עוד לא נשוי

בפוסט הקודם דנתי באספקטים מסויימים, כולל גנטיים (שהם, לטעמי, מעניינים מאוד) של אגואיזם. הפעם אני רוצה לחדד נקודה, שהזכרתי בעקיפין: אמנם זה עשוי/עלול להראות מהכתיבה שלי כאן שאני הוא זה שזקוק לבת-זוג (וזה נכון. הבדידות לא עושה לי טוב) אבל לכל מטבע יש שני צדדים. אני מאמין שלבת-זוג מתאימה (וממש לא כל אחת מתאימה) גם אני אמלא איזשהו חסך/ים שיש לה בלעדי.

כלומר כשנוצר זוג (אלא אם כן, זה נעשה, חלילה (כמו שעשו בחברות פרימיטיביות) בנישואין בכוח (למשל ב'שידוך-עיוור' רק לפי החלטת ההורים ואולי אף בגיל מאוד צעיר)) וכששני הצדדים (הגבר והאישה) מעוניינים בכך, יש אינטרסים אגואיסטים שמסופקים ("אגואיסטים" כאן לא במובן שלילי, אלא כתיאור מצב) אצל שני הצדדים. אין כאן רק צד אחד ש"מרוויח". זה יותר win-win.

לכן, למרות שזה 'תפקיד' הגבר ליזום, בחורה מתאימה, יכולה לעזור לי למצוא אותה ויכולה לעשות חלקיק מהמאמצים שאני עושה בחיפוש (גם בדרך הזו), למשל ע"י פניה אלי באימייל כאן בבלוג.

ולמשהו קצת אחר, ראיתי היום איזו סטטיסטיקה על משקי בית של יחידים. שלא במפתיע באזור ת"א יש הכי הרבה כאלה. אלו יכולים/ות להיות גרושים/ות, אלמנים/ות, אבל גם רווקים/ות. נראה (לי) שבאזור ת"א-רבתי (כנראה) מתחתנים פחות. מצד אחד זה כאילו טוב עבורי... כי יש יותר רווקות. מצד שני, אולי זה דווקא מעיד על 'בעיה' (להשקפתי לפחות. תלוי, זה מעט יותר מורכב ממה שאני כותב כעת) כלומר שאולי אין נטייה/רצון מספיק (מכל מיני סיבות) להיות נשוי/אה.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].