שנת 2000 בעניין כלשהו. ההצהרה כוללת שלוש דרישות עיקריות:

• להפסיק לאלתר ניסויים בקופי אדם גדולים (אייפים)
• להפסיק לאלתר ניסויים בקופים שניצודו בטבע (כאלף קופים בשנה ברחבי האיחוד)
• לקבוע לוח-זמנים להפסקת כל הניסויים בקופים ברחבי האיחוד (כ-10,000 קופים)

הפגנה בבריסל נגד ניסויים בקופים (צילום: Animal Friends Croatia)

הצהרת הפרלמנט מפעילה לחץ על שני מוסדות השלטון האחרים – הנציבות האירופית ומועצת השרים – לחוקק חוק של ממש בעניין. העיתוי אינו מקרי – בימים אלה בוחנת הנציבות מחדש את חוק הניסויים בחיות, וההצהרה נועדה להביא לקופים את הגנת החוק. אולם הצהרת חברי הפרלמנט מטפלת רק בשוליים של בעיית הניסויים בחיות באירופה. בנובמבר פרסמה הנציבות האירופית דו"ח חדש, וחשפה שמספר החיות ששימשו בניסויים באירופה גדל ב-2005 ב-3.2% ל-12.1 מיליון – המספר הגדול ביותר מזה עשור. שליש מהניסויים הם מחקר בסיסי בביולוגיה, ללא יישום רפואי, ונרשמה עלייה אפילו במספר החיות שעברו מבדקים בתעשיית הקוסמטיקה.

פרוות חתולים וכלבים
לאחר שבאוקטובר 2006 עברה בפרלמנט האירופי החלטה הצהרתית לאסור סחר בפרוות חתולים וכלבים, השנה עברה ההחלטה את הערכאות המשפטיות העיקריות. הנציבות האירופית ניסחה תקנה, שהתקבלה עם כמה פשרות ב-26 בנובמבר על-ידי הגוף הסרבן ביותר בעניינים אלה – מועצת השרים. לפי התקנה, החל מראשית שנת 2009 אסורים באיחוד האירופי ייבוא, ייצוא ומכירה של פרוות חתולים וכלבים. לא נקבע בחוק כיצד תתבצע האכיפה, והותר לסחור בפרוות חתולים וכלבים למטרות לימודיות ולפחלוץ. במקביל לתהליך החקיקה הכלל-אירופי, חלה התקדמות בחקיקה מגבילה על הסחר בפרוות חתולים וכלבים במדינות החברות, וכיום יש ב-15 מהן הגבלות כלשהן על תעשייה זו. עם זאת, ב-2006 נחשף קיומה של תעשיית פרוות חתולים וכלבים בצ'כיה.

הת'ר מילס מקרטני עם חברי הפרלמנט האירופי סטרואן סטיבנסון (משמאל) ופיליפ ווייטהד,
מציגים בפני העיתונות עדויות לתעשיית פרווה של חתולים בצ'כיה. (תמונה: הפרלמנט האירופי, 8.12.2006).

פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", שבועון אינטרנט לזכויות בעלי-חיים. להרשמה לשבועון לחצו כאן.

הצילום לקוח תוך החקירה הסמויה, תנו לחיות לחיות

בחודש אוקטובר 2007 ביצע חוקר תנו לחיות לחיות חקירה סמויה במחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן, ותיעד שם ניסוי בשמונה קופים בניהולו של ד"ר דוד עומר וניסוי במספר לא ידוע של חתולים בניהולו של ד"ר שמואל נעמן. החוקרים הם תלמידי פרופ' עמירם גרינוולד. המידע שלפניכם לקוח מתוך דיווח תנו לחיות לחיות (בקישור ניתן גם לצפות בסרט וב-25 תמונות סטילס מתוך החקירה). הניסויים שנחשפו הם שניים מתוך עשרות ניסויים בקופים ובחתולים שהתבצעו במחלקה בעשורים האחרונים, ושבמהלכם קדחו לקופים ולחתולים חורים בגולגולת, החדירו לתוכם צבע וצילמו תגובות בקליפת המוח. בניסוי שתועד בחקירה, כך מטפלים בשישה מהקופים:

1. בידוד בכלובי מתכת קטנים, ללא אמצעי העשרה, ללא מגע בין הקופים ובחלקם ללא קשר עין ביניהם.
2. הצמאה יומיומית (למעט בשישי-שבת) והזנה בכופתאות מזון יבש ומצמיא.
3. שנתיים של אימון ישיבה ב"כיסא קופים" וריכוז מבט בנקודה על מסך מחשב. האימונים כרוכים בהוצאה כוחנית מהכלוב וריתוק הקוף לכיסא למשך שעה-שעתיים ביום, לבד, בחדרון חשוך.
4. לאחר שנתיים חותכים את עור מחצית הקרקפת של הקוף ועל הגולגולת החשופה מתקינים יציקת דבק דנטלי.
5. לאחר הניתוח נמשכים האימונים שנה נוספת. בכל בוקר מזריקים לקוף אנטיביוטיקה, ופעמיים בשבוע מגלחים את השערות שצמחו מסביב להתקן, תוך ריתוק ל"כיסא הקופים" וקיבוע ראש הקוף בבורג לכיסא.
6. בתום שלוש שנים קודחים בגולגולת הקוף שני חורים בקוטר 2.5 ס"מ ומצמידים לקליפת המוח סיליקון, מחוזק בטבעת ברזל. במשך שנה, 3-1 פעמים בשבוע, הקוף מרותק ל"כיסא" למשך כ-8 שעות רצופות, ועובר גם גילוח פעמיים בשבוע וניקוי הסיליקון 5-2 פעמים בשבוע. למעט שני הניתוחים,  לא נעשה שימוש במשככי כאבים.

שני קופים נוספים מוחזקים בתנאים דומים ועוברים קידוח בגולגולת והתקנת כיסוי סיליקון. לאחר מכן, אחת לשבוע, מרעיבים אותם ליממה ומרדימים אותם ל-12 שעות, שבמהלכן מוחזקות עיניהם פקוחות ומוחם מצולם. הם עוברים גילוח וניקוי כמו שאר הקופים. ככל הנראה, בתום הניסוי יומתו כל הקופים.

הניסוי בחתולים כולל הבאת חתול אחד בכל שבוע מ"בית החיות" לכלוב קטנטן במעבדה, שם הוא מוחזק ללא מזון ומים במשך יממה. למחרת שוקלים אותו, מרדימים אותו בזריקה, מנסרים את גולגולתו ומבצעים בו ניסוי. אחר-כך הורגים אותו.

עשרות קופים וחתולים כלואים במעבדות לחקר המוח בישראל. באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת בר-אילן ברמת-גן ובאוניברסיטת תל-אביב מתבצעים ניסויים דומים לניסויים שחשפה עמותת תנו לחיות לחיות במכון ויצמן.

ממצאי החקירה הסמויה של תנו לחיות לחיות פורסמו בפירוט בכלי התקשורת, ועוררו בכנסת מספר יוזמות בעניין הפיקוח על הניסויים בחיות בישראל.

כתבות בנושא

אמיר שואן "חיי ניסויים", 7 ימים (ידיעות אחרונות), 14.12.2007, עמ' 28-20.

לתגובות: ידיעות אחרונות מוסף "7 ימים", ת.ד. 9499, תל-אביב. פקס: 03-6082234 דואל: [email protected] אסתי באומן, "תיעוד: כך מבצעים ניסויים אכזריים בקופים במכון ויצמן" (כתבת וידיאו), ערוץ 10, 14.12.2007.

אמיר שואן, "ח"כים: להחמיר הביקורת על ניסויים בבעלי חיים", ידיעות אחרונות, 13.12.2007, עמ' 12.

"שתיקת הקופים", ynet ,13.12.2007.

"ועדת המדע של הכנסת תדון בניסויים בבע"ח", וואלה!, 13.12.2007. אמיר שואן, "יש גהינום של קופים", ידיעות אחרונות, 12.12.2007, עמ' 1.

אמיר שואן, "זעקת הקופים", ידיעות אחרונות, 12.12.2007, עמ' 14.