אפרופו הפוסט הקודם והבחירות בארה"ב, אחת הסיבות שיש חילופי שילטון
בהרבה מדינות, בד"כ תחלופה של ימין <-> שמאל, אחרי שלטון של כמה שנים
של צד כלשהו, היא שהשלטון "מאבד כיוון". זו יכולה להיות הסתאבות, אבל זו
יכולה להיות מעין התדרדרות במדרון חלקלק של קיצוניות. ימין שהלך ימינה מידי
או שמאל שהלך שמאלה מידי.
אני רוצה להציע תיזה כזו: אם נסכים על העיקרון של שרידות המין האנושי
ונפרוט אותו לכמה נושאים למשל מוסד המשפחה, קפיטליזם ועוד, נוכל, אולי,
לראות איך הידרדרות למדרונות כנ"ל פוגעת בשרידות הזו וכמנגנון איזון הצד
המזיק מוחלף ע"י הצד שמתקן/מאזן.
למשל אני חושב (ובוודאי שאינני יחיד במחשבה זו) שמוסד המשפחה הוא ערך
מרכזי בשרידת המין האנושי. התרבות וההישגים הטכנולוגיים נשענים על מבנה
חברתי שבמרכזו מוסד המשפחה, כמעט בכל התרבויות האנושיות. לכאורה ערכי משפחה
שייכים יותר לאגף השמרני/ימני של המפה הפוליטית.
מנגד, ערכים שבנויים בעיקר על החופש של הפרט, פמיניזם, חופש מיני ועוד שייכים, לכאורה, יותר לאגף הליברלי/שמאלי.
שרידת המין האנושי, קשורה בימינו (אבל זה תמיד היה נכון) בריבוי מבוקר
(לא נמוך מידי ולא גבוה מידי). גישה שמרנית/ימנית שדוגלת ב"לעשות ילדים בלי
חשבון" (כל מה שמעבר ל2.1 ילדים למשפחה) תוביל בהכרח (כשיש תוחלת חיים
גבוהה, תמותת תינוקות נמוכה וכו') אם תימשך מספיק דורות, לפיצוץ אוכלוסין עם כל מה שנובע מזה:
אפקט החממה, זיהום הסביבה, מחלות, מלחמות, רעב וכד'.
ומנגד גישה הפוכה, של מתירנות מינית, של קידוש הקריירה (קפיטליזם לא
מרוסן) על חשבון ערכי המשפחה (בהרבה מקרים אחד בא על חשבון האחר), היא לא
רצוייה לטעמי, כי היא מובילה (כנ"ל אם נמשכת מספיק דורות ברציפות) לאפקט הפוך, קרי של ריבוי מועט מידי שעלול
להגיע עד כדי היעלמות (למרות שזה תהליך שלא קורה בדור אחד). הזכרתי כאן
לפני שנים את הספר, שנכתב ע"י היסטוריון יהודי, פרופ' וולטר לאקוויר ז"ל (נפטר בגיל 97), בשם "ימי
אירופה האחרונים" (הנה כתבה בעברית על הספר באתר גלובס). כמצויין בספר (אפשר לקרא את הציטוט הבא באנגלית באתר אזמון): "חצי מהמדעניות בגרמניה הן ללא ילדים" (ע"ע אנגלה מרקל). אפשר גם לראות כאן שמספר הילדים לאישה באירופה נמוך מ2.1, המספר הדרוש לשמירת גודל אוכלוסיה יציב. את הפער ממלאים מהגרים עם כל ההשלכות של זה.
וכמו שכתבתי כאן בעבר, ייתכן שהתופעות הנ"ל הן בעצם תגובות למצב הצפיפות, קרי כשיש צפיפות (למרות שזו יכולה להיות הגדרה לא לגמרי אובייקטיבית, למשל
בגלל הקשרים תרבותיים שונים ("צפוף" ביבשת X שונה מ"צפוף" ביבשת Y) ומשאבי מחייה
שונים) גבוהה (כמו שהיתה כנראה באירופה, אחרי +100 שנים של ריבוי גבוה
(למעט התקופות של מלחמות העולם)), אז נוצרים מנגנונים חברתיים שמרסנים את
הריבוי, למשל ע"י מתירנות מינית ועוד. כשיש אפשרות לריבוי, למשל כי אין
צפיפות ויש משאבים לקיום, אז נוצרים מנגנונים חברתיים שמעודדים את הריבוי.
בהתעלם, לרגע מהרעיון של צפיפות האוכלוסין והריבוי, אם שלטון ביידן רוצה
להיות אפקטיבי, הוא צריך להזהר לא להידרדר לקיצוניות שלא לצורך, למשל,
למרות שמעולם לא תמכתי בטראמפ, אני חושב שארה"ב צריכה קודם כל לדאוג לפרנסת
אזרחיה ולכן אם לאפשר ויזות עבודה לזרים, אז לא על חשבון האזרחים
האמריקאים. הימין דווקא מצטייר כקפיטלסטי, אבל אם ביידן יאפשר ויזות עבודה
לזרים, זו גישה קפיטליסטית (רווח לחברות הגדולות) ולא סוציאליסטית. כנ"ל לא
הגיוני לעודד הגירה לא חוקית.
באופן דומה, אני בעד שיוויון הזדמנויות, אבל אינני בעד פמיניזם רדיקלי
ואני נגד "אפליה מתקנת" שדלעתי היא יותר מקלקלת (ולצערי, לא חסרות
דוגמאות). ברור, להשקפתי לפחות, שצריך שיהיה ביטוח רפואי לכולם, כמו שאובמה
ניסה ליישם וכמו שיש בקנדה, שכנתה הצפונית של ארה"ב.
אני באמת מאחל הצלחה רבה לביידן, למרות תנאי פתיחה לא קלים, הצלחתו היא במידה מסויימת גם הצלחת העולם החופשי.
אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)
כדרכי בקודש אני שם כאן
את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית)
שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:
כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד
ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש
שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על
הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה* (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
