שוב (הפוסט הקודם "דממת הסירנות" נמחק בטעות) מעין פרפרזה על שם, הפעם על שם להקה שייצגה את דנמרק (עם שיר חביב) בתחרות האירוויזיון ב-2015: "Anti Social Media" (אפרופו אירוויזיון שמתקיים בימים אלה).
אני לא טיפוס אסוציאלי, אני אוהב חברת בני אדם (אבל לא בכל מקום, זמן,
מצב ומחיר. למשל אשתדל לא לעמוד בתור ארוך למסעדה (גם אם זו מסעדה
מצויינת), אני לא אוהב צפיפות.. וגם מדוע שאעמוד אצלם בתור?... הם רוצים
להרוויח, שיעמדו אצלי בתור... 
). אני חושב שאני יותר אדם של מעט חברים אבל עם קשר יציב, מאשר אדם של הרבה חברים, אבל עם קשרים רופפים.
בכל מקרה, שמעתי, די בהתחלתן, על רוב הרשתות החברתיות. היחידה שמצאתי
לנכון להיות פעיל בה (אם היא נחשבת לרשת חברתית) היא ווטסאפ, זה פשוט "כלי
עבודה" פשוטו כמשמעו שמקובל כמעט על כולם. בפייסבוק, למרות בקשות
והזדמנויות רבות, מבודדים/ות וממסגרות שונות, אני משתדל כמעט לא לפעול
(למרות שיש לי דף אוהדים לבלוג שם שאני יצרתי (אחרי שמישהי יצרה דף דומה
לפני)).
פה ושם, אנשים שאני לא תמיד מכיר (ברוב המקרים אני לא מכיר), עשו
שיתופים לבלוג בפייסבוק (ועוד) וזה הביא יותר כניסות לבלוג מהרגיל. האם
לאחר השיתופים ואלפי הכניסות (במצטבר), זה גרם למישהי כמו שאני מחפש
לפנות אלי? אתם/ן אמורים לנחש את התשובה (רמז: לא...). "פסיביות נשית" כבר
כתבתי וחזרתי וכתבתי... למרות שאני מכיר מישהו שגר עכשיו עם מישהי שהכיר
בפייסבוק, לפני כשנה (בשונה ממני, הוא ממש לא בררן (אולי אפילו ההיפך
מבררן...), אז זה קרה לו די מהר ובקלות והוא זה שפנה לבחורה).
יכולים להיות צדדים חיוביים לרשתות חברתיות (אני אישית עוד לא ראיתי את
זה מתממש לגבי (מציאת זוגיות)), אבל אני רוצה להזכיר כאן גם חלק מהצדדים
הפחות טובים: למשל הסתה, למשל התססה של ציבורים עם פייק ניוז, לשון הרע
ועוד ועוד.
קחו למשל את "האביב הערבי". לגיטימי שתהיה דעה חופשית ודמוקרטיה (לא
הייתי רוצה לגור במדינה שישי בה דיקטטורה וסתימת פיות), אבל לא כל תופעה
ויראלית, שנוצרת למשל ברשתות חברתיות, מובילה בהכרח למשהו טוב, גם אם
הכוונה היתה טובה. ראו למשל את מצרים. "האביב הערבי" הביא לשם שלטון שבסופו
של דבר הודח ע"י הצבא, כך שלמעשה מצרים חזרה למצב טרום הנ"ל. זהו מצב שהוא
גם יציב יותר (מנקודת מבט אינטרסנטית, המשטר הנוכחי טוב יותר עבורנו,
ישראל, אבל ייתכן שהוא גם טוב יותר למצרים עצמם). בדרך רק נהרגו אנשים
רבים. גם בסוריה, "האביב הערבי" הוביל למלחמת אזרחים, מוות של מספרים
דימיוניים של אנשים וסבל רב. כמובן שהנ"ל יכול היה לקרות ללא קשר לרשתות
הנ"ל והן לא האשמות בזה, אבל זה התחיל דרכן(?). ייתכן גם שה"דלק" למהומות שאנחנו חווים כעת התחיל ברשתות חברתיות מסויימות.
נתקלתי גם בכתבות שמציינות קשר אפשרי בין דכאון ושימוש נרחב ברשתות
חברתיות. אני לא יודע כמה זה נכון ומייצג, אבל אני מזכיר גם את זה. רשתות
חברתיות הן מציאות קיימת כבר שנים לא מעטות וכנראה שהן מספקות צורך אנושי
לקשר אנושי.
מי שמפעיל רשתות כאלה הם גופים מסחריים עם אינטרסים מסויימים, לגיטימיים
יותר או פחות. ייתכן שמה שחסר עכשיו הוא יותר פיקוח ורגולציה (כבר יש,
ייתכן שצריך עוד). ממש כמו שיש כללים וחוקים לתנועה בכבישים ולא כל אחד/ת
נוהג איך שבא לו/ה.
"חוכמת ההמון"
כפי שהיא מכונה (ויכולה להתבטא ברשתות חברתיות), היא אכן ברוב המקרים סוג
של חוכמה, אבל לא תמיד. ההמון יכול גם לטעות ולהטעות... אני אוהב לתת
כדוגמא את הצירוף השגוי "במידה ו"
(אין בעברית נכונה "במידה ו", יש "אם" ויש "במידה ש" אבל האחרון נועד לדבר
שיש בו מידה (כמות) ולא לתנאי בינארי (כן/לא)). רבים משתמשים בצירוף הנ"ל
וכך בעצם מפיצים טעות. התפוצה הזו היא ויראלית ומעטים, אם בכלל, נוהגים
לתקן את הטועים/ות.
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
לילה טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
