|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
מדיטציית אנרגיית כדור הזהב
מדיטציית אנרגיית כדור הזהב
הקדמה:אנרגיה מינית או מיניות לא באה לידי ביטוי יום-יומי רק במין שהוא פן אחד שלה אלא בכל חיבור בין שני צדדים גשמיים. הדבר יכול להיות גם באמנות לסוגיה השונים,ברכישת חפץ כלשהו שאליו חשנו משיכה מיוחדת,באכילת מאכל שמאד טעים לנו,בראיית ציור יפה וכו' ואף בעולם החי,הצומח והדומם. האנרגיה המינית ממלאת את הבריאה כולה והיא למעשה מקור החיים של היקום כולו. היקום מתואר בספר קדמון בשם "הספר של האדם הראשון" כעשוי רקיעים עגולים-רקיע בתוך רקיע כשכבות הבצל וצורת האורות הרוחניים כשהם מעורבים עם חושך הם בצורה של ספירלה=עיגול שבור. בכדור על אף צורתו אין גבולות ואין "שבירות" או "קוצים" ומהמרכז הוא מאפשר ראיה וגישה לכל הכיוונים מה שמעניק לאני הרוחני שלנו להיות מודע לכל החסימות אצלנו מה שבכל דרך אחרת ישנם צדדים בתוכנו שלעולם לא נוכל להיות מודעים להם,במיוחד אלו שמצויים ברבדים הכי עמוקים שבתוכנו שמסומלים במעשי האהבה על כל סוגיהם-המותרים והאסורים במיוחד.
המדיטציה:נשום אל תוך הבטן התחתונה בנשימות עמוקות אנרגיה שמשחררת את כל
החסימות,העכבות,הגבולות ושחרר ממך בשאיפות עמוקות את כל האנרגיות השליליות,החוסמות,המעכבות,המגבילות.
אתה חש במשהו שמתקרב אליך מלמעלה בתנועה רגועה ושלווה,שומע את קול החיכוך באוויר ומרגיש באנרגיה שלו בהתקרבו אליך. אתה מביט למעלה ורואה כדור ענקי עשוי כולו זהב טהור נע כלפי מטה,לאט לאט הוא עוטף בירידתו את הראש ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא בראשך,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבראשך ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד ראשך נעשה רפוי יותר ויותר. הכדור ממשיך לרדת ולעטוף אותך באזור הצוואר והעורף ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבצוואר ובעורף,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבצוואר ובעורף ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד הצוואר והעורף נעשים רפויים יותר ויותר. הכדור ממשיך לרדת לאזור הכתפיים ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבכתפיים,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבכתפיים ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד הכתפיים נעשים רפויים יותר ויותר. לאזור הידיים והבטן ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבידיים ובבטן ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבידיים ובבטן ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד הידיים והבטן נעשים רפויים יותר ויותר. האגן והישבן ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבאזור האגן והישבן ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבאגן ובישבן ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד אזור האגן והישבן נעשה רפוי יותר ויותר. הירכיים ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבירכיים,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבירכיים ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד הירכיים נעשים רפויים יותר ויותר. הברכיים ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבברכיים,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבברכיים ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד הברכיים נעשים רפויים יותר ויותר. השוקיים ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבשוקיים,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבשוקיים ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד השוקיים נעשים רפויים יותר ויותר. כפות הרגליים ואתה מרגיש איך אנרגיית הכדור ואנרגיית הזהב מחלחלות אל כל תא ותא שבכפות הרגליים,ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת,הן ממשיכות וחודרות אל כל האברים הפנימיים שבכפות הרגליים ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ואתה חש כיצד כפות הרגליים נעשים רפויים יותר ויותר. אתה מרגיש איך כל גופך משתנה והופך לאנרגיה כדורית מוזהבת,אנרגיה ללא חסימות,עכבות וגבולות.
בתוך הכדור הענקי שכעת עוטף את כל גופך אתה רואה סביבך חול מוזהב ועליו זוגות זוגות שעושים אהבה ללא שום עכבות וגבולות,כל סוגי מעשה האהבה המותרים והאסורים שקיימים בעולם נמצאים בתוך הכדור. אתה חש בפעימות המהממות והרטטים הנפלאים של האנרגיה המינית שבוקעת מהם,עוטפת אותך ומחלחלת לתוכך. אתה דורך על החול המוזהב שאף הוא פועם ורוטט בפעימות והרטט של האנרגיה המינית. אתה חש איך האנרגיות של הכדור,הזהב והאנרגיה המינית חודרות אל כל המלבושים הרוחניים שלך ממוססות אותם ומשנות אותם לאנרגיה כדורית מוזהבת ,אל הנפש ממוססות אותה ומשנות אותה לאנרגיה כדורית מוזהבת ,אל הרוח ממוססות אותה ומשנות אותה לאנרגיה כדורית מוזהבת ,אל הנשמה ממוססות אותה ומשנות אותה לאנרגיה כדורית מוזהבת עד שאתה כל כולך נהיית אנרגיה כדורית מוזהבת שפועמת ורוטטת בפעימות והרטט של האנרגיה המינית,אנרגיה ללא שום חסימות,עכבות וגבולות.
|
נכתב על ידי
Feminine-admirer
,
14/11/2012 15:32
בקטגוריות אנרגיה מינית, מדיטציות, מדיטציה, מיניות, מימוש עצמי, הסרת חסימות, תרגילים, שינוי מציאות, רוחניות, כדור, זהב, אנרגית הכדור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מצלמות סקס תחת גדול ב-12/10/2023 14:24
|
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה החמישית
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
האלמנט החמישי: צ'אקרת הגרון
אנשים שצ'אקרת הגרון שלהם פתוחה אוכלים רק אוכל טהור ובריא, הסביבה שלהם תמיד תהיה אסתטית ונקייה, הם יתרחקו מפעילויות המוניות והם בעלי אינטואיציה לדעת מה צופן העתיד. אצל אימהות אחרי לידה היא נפתחת באופן אוטומטי. אורי יריב על הצ'אקרה הכי מיסתורית מבין השבע
מה משותף לאלברט איינשטיין, מריה הקדושה, נוסטרדמוס והפסל ברנקוש? לארבעתם יש צ'אקרת גרון פתוחה, הצ'אקרה שהיא ככל הנראה המסתורית ביותר מבין כל שבע הצ'אקרות והידע אודותיה בימינו הוא הנדיר ביותר.
צ'אקרה זו, הממוקמת מול בסיס הצוואר, קרוב לגרוגרת, יוצרת הרמוניה ואיזון בין כל שאר חלקי ההוויה. פתיחה בריאה של הצ'אקרה הזו מעניקה לאדם חוש אינטואיטיבי בהיר שמאפשר לו לבחור ולקבל את הטהור וההרמוני. כשהצ'אקרה הזו חסומה האדם תופס את המציאות בצורה גסה, ואינו מסוגל לראות את היופי העדין החבוי בה.
בסנסקריט נקראת הצ'אקרה הזו "וישודה", מקום ההיטהרות, משום שכאן, בצ'אקרת הגרון, הכל מתנקה. כאשר התודעה מגיעה לצ'אקרה הזו, נעשה האדם מודע למה שטוב לו בכל הרמות. הוא אוכל רק אוכל טהור וטרי בפרופורציה הנכונה, הסביבה שהוא יוצר היא נקייה, מסודרת ואסתטית. הקול שלו צלול ועיניו רואות את הסדר החבוי בכל סיטואציה. העולם הרגשי של אדם כזה הוא אצילי והוא כמעט ואינו מתעסק בעצמו אלא בהרמוניה שסביבו. הוא חי את היופי בכל מצב. הוא לעולם לא יחשוב אפילו לבצע מעשה לא מוסרי, הוא מביט תמיד למעלה, אל האידיאל, והוא אינו מתפתה יותר להביט למטה ולהיכנע לטבע הנמוך והיצרי.
לרבי שמעון בר יוחאי היתה צ'אקרת גרון פתוחה
הרבה מהמיסטיקנים שהתבודדו בטבע וניזונו רק ממעט מאכלים טבעיים וטהורים ועסקו רק בלימודי קודש ובתרגול רוחני משמשים דוגמא לחיים שיש בהם נוכחות חזקה של צ'אקרת הגרון. נציין כאן את רבי שמעון בר יוחאי ובנו שחיו שנים רבות במערה כשהם שותים רק מי מעיין צלולים וניזונים רק מחרובים, ואת היוגי הטיבטי מילרפה שחי בהימליה לבד במשך שנים רבות שבהן אכל אך ורק את צמח הסרפד.
אנשים כאלה הם כמובן נדירים מאוד בעולמנו. המקרים הפחות נדירים הם של אנשים בעלי פתיחה חלקית
של צ'אקרת הגרון. אנשים אלה הם בדרך כלל בעלי גישה לאמנות ואסתטיקה.
גם אנשים בעלי פתיחה חלקית של צ'אקרה זו הם בעלי רגישות מיוחדת ולרוב יתרחקו ממקומות לא נקיים ומחברה גסה. הם יעדיפו ללכת לטייל לבד בטבע מאשר להיות חשופים לסביבה לא הרמונית. צ'אקרת הגרון מעניקה כוח מילולי יוצא דופן אותו ניתן לראות אצל דוברים ומשוררים עם יכולות ביטוי חודרות ויצירתיות; זמרים עם קול עדין וצלול ונשים שיש להן עור שנהב חלק וגופן ופניהן בנויים בפרופורציה מושלמת.
>
היסוד האלכימי הקשור לצ'אקרת הגרון הוא יסוד החלל הנקרא בסנסקריט "אקשה" . יסוד זה, הנקרא גם אתר, הוא המצע שעליו משחקים ארבעת היסודות האחרים, המים, האדמה, האש והאוויר. יסוד האתר מכיל את ארבעתם ונותן להם מרחב להביע את עצמם, הוא אינו מושפע מהם ונמצא תמיד מעליהם. ארבעת היסודות נוצרים מן החלל, מן האתר, ואליו הם נספגים בחזרה. התייחסות ליסוד זה ניתן למצוא גם במסורת היהודית. הנה מילותיו של המקובל רבי אברהם בן דוד, בפירושו לספר היצירה:
"...יש חומר מצוי והוא נושא לכוח ד' יסודות והוא הנקרא בלשון יוון, היולי (יסוד האתר)... עתידים הם לצאת מן הכוח הזה אל הפועל... והוא התחלה וראשית כל הנמצאים... ונקרא בלשון הנביאים גולם... כי הוא כעין גולם בלי צורה אך הוא מוכן לקבל] את] כל הצורות".
ככל שיסוד זה יותר נוכח כך ישנה יותר הרמוניה בין היסודות בטבע וככל שיסוד זה יותר נוכח באדם כך החלקים השונים שבו מסתדרים בפרופורציה טובה יותר. יסוד החלל מתפשט לכל עבר ולאחר מכן מתכווץ חזרה לנקודה. צבעו של יסוד החלל הוא כמו צבע שמי הלילה, כחול אינדיגו כהה מאוד וצורתו הסמלית היא צורת אליפסה מושלמת. בשביל לחוש מהו טבעו של היסוד העדין הזה ניתן להתבונן זמן ממושך בשמי הלילה ולצפות בתחושות העולות מהתבוננות זו ובהשפעה שלהן על צ'אקרת הגרון.
עישון סוגר את צ'אקרת הגרון
אוויר הרים נקי פותח את צ'אקרת הגרון, עשן הסיגריות סוגר אותה. שלווה נפשית ויופי פנימי מאזנים את הצ'אקרה הזו בעוד שאגואיזם עצבני מפר את האיזון שלה. דבש, מרווה ופירות טריים פותחים את הצ'אקרה הזו, בעוד שאכילת בשר וחומרים משמרים, שתיית אלכוהול וצריכת סמים מכסים אותה ב"בוץ". תמימות, אמירת האמת ופשטות מנקים את צ'אקרת הגרון. שקרים, ציניות ומניפולטיביות יוצרים בה משקעים. הקשבה לאינטואיציה ופיתוחה מעדנים את הצ'אקרה הזו בעוד שגישה שכלתנית, ספקנית וצרה הופכים אותה לגסה. אחד התרגילים הפשוטים לנקות ולחזק את צ'אקרת הגרון הוא לא אחר מעמידת הנר המפורסמת
(Sarvangasana), שבה מתהפך הגוף ורק הצוואר והראש נשארים על הרצפה. תנוחה הפוכה זו מזרימה הרבה דם ואנרגיה לצוואר. שהייה דוממות ומתמשכת מאוד בתנוחה זו, תוך התרכזות חדה בצ'אקרת הגרון בבסיס הצוואר מפעילה בצורה חזקה מאוד את צ'אקרת הגרון, ומאזנת את בלוטת התריס ואת הספקת ההורמונים מבלוטה זו.
ברמה הנפשית תרגיל זה משפר את היצירתיות, את האינטואיציה ואת הרגישות למה שטהור ומה שלא. בין היתר, זהו תרגיל טוב למי שרוצה להפסיק לעשן.
עמידת נר
כרטיס כניסה לאינטרנט של היקום
האינטואיציה היא כאמור אחד המאפיינים הבולטים של צ'אקרת הגרון אבל היא קיימת במידה מסוימת גם בצ'אקרה השנייה, צ'אקרת המין; אלא שברמה של צ'אקרת המין האינטואיציה נשלטת ע"י האינסטינקטים והדמיון והיא לא תמיד מדויקת. לעומתה, האינטואיציה ברמה של צ'אקרת הגרון היא לא רק מעבר לאינסטינקטים והדמיון אלא מעבר לכל תהליך החשיבה הליניארי הרגיל.
בטקסטים היוגיים נאמר כי באמצעות צ'אקרת הגרון ניתן להגיע אל "הכתבים האקאשיים", מאגרי האינפורמציה הקוסמיים.
ברמה של צ'אקרת הגרון האינטואיציה מופיעה מתוך השקט הפנימי והיא מדויקת וחדה. על מנת לפתח את האינטואיציה הזו יש ללמוד לזהות אותה; כשהטלפון מצלצל לדוגמא, אפשר לנסות לנחש מי זה ולהגיד בקול רם את שמו ואחר כך לבדוק את עצמנו. תרגול חוזר יגלה בהדרגה שלל של קולות פנימיים שמנחשים ומנחשים, אבל רק אחד מבין הקולות הללו מופיע מהשקט ומנחש בצורה נכונה כל פעם, קול זה, שניתן כאמור לזהותו בהדרגה, הוא קולה של האינטואיציה המדויקת של צ'אקרת הגרון.
טיהור באמצעות שתיקה
במסורת הטנטרית, התיאור הסימבולי של הצ'אקרה הזו הוא כפרח לוטוס בעל שש עשרה עלי כותרת בצבע אינדיגו. החיה הסמלית של הצ'אקרה הזו היא הפיל הלבן, שהוא סמל ליופי נדיר. האלוהות ברמה הזו נתפסת דרך דמותו של "סאדהה שיווא", המורה העליון, המורה של כל המורים; סמל זה מעיד על רוחניות אינטואיטיבית וישירה, מעבר של ידע בין מורה לתלמיד בעזרת מעט מאוד מילים, לעתים אפילו ללא מילים.
תרבויות שניתן למצוא אצלן מעט מהטעם של צ'אקרת הגרון הן התרבות היפנית לפני הכיבוש התרבותי האמריקאי. האומנות והבישול המינימליסטיים בתרבות זו, טקסי התה המיוחדים וחג פריחת הדובדבן שבו יוצאים כולם להעריץ ימים שלמים את היופי של הטבע באביב כל אלו הם סממנים ברורים לפתיחה של הצ'אקרה הזאת. גם בחברה הבריטית שלפני המאה העשרים, המאופיינת בכושר ביטוי מעודן ובנימוס מורכב, ניתן למצוא משהו מהעידון של צ'אקרת הגרון.
הרוחניות ברמה של צ'אקרת הגרון היא כאמור רוחניות טהורה ואינטואיטיבית. תענית הדיבור ושמירה ממושכת על שתיקה שומרים את כוח הדיבור בצ'אקרת הגרון, שמתחזקת ומיטהרת מתוך הדממה.
טקסי הטיהור המסורתיים כמו הטבילה במקווה או הרחצה בגנגס ושמירה על ימי צום מקודשים כל אלו פותחים ומנקים את צ'אקרת הגרון. כוח הנבואה וראיית חזיונות מן העתיד כפי שהיא מתוארת גם במקרא, כמו גם אצל השאמנים האינדיאניים ואצל נוסטרדמוס והנביא ההודי סונדר סינג, ובאופן כללי כל הנבואות האותנטיות שאכן התגשמו, מתגלות דרך פתיחה חזקה מאוד של צ'אקרת הגרון, שאחראית לא רק על תובנות של החלל, כפי שהוזכר קודם, אלא גם על תובנות של הזמן.
הפיזיקאים התאורתיים המתעמקים בשאלות החלל והזמן מפעילים בצורה זו את צ'אקרת הגרון. התובנהשל איינשטיין בנוגע לטבע המורכב היחסי של החלל והזמן מתארת בצורה נהדרת את הגאונות האופיינית לצ'אקרה זו. "אנחנו הפיזיקאים מאמינים שההפרדה בין העבר, ההווה והעתיד היא רק אשליה, אם כי אשליה משכנעת", אמר איינשטיין.
וישודה צ'אקרה >
הצ'אקרה של האימהות
היחסים הבין-אישיים ברמה של צ'אקרת הגרון הם של מטפל ומטופל, את הדוגמא הברורה ביותר ליחסים כאלו ניתן למצוא באימא ותינוק. לאחר הלידה מתעוררת באם בצורה ספונטנית הצ'אקרה הזו. היא אוהבת ללא תנאי, האינטואיציה שלה מתעוררת והיא יודעת מה התינוק צריך לפני שהוא יודע לדבר או להגיב.
לאחר השנים הראשונות צ'אקרת הגרון חוזרת חזרה לרמה שבה היא הייתה לפני הלידה אולם משהו בה נותר פתוח. מן הידועות היא שלאימהות יש בדרך כלל אינטואיציה וחמלה מפותחות יותר משל האבות.
נותר רק לחשוב מה היה קורה אילו רמת התודעה של האנושות כולה היתה ברמה של צ'אקרת הגרון וכל אחד היה מרגיש כלפי רעהו כפי שמרגישה אם כלפי תינוקה.
לחלקים הקודמים בסדרה
* מרותקים לבסיס: אנשי הצ'אקרה הראשונה
* החרמנים: אנשי הצ'אקרה השנייה
* העוצמתיים: אנשי הצ'אקרה השלישית
* האוהבים: אנשי הצ'אקרה הרביעית
* ה"רואים": אנשי העין השלישית
* המוארים: אנשי צ'אקרת הכתר
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה השביעית
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
כשתפגשו אדם עם צ'אקרת כתר פתוחה לא תוכלו לפספס אותו
הפתיחה של צ'אקרת הכתר היא ללא ספק אחד השיאים של ההתפתחות הרוחנית. אדם שצ'אקרת הכתר שלו פתוחה קשוב כל כולו לתבונה האוניברסלית. הוא ניזון מהשפע של המציאות העליונה ולכן הוא אינו תלוי במציאות הארצית. הוא שמח, צלול ולא עוטה על עצמו שום מסכה
בודהא. Anna Conti , cc-by
תורת היוגה מלמדת שבכל אדם קיים ניצוץ קדושה ושלכל אדם יש אפשרות להגיע לשיא הקיום הרוחני. הדלת לקיום נעלה זה היא צ'אקרת הכתר.
צ'אקרת הכתר ממוקמת בדיוק שלושה ס"מ מעל אזור הפונטנלה בקדמת קודקוד הראש, וכפי ששמה מרמז היא כמו נחה על הראש ככתר. היא אחראית על תפקוד המודעות ועל יצירת הקשר עם המודעות האוניברסלית האלוהית. הפתיחה של הצ'אקרה הזאת נחשבת לאחד השיאים של ההתפתחות הרוחנית והיא מלווה בתחושת עירות, צלילות ושמחה עמוקה הנובעת מקשר ישיר עם האלוהי.
בסנסקריט נקראת הצ'אקרה הזאת 'סהשררה', בתרגום מילולי הלוטוס בעל אלף עלי הכותרת. שם זה בא לתאר את המבנה המורכב של הצ'אקרה הזאת שיש לה 972 ערוצי אנרגיה.
בתוך המבנה המורכב של ערוצי האנרגיה הללו משתקפים כל שאר הצ'אקרות, מה שהופך את צ'אקרת הכתר למין מבנה כולל של הצ'אקרות; כאשר כל חוסר איזון בצ'אקרה מסוימת משפיע על צ'אקרת הכתר וכל פתיחה של צ'אקרת הכתר מאזנת מחדש את המבנה של כל שאר הצ'אקרות.
הוויברציה של צ'אקרת הכתר היא החזקה והדומיננטית ביותר ויחד עם זאת היא עדינה מאוד עד שהיא כמעט בלתי מורגשת למי שהתפיסה שלו עודנה קהה ובלתי מעודנת. בעוד ששאר הצ'אקרות פונות קדימה או למטה, צ'אקרת הכתר פונה תמיד למעלה. צ'אקרת הכתר היא כמו מגנט שמושך למעלה את כל האנרגיה מכל הצ'אקרות האחרות.
תפילה ותרגול רוחני כנה ואינטנסיבי פותחים את צ'אקרת הכתר, התעלמות מהפן הרוחני של החיים סוגר אותה. תרגול של מודעות מלאה בהווה פותח אותה, הסחות דעת ומחשבות על העבר והעתיד סוגרים אותה. הצמחים בזיליקום, גוטו-קולה ולם-דומנסק מעוררים אותה ואילו אכילה של בשר, שתיית אלכוהול וצריכת סמים סוגרים אותה. ענווה, אמונה ותום פותחים אותה אבל שחצנות וספקנות שכלתנית סוגרים אותה. היקשרות למציאות החומרית, החברתית והרגשית סוגרים את צ'אקרת הכתר, אי-היקשרות לשלושת הרבדים הללו פותחים בצורה טבעית את הצ'אקרה הזו.
>
סומך על הטוב הטהור האלוהי
אדם שצ'אקרת הכתר שלו פתוחה הוא אדם עם אמונה בלתי מעורערת במציאות הרוחנית. הוא חווה ומרגיש את הקרבה לאלוהי בכל תפילה ובכל מדיטציה ואף בתוך חיי היום יום. יש לו אינטואיציה ברורה לגבי הגודל העצום, האין-סופי של המציאות הרוחנית ולכן הוא מרגיש עצמו תמיד קטן ועניו. הוא כל כולו קשוב לתבונה האוניברסלית ולכן
מחשבותיו ודיבורו שקטים ומלאי תשומת לב. הוא ניזון מהשפע של המציאות העליונה ולכן הוא אינו קשור לעושר של המציאות הארצית. הוא רואה את הטוב הטהור של האלוהי והוא סומך עליו לגמרי, ולכן נותן לו שוב ושוב את כל כולו, בלא כל תנאי.
דוגמא לנתינה הטוטאלית ברמה של הצ'אקרה הזו ניתן למצוא בסיפור חייו של רבי עקיבא, ובמיוחד במותו, שבו חרף הכאב והעינויים הרבים שעבר הוא לא הפסיק להלל את אלוהים ולקרוא תפילת שמע. סיפור חייו של באלא-יוגי שישב במדיטציה 23 שעות ביממה במשך שנים רבות, מתארים עוד דרך של נתינה עצמית יוצאת דופן, האופיינית לפתיחה של צ'אקרת הכתר.
>
אור לבן בוהק
צ'אקרת הכתר
צ'אקרת הכתר מאופיינת בתבונה ואי-היקשרות. ברמה הזו עולה ההבנה השלמה שרואה שכל תשוקה אנוכית מובילה להיקשרות לנסיבות חולפות, היקשרות שתוביל בצורה בלתי נמנעת לסבל. הבהירות של ההבנה הזאת פורמת את כבלי התשוקה ויוצרת תחושת חירות נעלה וקלה כנשר. התנאים החיצוניים אחרי שצ'אקרה זו מתעוררת לא בהכרח משתנים, רק התפיסה שלהם משתנה, כמו שמדגים הסיפור המפורסם על מורה הזן שנשאל על ידי תלמידיו: "מה עשית לפני שהגעת להארה?". "אספתי עצים וסחבתי מים", ענה המורה. "ועכשיו, אחרי שהגעת להארה מה מעשייך?". "עכשיו אני אוסף עצים וסוחב מים, כמה זה נפלא!".
במסורת המזרח קשה למצוא תיאור ישיר של צ'אקרת הכתר. אין יסוד המיוחס לה, גם לא סמל שמתאר אותה, רק האור הבוהק של אלפי שמשות הזוהרות יחדיו עשוי לתאר בקירוב את המציאות של הצ'אקרה הזו. לא במקרה הצבע הלבן הזוהר מיוחס לצ'אקרת הכתר, שהרי מתוך האור הלבן יוצאים דרך המנסרה כל צבעי הקשת של כל שאר הצ'אקרות.
ברמה האוניברסלית, השבירה של האור האחד יוצרת את כל הצבעים והגוונים שמרכיבים את הבריאה כולה. ובכיוון השני, האיזון של שש הצ'אקרות התחתונות מוביל מחדש לפתיחה של צ'אקרת הכתר בדיוק כמו שעיגול הצבוע בששת הצבעים ומסתובב מהר יוצר מחדש את הצבע הלבן.
האור הלבן מיוחס לצ'אקרת הכתר גם מחוץ לתרבות המזרח. באייקונים הנוצריים למשל ניתן לראות ספירה של אור לבן המכסה את ראשי הקדושים ומציין את הפתיחה של צ'אקרת הכתר. בנצרות ניתן למצוא גם מסדרים שונים שנהגו לגלח בדיוק את האזור שמתחת לצ'אקרת הכתר. ביהדות, יש מי שאומר, שאחת מהכוונות של חבישת הכיפה היא לציין את מיקומה של צ'אקרת הכתר ולהפנות לשם תשומת לב ואנרגיה. במסורת האינדיאנית של שבט ההופי מתואר המיקום של צ'אקרת הכתר בגולגולת, בצורה כזאת: "כאן, כשהוא נולד, היתה נקודה רכה, 'הדלת הפתוחה' שדרכה הוא קיבל חיים וקשר עם הבורא".
הפתיחה של צ'אקרת הכתר היא מורכבת והדרגתית והיא מתחילה לרוב פשוט בהתרכזות באזור זה, כאמור שלושה סנטימטרים מעל הקודקוד. ההתרכזות באזור זה, בין אם היא נעשית בתנוחת מדיטציה או בעמידת ראש או אפילו במהלך היום, מפנה עוד ועוד אנרגיה שמעירה בהדרגה את צ'אקרת הכתר.
>
התמזגות עם הריק שאין לו שם ולא צורה
הסימן הראשון לכך שצ'אקרת הכתר מתחילה להתעורר הוא תחושה של רטט עדין מעל הראש. בשלב הבא הוויברציה הזאת נעשית מאוד אינטנסיבית כמעט כמו כאב מתוק היוצר תחושה של געגוע וכמיהה רוחנית.
בשלב מתקדם יותר הרטט בצ'אקרת הכתר יוצר התעוררות שקטה של התודעה, המלווה ביכולת להיות מודע לטווח רחב יותר של אובייקטים בסביבה החיצונית כמו גם בעולם הפנימי. המודעות חודרת עכשיו למעמקים והיא מאירה את הרבדים העמוקים של התת-מודע המשתחררים עכשיו לפני השטח ומוצאים בצורה טבעית את מקומם הנכון. שנים של טיפול פסיכולוגי לא יגלו ויסדרו את מה שהפתיחה של צ'אקרת הכתר יכולה לעשות בזמן קצר מאוד. כתוצאה מהחדירה המודעת אל התת-מודע מתחילה להופיע בצורה ספונטנית גם תופעה של חלימה מודעת.
בשלבים המתקדמים יותר של התעוררות התודעה מופיעה תחושה כנה של אי-היקשרות לדברי העולם הזה. הרצונות נספגים בתוך חוויה עמוקה של סיפוק ושלווה שאינם מותנים בדבר. ההעמקה של חוויית אי-ההיקשרות מובילה לתחושה של שיבה הביתה ולהבנה של טבע האני המהותי, שהוא אינו הגוף, אינו הרגש ואינו המחשבה; ההבנה הזאת אינה מתרחשת בצורה שכלית אלא כחוויה פנימית צלולה הנוגעת בעומק האני ומעניקה חירות מכל צורך ומכל זהות בדויה.
השלילה של כל הזהויות השקריות וכל הצרכים האנוכיים שמלווים אותן, מנטרלת את התנועות המיותרת של המחשבה ויוצרת מרחב פתוח בתודעה. מרחב שפתוח לקבל את החסד האלוהי ולהפוך לערוץ של החסד הזה. הקבלה של החסד מלווה בשמחה שאינה דומה לשום שמחה אחרת, זוהי השמחה של האוסמוזה, של המיזוג עם האלוהי. מיזוג המלווה תמיד בתחושה של התבטלות עצמית אל מול הבורא האהוב.
החוויה של צ'אקרת הכתר עשויה לבוא לידי ביטוי לא רק כמגע עם הפן האישי של האלוהי אלא גם דרך המגע עם הפן הבלתי אישי שלו. מגע זה נתפס על פי רוב כהתמזגות עם הריק שאין לו שם ולא צורה; בהתמזגות זו אין מחשבה, אין יחסיות ואין אני. זוהי חוויה עמוקה של חירות ושמחה אקסטטית.
הדוקטרינה הבודהיסטית מבוססת ברובה בדיוק על התפיסה הזאת, שבה המציאות הגבוהה ביותר היא היעדר של האני, והיהספגות בריק , ב'שוניה'. הנירוונה המפורסמת משמעותה המילולית היא למעשה ההתכלות. התכלות הדואליות והחדירה לריק המוחלט נעשים גם הם, כאמור, דרך הדלת של צ'אקרת הכתר.
יש מי שכל התיאורים הללו יישמעו לו חסרי שימוש, בלתי מובנים ואפילו בדיוניים, אבל למעשה לצ'אקרה זו יש תפקיד חשוב במציאות האנושית; כמו שכותב סואמי ראמה: "אפילו שהיא (צ'אקרת הכתר) נמצאת מעבר למציאות התפקוד המנטלי, היא מספקת את המפתח... [שדרכו...] כל האספקטים של החוויה יכולים להשתלב לתוך תיאוריה מאוחדת". כלומר למרות שהפתיחה של צ'אקרת הכתר הינה מחוץ לכל הגדרה שכלית, בכל זאת היא מספקת מעין 'נקודת ארכימדס' שדרכה ניתן להבין ולסדר את כל שאר האספקטים של החיים.
>
לחלקים הקודמים בסדרה
מרותקים לבסיס: אנשי הצ'אקרה הראשונה
החרמנים: אנשי הצ'אקרה השנייה
העוצמתיים: אנשי הצ'אקרה השלישית
האוהבים: אנשי הצ'אקרה הרביעית
ה"רואים": אנשי העין השלישית
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה השישית
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
פיקוד מרכז
זהירות: קפאין, מריחואנה, סוכר לבן וצפייה מתמשכת בטלוויזיה סוגרים את העין השלישית. אורי יריב מלמד שני תרגילים פשוטים ואפקטיביים לפתיחת הצ'אקרה השישית. התוצאות המובטחות: זיכרון פנומנלי, עצירת שטף המחשבות, ראיית הנסתר והבנה עצמית בהירה ועמוקה
העין השלישית שלי. MegElizabeth, cc-by
אם יש צ'אקרה אחת ששמה יצא למרחוק הרי שזו העין השלישית, אותה צ'אקרה מפורסמת שממוקמת באמצע המצח, בין שתי העיניים.
העין השלישית ממוקמת מול מרכז המצח והיא אחראית על תפקודי המוח והחשיבה. אנשים שזכו לפתוח את הצ'אקרה הזו הם בעלי כושר ריכוז וזיכרון יוצאי דופן, כמו גם יכולות על-טבעיות. חסימה של הצ'אקרה הזאת מתבטאת בעצבנות, בציניות, בטיפשות או באינטליגנציה אנוכית.
בסנסקריט נקראת העין השלישית אג'נה (ajna), שזה בעברית מילולית "צ'אקרת מרכז הפיקוד"; ואכן, בדיוק כפי שהמוח מנהל את כל תפקודי הגוף, כך גם הצ'אקרה הזו מנהלת את כל שאר הרמות של ההוויה.
אדם שיש לו פתיחה חזקה של העין השלישית נמצא כמעט כל הזמן במצב של ערות צלולה ותשומת לב חריפה, העיניים שלו פקוחות והראייה שלו מדויקת, חודרת ועמוקה. הנפש שלו שקטה ומאוזנת, והריכוז שלו כמו גם הזיכרון ויכולות הניתוח יוצאים מן הכלל; הוא מסוג האנשים היכולים ללמוד למבחן בזמן קצר ולקבל בקלות ציון מעולה. הכושר המילולי שלו חזק וקשה מאוד לנצח אותו בוויכוח, העיניים שלו ערות ויש בהן ניצוץ של גאונות. העוצמה המנטלית שלו מעניקה לו כריזמה שיכולה לשנות באופן מהותי את דעותיהם של אנשים אחרים.
מצב של הרפיה ערה פותח את העין השלישית, בעוד שמתח וחרדה אובססיבית מדלדלים את הכוח שלה. עבודה רוחנית ולימוד המעירים את תשומת הלב מעירים גם את העין השלישית, בעוד שעיסוקים משעממים הופכים אותה לקהה.
הצמחים מנטה, בזיליקום וגינקו-בילובה מחזקים ומאזנים את העין השלישית בעוד שקפאין, מריחואנה וסוכר לבן מוציאים אותה מאיזון ואף סוגרים אותה. תרגול יוגה ומדיטציה שמכנס פנימה את החושים מחדש את האנרגיה של העין השלישית, בעוד שצפייה מתמשכת בטלוויזיה ו/או במחשב שוחקים אותה, במיוחד אם הם מלווים בזפזופים רבים.
תרגיל הכפית
תרגיל הכפית. פשוט ואפקטיבי Gabu-chan, cc-by
כשהעין השלישית חסומה, תשומת הלב מקפצת כמו טלוויזיה שמחליפה ערוץ כל כמה שניות; במצב הזה, המחשבה איננה כלי שימושי הנשלט על ידי הרצון אלא מכשיר להגברת הנאה ושיכוך כאב הנשלט בידי הדמיון.
מחקרים מדעיים טוענים כי אדם ממוצע יכול להתרכז לחלוטין בדבר אחד מקסימום שש שניות, שאחריהן דעתו מוסחת בצורה לא רצונית למקום אחר.
חוסר היכולת להתרכז ולתת תשומת לב מלאה ומתמשכת לדבר אחד, חוסמת אצל רוב האנשים את היכולת להעמיק את עולמם. על מנת לפתח את יכולת הריכוז ולפתוח את הראייה של העין השלישית מציעה היוגה תרגיל פשוט ויעיל.
בשלב הראשון יש לקחת
חפץ קטן, ניקח לדוגמא כפית, להציב אותה 30-50 ס"מ אל מול המצח, להביט בה וללמוד את צורתה בפירוט. בשלב השני עוצמים את העיניים ומדמיינים בדיוק מירבי את צורת החפץ שראינו בשלב הראשון. כלומר עוצמים עיניים ומדמיינים כפית. כאמור, ניתן לעשות את התרגיל הזה עם כל חפץ. מומלץ תחילה לבחור אובייקט פשוט, עם מעט פרטים, ולעבור אט אט לחפצים יותר מורכבים. תרגול יומיומי בן כעשרים דקות עד חצי שעה של הטכניקה הפשוטה הזו, יפתח את העין השלישית ויגביר את טווח הריכוז בצורה משמעותית מאוד ויהפוך את כל משימות הלמידה, הזיכרון וניתוח הנתונים ליעילים ומדויקים.
לעצור את השידור החוזר של המחשבות
ינטרה למדיטציה על העין השלישית
פסיכולוגים גילו לאחרונה כי יותר מ-95 אחוז מתהליך החשיבה שלנו הוא חזרתי, כך שלמעשה כמעט כל המחשבות הן שידור חוזר של מחשבות ישנות המופיעות שוב ושוב. החזרתיות הזאת מבזבזת הרבה מכוח העיבוד המנטלי שלנו. הפתיחה של העין השלישית עוצרת את החזרתיות של המחשבה ומפנה את האנרגיה שנחסכת לשיפור כוח העיבוד המנטלי והאינטליגנציה בכלל.
החזרתיות הבלתי נשלטת יוצרת גם חוסר שקט פנימי שלא מאפשר לעצור את המחשבה אפילו לדקה אחת. כאשר נצברת מספיק אנרגיה בעין השלישית והיא מתעוררת, ניתן בהדרגה לעצור את המחשבה ולראות את העולם ללא פרשנות מגבילה, ללא רעש ברקע.
החוויה של מחשבה שלא ניתנת לעצירה דומה לצפייה בסרט מעניין ביחד עם כיתת ילדים מופרעים המעירים כל הזמן הערות בקול רם ואף קופצים מול המסך; עם ההשתתקות של המחשבה כיתת הילדים נעלמת והסרט המרתק נוגע בליבו של הצופה בלי שום מתווכים.
כשהעין השלישית נפתחת, החיפוש אחר האושר לא מוגבל יותר לחיפוש בסביבה החיצונית אלא מתפשט גם אל העולם הפנימי. כאן, בתוך החלל המקודש שבעומק הווייתו, מוצא האדם אושר שאינו תלוי בדבר. כשמחשבתו עוצרת מלכת הוא מגלה בהדרגה כי כל מה שחיפש אי פעם נמצא בו זה מכבר. התודעה שעד עכשיו יצאה לדוג את האושר בחוץ מגלה שהיא בעצמה האוקיינוס ושיש בה אינסוף מזון.
ההכרה, שעד עכשיו ראתה רק את הפן הסופי, המוגדר והיחסי של העולם, פוגשת מציאות אחרת. ובמילותיו של המשורר וויליאם בלייק: "כשדלתות התפיסה מתנקות העולם נראה כמו שהוא, אינסופי".
>
קודם כל AUM
הייצוג הסימבולי של העין השלישית במסורת הטנטרית הוא כלוטוס בעל תשעים ושישה עלי כותרת, ארבעים ושמונה בכל צד. במרכז הלוטוס נמצאת המנטרה המפורסמת AUM , הנחשבת במזרח כצליל שממנו נוצר העולם, הוויברציה האלוהית הראשונה, שיצרה מתוכה את כל התדרים והיא עודנה הציר המרכזי של הבריאה כולה.
חזרה מנטלית על המנטרה הזו מפעילה בהדרגה את העין השלישית ומכווננת את האדם לאנרגיה האדירה של המנטרה האוניברסלית הזו.
הפתיחה של העין השלישית משנה גם בצורה מהותית את כל המבנה של מערכות היחסים. ברמה של העין השלישית מופיעה לראשונה חמלה אמיתית שמכילה את הסבל של האחר, מרפאת אותו ומעניקה לו כלים לרפא את עצמו.
תרבות שמושפעת מתפיסת העולם ברמה של העין השלישית מבוססת על עקרונות החמלה והרצון לשחרר את כל היצורים החיים מן הסבל. בבודהיזם הצפוני בכלל והטיבטי בפרט יש הרבה מההשפעה של צ'אקרה זו; כפי שניתן לראות בנדר הבודהיסטוואה, שבו נשבעים הבודהיסטים שלא לעזוב את העולם הזה אל הנירוונה השלמה עד שלא יגיעו כל היצורים לשחרור מהסבל.
שמבאבי מודרה: תרגיל אפקטיבי להפעלת העין
העין השלישית. עטיפת ספרו של לובסנג ראמפה
ההודים נוהגים לקשט את מרכז המצח בדיוק במקום מושבה של העין השלישית, על מנת לחזק את המודעות לאזור זה. ביהדות הנחת התפילין על הראש מסמלת בין היתר את העליונות של הראש על הלב. בצורה זו או אחרת הפתיחה של העין השלישית קיימת כמעט בכל מסורת רוחנית, היא מאפשרת את הריכוז בתפילה, במדיטציה ובלימוד כתבי הקודש. היא זו שפותחת את העיניים ונותנת כוח לחדור ולראות את האמת הרוחנית החבויה מעבר לכל מסכי האשליה.
הנשק העדין שיכול לנפץ את מסכי האשליה הללו הוא האינטרוספקציה, ההתבוננות פנימה. האינטרוספקציה מדליקה את האור בעולם הנפש ומאפשרת לאדם להתחיל לסדר את הבית שבתוכו, לנקות את האבק מהחלונות של הכרתו.
בכדי לתת לתהליך זה את תוספת האנרגיה הנחוצה, היוגה מציעה תרגיל הנקרא שמבאבי-מודרה, ובו פוזלות העיניים העצומות כלפי מעלה והן מתבוננות אל מרכז המצח, אל העין השלישית.
הרבה מכוחה של תשומת הלב נמצא בעיניים וכאשר אלו מביטות אל מרכז המצח הכוח של תשומת הלב מופנה פנימה ומפעיל את העין השלישית. אחרי שהעיניים נרגעות במצב זה, מופיעה תחושה של הישאבות שקטה אל תוך מרכז המצח, הישאבות המסדרת ומנקה בצורה ספונטנית את המחשבה. מתוך השלווה עולה הבנה עצמית בהירה ועמוקה, שנותנת לאדם תחושה שהוא לחלוטין בלתי פגיע, שיש בו משהו קבוע, בלתי מושמד, עתיק ונצחי.
בונוס למתקדמים: כוחות על-טבעיים
נפאלית הינדואיסטית עם בינדי במצח Steve Evans, cc-by
העין השלישית היא גם מרכז על-טבעי. מי שמפנה עוד ועוד אנרגיה ותשומת לב לאזור העין השלישית יתקל בשלב מסוים בתופעות על-טבעיות, בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם לא.
תופעות אלו מתחילות לרוב ברמות שונות של טלפתיה ובראיית הנסתר, מה שנקרא בעגה הפראפסיכולוגית clear-voiance.
כאן המקום לציין כי כוחות על-טבעיים עלולים להיות סכנה גדולה לכל מי שמחפש להתפתח בדרך הרוחנית מאחר והם יוצרים גאווה והתנשאות שמגבירים את האנוכיות וסוגרים את הלב. השימוש הנכון בכוחות אלו הוא מתוך מקום של ספונטניות, ענווה ואלטרואיזם.
בעוד שאצל אדם שצ'אקרת הלב שלו נפתחה נראה העולם כולו כסימפוניה של אהבה, אדם שהעין השלישית שלו התעוררה רואה את העולם כמו מתוך צילום רנטגן; הרבדים הנסיבתיים הנסתרים מתגלים, יכולת הראייה נוסקת כנשר ומאחה את שברי המציאות המעורפלת לכדי אחדות שלמה ובהירה. מהמקום הזה העולם כולו נחשף כהרמוניה מורכבת, כהולוגרמה ענקית שבה הכל קשור לכל בצורה מושלמת ויפה המעוררות שוב ושוב פליאה וההערצה למעשה הבריאה.
ספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו ובו הוא מתאר את השלבים של יצירת העולם מציג את ההשקפה הגבוהה הזו; כמו גם האופנשידות אצל ההודים והטאו דה צ'ינג הסיני. הטקסטים הללו מתארים מציאות נסתרת שהיא השורש של המציאות הגלויה.
המסע מהגלוי אל הנסתר הוא המסע לפתיחת העין השלישית. המסע הזה לא משעמם לרגע, מפני שככל שהנסתר הופך לגלוי כך המסתורין הולך וגדל.
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה הרביעית
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
במסורת המזרח האהבה נתפסת ככוח נצחי שבוער ואינו כלה ולכן צ'אקרת הלב, שדרכה זורם הכוח הזה, קיבלה את השם "אנהטה" שמשמעו "הבלתי ניתן להשמדה".
צ'אקרת הלב ממוקמת במרכז החזה והיא המנהלת את חייו הרגשיים של האדם, ומאפשרת לו לאהוב. הפעלה אינטנסיבית של הצ'אקרה הזאת נותנת לאדם כוח אהבה שלא ניתן לעוצרו המופנה לא רק לאנשים הקרובים אליו אלא לכל הסובב אותו. כאשר הצ'אקרה הזאת חסומה, וזהו המקרה הנפוץ יותר, האהבה הופכת לכאב.
תחושות החיבה והחום האנושי מזינות ומפתחות את הצ'אקרה הזאת, בעוד ששנאה, אדישות וציניות סוגרות ומחלישות אותה. אושר אמיתי מתחיל ברמה של הצ'אקרה הזאת.
אדם עם צ'אקרת לב פתוחה וחזקה הוא בעל ביטחון עצמי, הוא שלם עם עצמו והוא אינו מחפש אישור חיצוני לזהותו. ברמה הזאת הגאווה והבושה שאפיינו את הרמות הקודמות (צ'אקרת הבסיס, צ'אקרת המין וצ'אקרת הטבור) נעלמות ומחליפה אותן ענווה עמוקה שלא מתעניינת בהיררכיה החברתית. הנוכחות של אדם כזה היא שובת לב, הוא חי בספונטניות במצב של אהבה מתמשכת שמזכיר שוב ושוב לאנשים סביבו את המתיקות של מצב זה. האנשים סביב אדם שכזה נעשים נוסטלגיים. העיניים שלו רכות ושובות ועוצמה שלא ניתן לעמוד בפניה חבויה בהן. בזכות האמפתיה העמוקה שהוא חש לסביבה הוא רואה במהירות מה חבוי בלבו של כל אדם והוא יכול בכמה מילים פשוטות להעיר באנשים סביבו את המחוזות הגנוזים של נשמתם. דוגמא לאדם כזה היא המורה הרוחנית גנגהג'י שבמהלך שיחה שהיא ניהלה עם אנשים בכלא, האסירים החסונים והקשוחים נשברו ופרצו בבכי כשהיא הזכירה להם את היופי של נשמתם.
גנגהג'י. פותחת לבבות
"האושר האמיתי טמון בעשיית אחרים מאושרים"
ואכן, השינוי המשמעותי שמתרחש ברמה הזאת של צ'אקרת הלב הוא המעבר בין האגו לנשמה. עד הרמה הזאת, המרכז של העולם היה האגו שזיהה את עצמו עם הישרדות בצ'אקרה הראשונה, עם מיניות בצ'אקרה השנייה ועם כבוד בצ'אקרה השלישית.
האגו נטה בכל אחת מהרמות הללו לסדר את כל העולם סביבו ולראות את הסביבה ככלי שבעזרתה הוא יכול להגשים את מטרותיו האנוכיות. בשלוש הרמות הללו, מה שאין לו שימוש אנוכי לא קיים. העיוורון הזה נפסק בצ'אקרה של הלב. כשהצ'אקרה הזאת נפתחת המסתורין של החיים מתחיל להיחשף, החיפוש אחרי האושר האנוכי שהיה עד עכשיו כל כך מתסכל ובלתי מתגמל, מקבל עכשיו כיוון שונה. ברמה הזאת מתחילה עשייה שלא מחפשת גמול אנוכי, עשייה מתוך אהבה ספונטנית ומתוך דאגה טבעית לסביבה. בצורה פרדוקסלית, דווקא שם מוצא האדם אושר, כשהוא מפנה את גבו לצרכיו ומביט אל צורכיהם של הסובבים אותו; דווקא שם מתגלה אליו האושר המשכר שהוא חיפש כל חייו. ולא לחינם מצהיר המורה הרוחני מהאר בבא: "האושר האמיתי טמון בעשיית אחרים מאושרים".
הקרבה עצמית ספונטנית
היסוד האלכימי שקשור בצ'אקרת הלב הוא יסוד האוויר, שהוא הקל ביותר מבין ארבעת היסודות, אולם למרות היותו קל ועדין תנועותיו מגלפות הרים ורוחותיו מנפצות סלעים. האוויר, כמו האהבה, נמצא בעולמנו בכל מקום. האהבה, כמו האוויר, היא בלתי נראית אבל היא מזינה בכל נשימה את כל מה שחי. בעוד שהמים (צ'אקרת המין) נעים למטה והאש (צ'אקרת הטבור) שואפת תמיד למעלה, האוויר נע בחופשיות לכל הכיוונים. הצבע הסימבולי של יסוד האוויר הוא כחול שמים, שזהו גם הצבע הדומיננטי של צ'אקרת הלב ושל הצורות הטהורות של אהבה. כאשר האוויר לא זז הוא יוצר תחושת חנק, כך גם אדם שלא נותן חופש לרגשותיו יוצר סביבו תחושה מחניקה ועצורה. כאשר האוויר נע בהפרשי לחץ גדולים הוא יוצר סערות הרסניות; כך גם האדם שיש בו חוסר איזון רגשי גדול, מתפרץ כסערה ופוגע בסביבתו. כפי שיסוד האוויר בטבע מתאזן ויוצר רוחות אביב נעימות, כך גם האדם יכול לאזן את רגשותיו ולמצוא מזג טוב בכל חלקי נפשו בכל עונות השנה.
במצב שבו שני בני זוג נמצאים ברמת המודעות של צ'אקרת הלב ניתן לומר שקיימת ביניהם אהבת אמת. אהבה ששונה לחלוטין מהאהבה המתגלה בצ'אקרת המין, שם בני הזוג ממלאים את פיהם בהצהרות אהבה חולמניות אבל לא מוכנים לצאת מהאגו ולתת, להעניק ולהקריב למען האחר. האהבה מתוך צ'אקרת המין הנמוכה היא תמיד מתחשבנת, קטנונית, צרכנית; "אהבה" שרוצה לקחת כמה שיותר מזון רגשי ומשאבים מבן הזוג ולתת בחזרה את המינימום האפשרי, אהבה עסקית ותחמנית ניתן לקרוא לה.
לעומתה, האהבה בצ'אקרת הלב יש בה הקרבה עצמית ספונטנית; לאנשים ברמה הזאת אין חשבון של נתינה, הם בעצמם נתינה, כמו שפרח לא מתנה את נתינת יופיו וניחוחו, אנשים ברמה הזאת נותנים אהבה לכל מי שסובב אותם. ובשל העובדה שהם לא עושים חשבון הם גם לא נפגעים ולא נסגרים אם מישהו דוחה את אהבתם. הם מחוץ למשחק העסקים של האהבה ובזכות זה שהם לא משחקים יש להם בכיס, תמיד, שפע של אהבה. אפילו אם רק בן זוג אחד חי ברמת התודעה של צ'אקרת הלב, אהבתו תנצח בסופו של דבר ותמיס את ליבו של בן הזוג השני שייכנע לבסוף לאהבה ולנתינה. האהבה בצ'אקרה הזאת היא כוח שיש לו מומנטום משלו שלא ניתן לנצחו.
"אני אינני, רק אהובי (אלוהים) קיים"
הרצון בבן זוג מקורו בלב גם אם הוא מתפשט בדרך כלל גם לאזורים המיניים, החברתיים ואפילו הכלכליים; הלב הוא מה שנותן לחיפוש אחר בן הזוג את האינטנסיביות שלו. כשצ'אקרת הלב חלשה החיפוש אחר האהבה הוא כואב מאוד והוא מלא חרדות ופחדים; חיפוש הנמצא תמיד בסימן של חסך, חיפוש של קבצן רגשי קמצן, שמבקש ולא מוכן לתת. כשצ'אקרת הלב חזקה החיפוש אחר בן הזוג הוא חיפוש המלווה בתחושת סיפוק, מלאות ושלווה, זהו חיפוש של מלך המבקש לחלוק את עושרו עם עוד מישהו.
בכדי להפוך מקבצן למלך מציעים מורי הטנטרה שיטה פשוטה העוזרת לאנשים שלא יודעים עדיין לתת אהבה, ללמוד איך לאהוב. בשלב הראשון יש להביא הביתה פרח בעציץ, להשקות אותו, להניח אותו באור השמש ולתת לו עוד ועוד אהבה. אחרי שהלב נפתח טיפ טיפה אפשר לעבור לחיית מחמד. תמימותן של החיות הופכת אותן למושאי אהבה קלים ובטוחים יותר מבני אדם שעלולים להיות בלתי צפויים. אחרי ששריר האהבה התאמן בשני השלבים הראשונים ניתן להפנות את תרגול האהבה לחברים אפלטוניים ואז לבן זוג ולבסוף לרוח, לבורא עולם, שהוא מושא האהבה המהותי והממלא ביותר. אהבה אמיתית לבורא עולם היא סימן ברור שהרבדים העמוקים של הצ'אקרה הזאת התעוררו ושהנשמה מתחילה להבשיל לכדי בגרות רוחנית.
הדרכים הרוחניות שמאמצות את דרך הלב מתבססות בדיוק על אהבה זו. בין אם מושא האהבה נקרא אלוהים או ישוע או שיווה. המשורר הסופי רומי כותב על התפילה של הלב: " שכח את האדם הקורא, שכח למי אתה קורא (לאלוהים) תאבד את עצמך בקריאה...".
המהות של כל הדרכים הרוחניות ברמה הזאת היא בדיוק זו: "אני אינני, רק אהובי (אלוהים) קיים". בין אם הדרך היא יוגה או קבלה יהודית או טנטרה בודהיסטית, הדרך היא אותה הדרך - התבטלות האני אל מול האהוב הנצחי, התבטלות האדם אל מול האהבה עצמה. ככל שהאדם מתקדם בדרך זו, כך הוא נעשה קטן יותר וליבו שבור יותר מגעגוע, חבריו אולי יפנו לו עורף, אבל בתוך תוכו הוא נעשה חופשי כמו הרוח.
נמסטה.
יצירות שמעוררות צמא רוחני
האמנות ברמה של צ'אקרת הלב היא כנה, מלאת השראה ונוגעת. היא עושה משהו לצופה, היא משנה בו משהו. השירה של רומי ושל חליל ג'ובראן, שיר השירים, הבשורה על ההר של ישוע והשירה הקצרה של חנה סנש - אם קוראים אותם עם לב שיש בו טיפה אחת ערה הם פותחים משהו, מזיזים, נותנים תקווה או יוצרים חרטה או מעוררים צמא רוחני. אלו יצירות שנכתבו מצ'אקרת הלב ונועדו להעיר לבבות.
חברה שחיה ברמת התודעה של צ'אקרת הלב היא חברה כמעט אידיאלית שבה הנתינה לכלל באה לפני הדרישה לקבל. מעטות הן הקהילות שניתן לומר עליהן שהגיעו לרמה כזאת של אהבה. נציין כאן דווקא את הקהילות הנוצריות הקטנות של אבות המדבר שחיו במדבריות מצרים וישראל במאות הרביעית והחמישית לספירה. קהילות אלו חיו חיי סגפנות והתבטלות עצמית אל מול האל, ואל מול חבריהם, והענווה העמוקה שלהם אפשרה להם להגיע לאחווה אמיתית. דוגמא נוספת לקהילות כאלו ניתן למצוא במסורת הטנטרית, במיוחד זו של קשמיר במאה העשירית והאחת עשרה. קהילות אלו נקראו "קאולה" והן לא חיו בסגפנות אלא באקסטזה של אהבה ובשכרות של התעוררות רוחנית מדיטטיבית; הם שאפו להרחיב את האהבה ואת התודעה אל מעבר לגבולות האישיים וליצור אחדות של לב ונשמה בין כל חברי הקהילה.
תנוחת הקוברה
תרגיל יוגה לפתיחת צ'אקרת הלב
לפתיחת צ'אקרת הלב מציעה היוגה את תנוחת הקוברה המפורסמת. בשביל לבצע את התנוחה הזאת צריך קודם כל לשכב על הבטן ואחר כך להרים את הראש והחזה וליישר קדימה את הידיים ואז לפתוח את בית החזה החוצה, לאפשר לצוואר להתארך ולראש לנוח על העורף. מה שחשוב להדגיש כאן הוא שהטבור נשאר על הרצפה והפתיחה של עמוד השדרה נעשית בדיוק בחוליות שמאחורי הלב. יש לשים לב שכאשר הכיפוף של הגב נעשה בנקודה אחרת (נמוך יותר או גבוה יותר) - התנוחה הזאת אינה מפעילה את צ'אקרת הלב. אחרי הכניסה לתנוחה יש לאפשר לגוף להירגע ולמקד את תשומת הלב בצ'אקרת הלב מספר סנטימטרים מחוץ לגוף בדיוק מול הלב. תרגול מתמשך של התנוחה הזאת יגלה בהדרגה רטט עדין באזור זה, רטט שההתמקדות בו תוביל לפתיחה וחיזוק צ'אקרת הלב. תרגיל זה מסדיר את תפקוד הריאות, הלב ובלוטת התימוס ומזין את הלב באהבה שאינה תלויה בדבר.
לסיום חשוב לציין שמעבר לכל תרגיל שניתן לתאר כאן, אימוץ הלך החשיבה של צ'אקרת הלב הוא המהותי, והוא החתיכה המרכזית בפאזל של הקיום האנושי; כשהלב נמצא במקומו הטבעי, כלומר במרכז החיים, הוא יגרום לכך שכל שאר החלקים של החיים ימצאו בצורה ספונטנית את מקומם הנכון.
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה השלישית
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
אם ב צ'אקרה הראשונה מסתפק האדם בביטחון ובמזון, וב צ'אקרה השנייה הוא מסתפק בעונג ובחברה טובה, אלה לא יספקו את האדם המצוי בצ'אקרה השלישית, שתמיד ירצה להשיג משהו גדול יותר, להיות נערץ על ידי סביבתו ולהגשים את האידיאל שלשמו נולד.
בסנסקריט נקראת הצ'אקרה השלישית, זו הממוקמת מספר ס"מ מחוץ לגוף אל מול הטבור, מניפורה, ובעברית "עיר אבני החן", ואכן יש בצ'אקרה הזאת שפע של אוצרות חבויים.
הצ'אקרה השלישית קשורה ליסוד האש, והפעלה של הצ'אקרה הזו בצורה הרמונית מעניקה לאדם כוח רצון רב, בטחון עצמי ודינמיות. הפעלה שגויה של הצ'אקרה הזו הופכת את האדם לאלים, צמא לכוח וגאוותן.
ברובד הגופני אחראית צ'אקרת האש על תפקוד מערכת העיכול כמו גם על הפרשת האדרנלין. אנשים שאצלם המרכז הזה מפותח הם בעלי גוף חסון ואתלטי, זקופים וגאים וכאשר הם משמינים, יש להם בטן גדולה שמזדקרת החוצה. הם אוהבים אובל מתובל ואפילו חריף, גופם חם מהממוצע ולכן הם עמידים יותר לקור וסובלים יותר מחום, תנועות גופם סמכותיות והחלטיות, קולם רם ודיבורם שוטף וחודרני, מבטם חד ולעתים אפילו בוער, מהפנט כמבטו של רספוטין. נוכחותם בחברה מאוד מורגשת. לאנשים הבאים איתם במגע יש נטייה להשתתק ולהקשיב כשאדם כזה מדבר.
אדונים לגורלם
הפסיכולוגיה ברמה של הצ'אקרה הזו היא של דינמיות והישגיות. אנשים עם צ'אקרה שלישית חזקה חושבים מהבטן. כשהצ'אקרה הזאת פעילה האדם מרגיש עצמאי ואדון לגורלו; הוא בוחר בעצמו את מטרותיו ואינו נרתע מהקשיים ומהמאמצים הכרוכים בהגשמתם.
המרכז של ההוויה ברמה הזאת הוא איננו סיפוק הגוף או החושים כמו ברמות התחתונות אלא סיפוק מנטלי של האידיאל והמטרות הנבחרות. אדם ברמה זו יקריב את הנוחות, את שעות השינה ואת התענוגות על מנת להשיג את מטרותיו. אדם כזה נותן עדיפות להגשמת האידיאלים שהציב לעצמו על חשבון תשוקות משתנות. נטייה זו היא הבסיס לבניית כוח הרצון.
לכן אחת הדרכים לפיתוח צ'אקרת האש היא דרך פיתוח כוח הרצון. כידוע, כוח הרצון גדל בכל פעם שאדם מחליט לעשות משהו ועושה אותו, וקטן בכל פעם שאדם מחליט לעשות משהו ולא עושה אותו.
בספרות המיסטית העוסקת בנושא זה ישנו תרגיל חביב ויעיל לפיתוח כוח הרצון. היום, תחליט שאתה הולך למטבח ושובר גפרור ואז תלך למטבח ותשבור גפרור, כוח הרצון שלך יגדל. מחר תחליט משהו גדול יותר ותבצע אותו, תמשיך כך יום-יום, עד שיהיה לך כוח רצון גדול מספיק בשביל לעמוד גם בהחלטות גדולות יותר כמו הפסקת עישון, צמצום שעות הצפייה בטלוויזיה או התחלה של תרגול יומיומי של מדיטציה.
דרך נוספת לפתח את הצ'אקרה הזו היא ע"י מדיטציה שבה הריכוז מופנה אל צ'אקרה זו. כל מה שצריך זה לשבת עם גב ישר, מבלי לזוז ולמקד את המודעות שוב ושוב באזור הטבור, כשלושה ס"מ מחוץ לגוף, ולהרגיש איך בהדרגה האנרגיה שנושאת תשומת הלב מתרכזת שם ומפעילה את הצ'אקרה השלישית. פיתוח של הצ'אקרה הזו באמצעות מדיטציה נותן תחושה של מרכז פנימי, של שלווה וביטחון עצמי, הצורך בשינה פוחת והצורך לקחת אחריות גדל. מדיטציות מסוג זה נפוצות מאוד בזן בודהיזם שהלך החשיבה שלו קשור מאוד לצ'אקרת הטבור.
להתרכז בטבור. להתרכז בטבור
טיפוסים חמים
כאמור היסוד האלכימי שקשור בצורה הדוקה לצ'אקרת הטבור הנו יסוד האש, הנקרא בסנסקריט טאג'ס (tejas). יסוד זה מתאר לא רק את האש המוכרת לנו אלא גם את כל מה שבוער, מאיר, מחמם, עובר טרנספורמציה וזוהר. כפי ששלהבת האש עולה תמיד למעלה בכיוון ההפוך מכוח המשיכה, כך גם יסוד האש יוצר שאיפה להתעלות. כפי שהאש ההופכת עצים יבשים לחום ואור כך גם יסוד האש מניע את הבשר הדומם של האדם לפעול וליצור.
האש ניזונה מחומר בעירה ואין לה קיום בלעדיו - כל מה שהיא שורפת הופך במהרה למזונה. האש מייבשת ואז שורפת, האש מרתיחה ואז מאדה, כל עוד האש מתקיימת היא תמיד משנה ועושה תמורות עד שהיא בעצמה מתכלה.
באדם יסוד האש הוא זה שהופך את האוכל והחמצן לאנרגיה. יסוד האש מעניק אור וצבע בעולם - חום השמש הוא זה המעניק חיים. בגוף האדם הוא נותן את הצבע לעור ואת הניצוץ החם בעיניים. כפי שהקור והרטיבות בטבע מעבים את האנרגיה והגזים לנוזלים ומוצקים, כך גם באדם - קור הלב מעבה ומוריד את האדם למוצקות הבשר ולטבע החיה. וכפי שהאש הבוערת מתמירה את המוצקים והנוזלים לעשן ולאנרגיה כך החום של הלב ושל הנשמה מצית ומרומם את הבשר חזרה לאנרגיה ולרוח ומעלה את "טבע החיה" שבו חזרה "לטבע האדם".
נזיר שאולין עם צ'אקרת טבור חזקה
מדיטציית נר לחיזוק האש הפנימית
על מנת להגביר את הנוכחות הפנימית של יסוד האש מציעה היוגה תרגיל פשוט ויעיל, שבו יושבים בתנוחה נוחה עם גב ישר ומציבים נר בגובה העיניים ומתבוננים בו בתשומת לב רבה.
את ריקוד הלהבה מכוונים בצורה פנימית לשרוף את כל המגרעות והחולשות ואת אור הלהבה סופגים פנימה מן העיניים ומפזרים אותו לכל חלקי ההוויה. תרגול יום יומי של ההתבוננות הפשוטה הזאת בלהבת הנר עשוי בהחלט לסייע בהגברת האש הפנימית המטהרת ובחיזוק האור הפנימי.
אנשים שהעולם מסתובב סביבם
אדם שאצלו יסוד האש הוא דומיננטי מתנהג בצורה אנלוגית כמו השמש, כלומר הוא המרכז של הסביבה שחגה סביבו. מתוך תוכו הוא בוער בעוצמה ומתוך הבערה הזאת הוא מעניק חום ואור לאנשים שאיתו. זה בכלל לא במקרה שלואי ה-14 קרא לעצמו מלך השמש ושאותו התואר בדיוק קיבלו גם המלכים של התרבויות האינדיאניות בדרום אמריקה.
תרבות שנמצאת ברמת תודעה של צ'אקרת האש היא תרבות שמבוססת על ערכים של כבוד. ברמה הזו האוכלוסייה לא מסתפקת יותר בלחם ובקרקס כמו האזרחים של רומא העתיקה בנפילתה או של ארה"ב של ימינו. חברה המאופיינת בצ'אקרה זו היא חברה עם אידיאל משותף אותו רוצים להגשים. התרבות הסמוראית היפנית המבוססת על כבוד אצילי, שבה היו מוכנים רבים לתת את חייהם בשביל הערכים בהם האמינו, היא דוגמא לחברה כזאת.
מערכות היחסים ברמה הזאת הן של שליט ונתין, אדון ומשרת, מנהיג ומונהג. מערכות יחסים המבוססות על משחקי כוח, החזק לוקח אחריות, החלש נכנע למי שביצועיו טובים יותר ומקבל עליו את סמכותו. במקרה הרע החזק מאיים, כועס, מאשים ולוקח את האנרגיה של החלש; במקרה הטוב החזק משמש דוגמא ומנחה את החלש ומפתח את היכולות של הכפופים לו.
בזוגיות הצ'אקרה הזאת יוצרת משיכה ותשוקה סוחפת. במקרה הרע תשוקה זו הופכת לקנאה, במקרה הטוב התשוקה מעניקה חיים ונעורים למערכת היחסים, שנדמה כי האש בה בוערת בכל פעם מחדש. הזוגות ברמה הזאת מחפשים לגדול ולהתפתח. הם מחפשים חוויות אינטנסיביות, חוויות שיא. ברמה של הצ'אקרה הזאת כבר ניתן לדבר על אהבה מתוך כבוד, מתוך ערך, אבל אנשים ברמה הזאת עוד לא מבינים אהבה מתוך אהבה, או אהבה אוניברסלית ובלתי מותנית הבנה זו תופיע רק בצ'אקרת הלב.
האומנות ברמה הזאת היא אמנות רגשית, עם הרבה יופי ועוצמה כמו הציורים האימפרסיוניסטים המוקדמים, במיוחד ציוריו של סאזן. המוזיקה מלאת דינמיות והדר כמו מוזיקת הפלמנקו והסימפוניה החמישית של בטהובן.
מניפורה צ'אקרה
סוף דרכו של האגו
הייצוג הסמלי של צ'אקרת האש הוא גלגל בעל עשר זרועות או לוטוס עם עשרה עלי כותרת. הצבעים המרכזיים של צ'אקרה זו הם ירוק על כל גווניו ואדום בגווני האש שלו. צורת המשולש הפונה מעלה גם היא מסמלת את הצ'אקרה הזו ואת יסוד האש הפונה מעלה תמיד. החיה הסמלית של צ'אקרה הזאת היא הראם שנלחם תמיד פנים אל פנים. חוק הגמול הדוגל בעין תחת עין ושן תחת שן מסמל גם הוא את ההיבטים הגסים יותר של הצ'אקרה זאת. האלוהי נתפס מהרמה של הצ'אקרה הזו כ"רודרה שיווא", אלוהים כגיבור שמכלה וסופג אליו חזרה את הבריאה.
הרוחניות ברמה של הצ'אקרה הזאת היא רוחניות שכרוכה במאמץ ובקיום מצוות על מנת להשתנות ולתקן. התפיסה של גמול ועונש, של לקיחת אחריות על המצוות והחטאים, התפיסה של דין וחשבון אל מול החוק האלוהי, כל אלה מציינים היבטים מעודנים של הצ'אקרה הזאת.
הדת ברמה של צ'אקרת הטבור היא דת מוסרית, הרוחניות כבר לא באה לשרת את החומר כמו בשתי הצ'אקרות התחתונות, אלא נותנת כיוון לחיים תרבותיים נכונים יותר, אציליים יותר. את צורת החשיבה אותה מכתיבה הצ'אקרה הזאת ניתן למצוא בשלוש הדתות המונותיאיסטיות, בהן הדגש הוא על שמירת ערכי מוסר והיכנעות לחוקי הדת. הזרמים היותר מיסטיים של שלוש הדתות הגדולות, כלומר הסופיזם באיסלאם, הקבלה ביהדות, והזרמים הגנוסטיים והאיזוטריים בנצרות, יוצאות מתפיסת עולם שיש בה כבר הבנה של הצ'אקרות הגבוהות יותר. הבנה של האהבה שאינה תלויה בדבר.
לסיכום, גם אם צ'אקרת הטבור אינה המטרה הסופית של הדרך הרוחנית היא ללא ספק שלב הכרחי בסולם. שלב שבו האגו הקטן והמפונק הופך לאגו חזק הפועל בעוצמה ובנחישות על מנת להביא לשינוי רוחני; שינוי שיסמן את סוף הדרך של האגו ואת תחילת הדרך של הלב והנשמה.
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה השניה
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
אם יש צ'אקרה אחת שניתן לומר עליה שהיא פעילה אצל מרבית האנושות הרי שזוהי הצ'אקרה השנייה, צ'אקרת המין.
הצ'אקרה השנייה ממוקמת מספר סנטימטרים מעל לאיברי המין. ברמה הגופנית זו הצ'אקרה האחראית על התפקוד המיני. ברמה הנפשית היא זו המנהלת את חיי החברה ואת הדימוי העצמי. הפעלה טובה של הצ'אקרה הזו עושה את האדם ספונטני, נעים, כריזמטי ובעל סקס אפיל מחשמל. חסך בצ'אקרה זו עושה את האדם יבש, צפוי, משעמם, חסר כוח חברתי ומיני ונטול חוש הומור.
בסנסקריט נקראת הצ'אקרה הזו "סוואדיסטנה", )שזה בעברית "מושב האגו". ואכן הצ'אקרה הזאת היא מושב האגו וכל עיסוקה הוא בסיפוק הצרכים האנוכיים של האדם; הסיפוק המיני, סיפוק צורכי הגוף ועינוגו והסיפוק של מעמד חברתי. טעם השוקולד למשל עשוי במקרים מסוימים להכניס את הצ'אקרה הזאת לאקסטזה. ברמת התודעה של צ'אקרה זו האגו רואה את עצמו כמרכז העולם ומנסה לסדר את כל העולם סביבו על מנת לספק את צרכיו ואת הפנטזיות שלו.
אדם עם צ'אקרת מין מפותחת והרמונית הוא לרוב יפה תואר וכריזמטי, בעל לשון מתוקה ומיומנת שיכולה גם לעקוץ. הוא איש חברה נעים, יצירתי, מעורר חיבה ומחבב הרבה אנשים אולם לא ניתן לומר עליו שיש לו יכולת אמיתית ובוגרת לאהוב. יש לו חוש טעם מפותח והוא נהנה מארוחות טובות וממתוקים. הוא פעיל מאוד מבחינה מינית.
נשים שיש להן צ'אקרת מין מפותחת הן לרוב חטובות, בעלות ניצוץ בוהק ומימי בעיניים, פנים ושפתיים רכות, עור חלק ותנועות גוף מדודות ונשיות. הן בטוחות בעצמן ובכוחן המיני, ויש להן יכולת לבקש דברים בצורה כמעט מהפנטת שמבטיחה כמעט תמיד שאנשים, גברים במיוחד, יתנו להן בדיוק את מבוקשן. מרלין מונרו היא דוגמא לאישה עם צ'אקרת מין קולוסאלית. הגברים שאצלם צ'אקרת המין מפותחת והרמונית הם בעלי גוף מאוזן, חזק אבל לא שרירי במיוחד, יש להם פנים נעימות, ונוכחות גברית בולטת אבל לא כוחנית, דיבורם שוטף ושנון, תנועות הגוף שלהם רגועות וקלילות ומבטם עמוק וחודר. לאונרדו דה-קפריו הוא דוגמא טובה לגבר שאצלו הצ'אקרה הזו מפותחת, חזקה והרמונית.
מרלין מונרו. צ'אקרה שנייה עצומה בגודלה
אנשים חסרי מרכז שחיים את חייהם סביב אנשים אחרים
מה קורה כשהצ'אקרה הזאת נמצאת בחסך? הגוף נחלש מאוד, הפוטנציאל המיני קטן, בלוטות המין לא מפרישות מספיק הורמונים מיניים ועלולה להיווצר פריג'ידיות. האדם נעשה מבודד והחיים נחווים כחסרי ערך, כמו נווה מדבר שהתייבש. חסך קיצוני באנרגיה הזאת מוביל לדיכאון.
מצב קיצוני נוסף הוא כאשר הצ'אקרה הזאת פעילה בצורה עודפת. זהו המקרה הנפוץ יותר ובו בלוטות המין פועלות בצורה מוגברת וגורמות לתסכול מיני, לאובססיות מיניות ולחוסר מנוחה מתמשך. כשמנסים להתרכז במשהו והמחשבה שטה לפנטזיות מיניות נעימות זהו סימן ברור שהצ'אקרה הזאת נמצאת בפעילות עודפת.
צ'אקרת המין קשורה ליסוד האלכימי של המים. כיוונו של יסוד המים כלפי מטה, שהרי מים נוטים לזרום עד למקום הנמוך ביותר; כמו כן, הם נוטים למצוא שיווי משקל מושלם עם שאר המים איתם הם באים במגע, בחוק הכלים השלובים. המים מנקים ומזינים, אבל עלולים גם להציף ולהטביע. המים נקיים כשהם זורמים ועכורים כשהם עומדים. החום מאדה אותם ומעלה אותם מעלה לשמים והקור מעבה אותם ומוריד אותם כגשם להפרות את האדמה. המים מהווים כידוע יותר מ-70% מגוף האדם ומכסים יותר מ-70% מפני כדור הארץ, והם מכתיבים יותר מכל יסוד אלכימי אחר את מצב האדם מצב, ולכן צ'אקרת המין, שקשורה כאמור ליסוד המים, היא מרכז החיים האנושיים.
שהייה ליד מקורות מים טבעיים והתרחצות בהם מפעילה את הצ'אקרה הזו ומטהרת אותה. אפילו מקלחת טובה כשהיא נעשית עם מודעות מסוימת מחדשת את האנרגיה של צ'אקרה זו. כל תשוקה מינית ועוררות מינית מפנה עוד אנרגיה לצ'אקרה הזו; כשהעוררות המינית הנה מלאת חיבה, זורמת, נעימה וקורנת, היא מחזקת את הצ'אקרה והופכת אותה להרמונית יותר; כשהעוררות המינית היא גסה, לחוצה, אנוכית ואגרסיבית - הצ'אקרה הזו נסגרת והאיזון שלה נפגע.
החיה שמסמלת את הצ'אקרה הזאת נקראת 'מאקרה', חיה מיתולוגית הודית שחיה בביצות ובמים והיא שילוב של תנין ודג. האופי של החיה הזו הוא תחבולני וערמומי.
הצבע שאופייני ביותר לצ'אקרה זו הוא לבן כסוף, כצבע הירח. בעוד שהצ'אקרה הראשונה קשורה לכדור הארץ ומסתובבת סביב צירה, הצ'אקרה השנייה קשורה לירח והיא מסתובבת סביב ציר חיצוני. אנשים שחווים את העולם דרך הצ'אקרה השנייה הם אנשים חסרי מרכז והם חיים את חייהם סביב אנשים אחרים. אנשים ברמה הזאת הם כמו לוויין והם זקוקים למרכז חיצוני שייתן משמעות לחייהם.
תרבות הצריכה המערבית שסובבת סביב כסף, עונג ונוחות היא תרבות שנסובה סביב הצ'אקרה הזו. מסורת הזן היפנית לעומת זאת הציבה את ערכי הרוח והכבוד לפני סיפוק הצרכים והעונג. ניתן לומר שרמת התודעה שלהם כבר נמצאת בצ'אקרה השלישית, צ'אקרת הטבור.
אנשים ברמת התודעה הזאת מוצאים שמחה ושלווה רק שיצרם מסופק. כאשר היצר לא מסופק הם מתוסכלים וחסרי שקט. אדם שהצ'אקרות הגבוהות יותר פעילות אצלו, יכול להיות מאושר גם כשצרכיו לא מסופקים.
איך מאזנים?
המלכוד ברמה הזאת הוא אורכו הקצר של הסיפוק אל מול ההשתוקקות הארוכה. ברמת המודעות של הצ'אקרה השנייה, ההצלחה מעניקה סיפוק קצר שאחריו מתעורר הדמיון חסר המנוחה, ממציא מטרה חדשה ומשעבד את האדם עד שהוא משיג אותה ושוב זוכה לסיפוק קצרצר, עד שמתעוררת עוד תשוקה אינפנטילית ומענה אותו שוב. כאשר רמת התודעה לא עולה מעבר לצ'אקרה השנייה המצב הזה הנו כמעט בלתי נמנע וזהו הגורל העצוב של המון אנשים שיושבים ליד שולחן הפאר של החיים, שעמוס בשפע של מטעמים לנשמה, ובכל זאת בוחרים לאכול רק את המפית; כלומר נמנעים מלטעום את העושר של נשמתם הם, ובוחרים ליהנות רק מהסיפוקים האנוכיים והאקראיים שעולים בראשם, סיפוקים שיש להם טעם שטוח והם נטולי ערך תזונתי אמיתי.
ישנן שתי דרכים מרכזיות לרפא את צ'אקרת המין. הדרך הראשונה היא טיהור. דרך הטיהור עוסקת בריפוי המתחים הנפשיים ע"י התבוננות בהם ויצירת מצב של קתרזיס, של שחרור המתחים העודפים. פסיכואנליזה לדוגמא היא שיטה של טיהור שבה המטופל מאפשר למתחים הלא מודעים שבנפשו לעלות ולומד לקבל את עצמו, לשחרר את הטראומות שיוצרות בו מתח, ולאזן את חלקיה השונים של נפשו. טיפול זה משאיר בדרך כלל את האנרגיה באותה רמה, כלומר ברמה של הצ'אקרה השנייה אלא שעכשיו הרמה הזו מאוזנת ושלווה יותר.
דרך נוספת היא באמצעות תיעול, טרנסמוטציה. בדרך זו מעלים את האנרגיה היצרית-מינית אל הרמות הגבוהות יותר של הנפש, והופכים את אותם מתחים מרגיזים למקור אנרגיה מזין. דרכים לתיעול האנרגיה היצרית-מינית ניתן למצוא באלכימיה המערבית, בטאואיזם הסיני וכמובן ב טנטרה יוגה ההודית והטיבטית.
הטנטרה מציעה מספר תרגילים יעילים שמתמירים את האנרגיה מהצ'אקרות הנמוכות אל הצ'אקרות הגבוהות. התרגיל המפורסם ביותר לצורך העניין הוא לא אחר מעמידת הראש. כשהגוף מתהפך בעמידת הראש ואפילו בעמידת הנר, הנוזלים המיניים, כמו גם ההורמונים, הדם ונוזלי הלימפה עולים מאזור האגן לאזור הראש. שהייה מתמשכת בתנוחות הללו, תחת השגחה צמודה של מורה יוגה מוסמך, משפיעה לא רק על הגוף אלא גם על הנפש. המתחים המיניים עוברים תהליך של סובלימציה, תהליך שבו הם הופכים מדחפים ואנרגיות יצריות-מיניות לאנרגיה מנטלית ואפילו רוחנית. עבור העוסקים בטנטרה, עמידת ראש יכולה לסייע לגבר לשלוט בשפיכת זרעו. האישה תהיה מסוגלת לחוות מספר רב של אורגזמות שהולכות ומעמיקות. בנוסף לכך, טכניקות ההתמרה יוצרות גשר בין הפן המיני-יצרי שבאדם לצד הרוחני שבו; מי שמתרגל את טכניקות התיעול הללו מעיד שבאותה אינטנסיביות בה הוא היה משתוקק למין הוא עוסק כעת בפעילות יצירתית אחרת, בלמידה, בקריאה ובאומנות או בתרגול רוחני ובמדיטציה.
הסוד הוא שאותו הכוח המתבטא בצ'אקרת המין כהשתוקקות, כשהוא עולה לצ'אקרות הגבוהות הוא מוביל להשתוקקות להתאחד עם האלוהי ונותן את הכוח לאפשר את הייחוד הזה.
עמידת ראש. טוב לעידון הצ'אקרה השנייה
| |
טיפוסי הצ'אקרות-הצ'אקרה הראשונה
NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html
אחד המודלים המעניינים והשימושיים ביותר להבנת האדם, על כל רבדיו, הוא מודל הצ'אקרות של פילוסופיית היוגה.
צ'אקרה היא מרכז אנרגטי. שבע הצ'אקרות ממוקמות מספר סנטימטרים מקדמת הגוף ומחוצה לו וכדי לגשת אליהן ולהפעיל אותן צריך קודם ללמוד לחוש אותן. המפתח לפיתוח רגישות מיוחדת זו הוא תשומת לב ותודעה שקטה וצלולה שבעזרתה ניתן בהדרגה להתחיל לקבל רשמים ישירים על הצ'אקרות.
האגודה התיאוסופית היתה הראשונה (לפני כמאה שנה) במערב לתת פרסום נרחב לידע הסודי על הצ'אקרות והפכה אותו לזמין גם עבור הציבור הרחב. אלא שמאז הידלדלה מאוד איכות הידע וחלק ניכר מהידע שמפורסם היום על צ'אקרות הוא לא מדיוק, דמיוני ולעתים אף מגוחך. כך שבהרבה מובנים הכוח הטמון בצ'אקרות נשאר ברובו חתום כשהיה.
סדרת הכתבות הזאת מכוונת להעניק בסיס של ידע שיאפשר להבין ולקבל את התחושה של כל צ'אקרה ולזהות את ההשפעה הקונקרטית שלה על החיים של כל אחד מאתנו.
שבע הצ'אקרות
תיאבון חייתי ותלותי באוכל ובמין
הצ'אקרה הראשונה, צ'אקרת השורש (או הבסיס, "מולהדרה" בסנסקריט) ממוקמת ברצפת האגן והיא האחראית על ניהול האנרגיה החיונית של האדם ומשמשת כמעין "מצבר" של הגוף והנפש. הפעלה נכונה של צ'אקרה זו נותנת לאדם כוח בלתי נדלה ואפשרות כמעט בלתי מוגבלת לפעול בעולם. כשצ'אקרה זו נמצאת בחוסר איזון האדם נותר חסר אנרגיה ונטול כוח חיים, במצב של עייפות מתמשכת וחוסר נחת.
צ'אקרת הבסיס היא השורש של כל ההוויה. תפקידה לאפשר לאדם להיות ניזון מן האדמה ולהעניק לו מוצקות, יציבות וכוח. במצבים של חולשה ועייפות, עבודה אנרגטית על הצ'אקרה הזאת תמלא מחדש את המצברים.
כשהצ'אקרה הראשונה מאוזנת יופיעו ברמה הגופנית כוח פיזי, שרירים חזקים לגברים, גוף עגלגל אבל מוצק לנשים, תיאבון גדול, חוש ריח מפותח, מבנה גוף מרובע מעט, עור קשה, מבט יציב בעיניים, דיבור איטי בקול רם וצלול ותנועות גוף איטיות. כשהצ'אקרה הזאת נמצאת בחוסר איזון אותו אדם יהיה בדרך כלל רזה, עייף באופן תמידי, חסר תיאבון לאוכל ולמין, תנועות הגוף תהיינה חסרות מנוחה, העיניים תזזיתיות וחוש הריח לא מפותח. לעומת זאת, כשצ'אקרת השורש נמצאת בחוסר איזון במצב של עודף תופיע השמנה, עצלות, כבדות פיזית ומנטלית ותיאבון חייתי ותלותי באוכל ובמין.
נוטים לחסוך כדי לשכך את החרדה הקיומית
צ'אקרה השורש אחראית על הקשר עם היסוד האלכימי של האדמה, שמתואר במטאפיזיקה ההודית, כמו גם בזו הסינית והיוונית, כאחראי על כל מה שמוצק, פיזי וגשמי. האדמה אחראית על כוח הכבידה שמייצב את העולם אבל גם מגביל אותו. האדמה מושכת אותנו אליה ולא מאפשרת לנו להתרומם אבל גם מונעת מאתנו להתפזר. האדמה מסתובבת על צירה וכך גם אדם שצ'אקרת הבסיס שלו דומיננטית – הוא מסתובב על צירו, יש לו מרכז יציב בחיים והמרכז הזה הוא הסיפוק הגופני הגשמי שלו.
ואכן אדם שצ'אקרה זו דומיננטית אצלו מרכז את חייו סביב צירו, כלומר סביב סיפוק צרכיו הבסיסיים לביטחון ומזון. כשאלה מסופקים הוא לא יחפש הרפתקאות אחרות. אדם המצוי ברמה של צ'אקרת השורש יתרצה מסיפוק צרכיו הבסיסיים ויבלה את זמנו החופשי במנוחה או בתחביבים פשוטים ולא מסוכנים כגננות, נגרות, בישול או בהייה בטלוויזיה.
צ'אקרת השורש יוצרת בעולם הנפשי סבלנות, נחישות, חומרנות ותכנון זהיר לעתיד. בצ'אקרה זו גם חבויים פחדי ההישרדות הקמאיים של האדם. אדם המצוי ברמה של צ'אקרת השורש מצוי בחרדה מתמדת לביטחון ובצורך מתמשך להיות על המשמר ולהתגונן לא רק מתקיפות גופניות אלא גם מהסיכון להישאר ללא משאבים. אנשים עם צ'אקרת בסיס גדולה וחזקה נוטים לחסוך לקראת העתיד, וזאת כדי לשכך במעט את החרדה הבסיסית המקננת בהם ולהקנות תחושה מסוימת של ביטחון לעתיד.
כשצ'אקרת השורש נמצאת באיזון היא מעניקה סוג של אומץ שליו. במישור המנטלי הפעלה של בריאה של הצ'אקרה הזו מעניקה קונקרטיות למחשבה ומאפשרת מציאת פתרונות יעילים לבעיות פיזיות פשוטות. צ'אקרת השורש, מאחר וביכולתה לייצב את המחשבה, מעניקה את היכולת להתרכז זמן רב בדבר אחד.
כשצ'אקרת השורש לא מאוזנת אין לאדם ציר פנימי קבוע וניתן לומר עליו שהוא קצת מרחף ונמצא לא רק במצב של חוסר סיפוק אלא גם במצב שהוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ומן העולם. במצב כזה הנפש הופכת קופצנית, חסרת סבלנות ונטולת מבנה.
חיים פשוטים, שהייה בחיק הטבע ועבודה פיזית עשויים בהחלט לחדש את הקשר עם יסוד האדמה ולאזן את צ'אקרת הבסיס.
הנה מישהו עם צ'אקרת בסיס חזקה
אנשים שאפשר לסמוך עליהם
במישור החברתי אנשים שאצלם הצ'אקרה הזאת פעילה בצורה בריאה וחזקה הם אנשים שאפשר לסמוך עליהם שיסיימו בהצלחה את מה שהתחילו ושיתגברו בנחישותם על כל מכשול שיצוץ בדרך.
הם אנשים אחראיים אולם בלי יותר מדי יוזמה ויצירתיות. הם טובים בלקבל פקודות ולמלאן אבל ראשם אינו מלא בחידושים וברעיונות גדולים. הגמדים המזוקנים מעולם האגדות, העובדים במכרות ברינה, מהווים דמות ארכיטיפית טובה לטיפוס שחי את העולם מתוך צ'אקרת השורש.
מערכות היחסים ברמה הזאת הן מערכות של צייד וניצוד, תוקף ונתקף. האחר נתפס דרך עדשת ההישרדות ומסווג במהרה כאויב, כבעל ברית או כאובייקט מיני. מערכות היחסים ברמה הזו מבוססות על כוח פיזי וכלכלי. בני זוג שכאלה שואפים למערכת יחסים קבועה, פשוטה שמספקת את צרכיהם הגופניים. אנשים עם צ'אקרת בסיס חזקה הם לרוב נאמנים לבן זוגם והצורך הרגשי המרכזי שלהם הוא בהמשכיותה של מערכת היחסים, כאשר הביטחון הוא העיקר. אדם שהצ'אקרה הזאת דומיננטית אצלו יעדיף מערכת יחסים יציבה ומונוטונית על פני יחסים מסעירים ומלאי תשוקה. השגרה שבמערכת היחסים הקבועה מסייעת להם לשכך את החרדה משינוי ויוצרת תחושה שהחיים צפויים ולא מאיימים.
כלואים בבשר
התודעה של אנשים ברמה הזאת כלואה מאוד בבשר והם מזהים את כל צורכיהם הרגשיים עם הגוף והמשכיותו. אין מה לדבר איתם על פילוסופיה מורכבת או אמנות מופשטת. התחביבים שלהם הם חומריים במהותם; ארוחה טובה, כדורגל, קניות, פיסול, ארכיטקטורה. כל מה שאין לו קיום מוצק המעוגן בקרקע לא קיים מבחינתם.
התרבות האבוריג'ינית מאוסטרליה היא דוגמא לחברה שצ'אקרת הבסיס שלה היא מפותחת. הצליל העמוק והמונוטוני של הדיג'רידו מקביל מאוד לוויברציה האנרגטית של הצ'אקרה הזו. הרוחניות ברמה הזו היא כאמור פגאנית במהותה; טקסים של כישוף שחור ולבן, משא ומתן עם אלילים, התחברות לכוחות הטבע ותפילה לאלים מקומיים על מנת לזכות בהצלחה חומרית ובהגנה. הרוחניות ברמה הזו משרתת את הצד החומרי של החיים. בצ'אקרות הגבוהות יותר מצב זה מתהפך והצד חומרי של החיים משרת את הצד הרוחני.
מבחינה איזוטרית הצ'אקרה הזו מתוארת כגלגל בעל ארבע זרועות המקבילים לארבעת כיווני הרוח וארבע עונות השנה. הצבע הדומיננטי של הצ'אקרה הזו הוא צהוב חימר, צהוב אדמה. אדום הוא הצבע המשני של הצ'אקרה הזו (אדום בגוון הלא בוהק שלו, כמו צבע הדם. האדום הבוהק קשור יותר ליסוד האש ולצ'אקרה השלישית). החיה שמסמלת את צ'אקרת הבסיס היא פיל שעוצמתו, גודלו, סבלנותו ונחישותו מסמלים הרבה מהתכונות של צ'אקרה זו. הישות האלוהית שמקושרת לצ'אקרה זו היא גאנש, אל הפיל שמעניק שפע ומסיר את המכשולים בדרך להצלחה.
צ'אקרת בסיס מפותחת
תרגיל לחיזוק צ'אקרת השורש
לטיפול בחסך אנרגטי בצ'אקרה הזו מומלץ לתרגל את תנוחת היוגה שנקראת פדהסטה אסנה. עומדים ברגליים ישרות ומקבילות ומתחילים להתכופף מטה אל עבר הרגליים, כשאצבעות הידיים אוחזות באצבעות הרגליים. מי שלא מגיע עד כפות הרגליים נשאר עד היכן שגמישותו מאפשרת. מה שחשוב זה ההטיה קדימה של פלג הגוף העליון וההרפיה העמוקה אל תוך התנוחה. אחרי שהגוף נרגע ניתן לאסוף פנימה אנרגיה מן האדמה דרך הרגליים אל הצ'אקרה הראשונה הממוקמת כאמור ברצפת האגן בין פי הטבעת לאברי המין. תרגול יומיומי בן מספר דקות של התנוחה הזו במצב הרפיה וריכוז בצורה שהוצגה לעיל יוביל להרמוניזציה וחיזוק של הצ'אקרה הזו, ויגביר את כוח החיים, הסבלנות והאומץ. גם בגדים בצבע צהוב חימר או אדום דם יכולים לסייע במשימה.
פדהסטה אסנה
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feminine-admirer
