מערכת הצ'קרות וההנאה המינית

מאת: מערכת Life Energy 

איך את מעדיפה את הסקס שלך ? חפוז,אגרסיבי ועם מישהו זר ? רך איטי וקשור ביחסי אהבה?
החשק נעלם בכלל ושכחת מתי נהנית בפעם האחרונה ?
כך או כך, הכול קשור למערכת האנרגטית שלנו - מערכת הצ'אקרות .
החדשות הטובות - אפשר לשפר את חיים המין באמצעות שיפור זרימת האנרגיה במערכת הצ'אקרות
בעזרת תמציות התדרים לייף אנרג'י .

צ'אקרת המין ופרחי הבאך המתאימים לה

מאת:אסתי שפר

הצאקרה השניה נקראת גם צ'אקרת הטבור או צ'אקרת הבטן.היא ממוקמת מעל איברי המין,מעט מתחת לטבור,בין עצם המפשעה לטבור.היא קשורה עם איברי המין ועם בלוטת המין. ממונה יחד עם צאקרת השורש על הישרדות הגזע.הצבע-כתום,יסוד המים.אחראית על משק הנוזלים בגוף ,כמו שתן וזרע. שולטת בתשוקות המיניות,באינסטינקטים,ברגשות וביצירתיות.מרכז העוצמה שלנו ,רגשותינו והאינטואיציה שלנו.מאפשרת לנו להתקדם מעבר לביטחון שמקנה השבט ולמגבלות שהוא מציב,ולקשירת קשרים מעבר למשפחתונו.
מקבלים מהצאקרה הדרכה רגשית בצורת תחושות בטן.מרכז העונג שלנו,קשורה ברושם החושים-מגע,ריח ,קול,ראיה וטעם.
כשהצאקרה מאוזנת ומתפקדת כהלכה-היצרים והיצריות של האדם מבוטאים באופן מלא ומאוזן, והאדם חי בתחושה של סיפוק עצמי,יוצר קשרים אינטימיים ללא עכבות ומיישם את הזרימה הספונטאנית של נתינה וקבלה.
הצרכים המתקשרים אליו הם מיניות,הערכה עצמית,כוח אישי וכוח בעולם.מעורר בנו התרגשות ומרץ,הנאה מהחיים.אנחנו נהנים מהחיים ומוקירים אותם ומבטאים את עצמנו ביצירתיות ובמיניות.כל הוויברציות האלה מושכות אלינו אחרים.זוהי זריקת חיוניות לחיי החברה שלנו ואנחנו מתקשרים בקלות עם הסביבה שלנו .מספקת את הכוח לממש את מה שאנחנו משתוקקים אליו.האדם הוא ידידותי,אכפתי,יצירתי,אינטואיטיבי,אופטימי,מחובר לרגשותיו.כאדם נאור האינטואיציה שלו תדריך אותו לעולם -לבחירות נכונות.
כאשר הצאקרה לא מאוזנת או חסומה-התפקוד המיני משתבש.רגשי אשמה בגלל תשוקות מיניות ואי יעילות בעבודה.
כאשר היא בתת פעילות-יש עכבות מיניות וירידה בחשק המיני.
כאשר היא בפעילות יתר-הדבר עלול להתבטא בהתהוללות מינית שיכולה לגרום לחוסר איזון בכל המערכת.ניצול האנרגיה המינית למניפולציות על הזולת וכעס אם המאמץ מסוכל.
שחרור רגשי- פותח את טראומות העבר,התמונות העצורות במרכז זה עולות לתודעה.עוצרת בתוכה את אנרגיית הגוף הרגשי אסטלי.מקום משכנו של הילד שלא נרפא.
בילדות,כשהצאקרות שלנו רגישות,אנחנו קולטים את האנרגיות הסמויות ביותר,במיוחד האנרגיות הקשורות ביצירתיות שלנו,במיניותנו.כשמעודדים במשפחה מקוריות וספונטאניות ומקבלים את החושניות-אנחנו חווים תחושת חופש בעירום שלנו וחופש מעכבות.כשלהורים עמדות שליליות-נוצרות חסימות מיניות המועברות מדור לדור וקיים צורך בוער לבקר בצאקרת המין כדי להחיות מחדש את יצר החיות.

פרחי הבאך המתאימים לצאקרה:

*mimulus-פרח הקוץ-מימולוס
*wild rose-ורד הבר-ווילד רוז
*elm-בוקיצה-אלם
*crab apple-תפוח בר-קראב אפל
*vervain-ורבנה-וורווין

אסתי-מאסטר רייקי מדריכה ומטפלת.
מוסמכת לפרחי באך ומלחי שוסלר
קוראת בקלפי טארוט,אושו,קבלה ועוד

מקור המאמר: www.Articles.co.il - מאמרים לשימוש חופשי

מדיטציה לצ'אקרת המין

מאת:גלית שראל

NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html

האלמנט החמישי: צ'אקרת הגרון

אנשים שצ'אקרת הגרון שלהם פתוחה אוכלים רק אוכל טהור ובריא, הסביבה שלהם תמיד תהיה אסתטית ונקייה, הם יתרחקו מפעילויות המוניות והם בעלי אינטואיציה לדעת מה צופן העתיד. אצל אימהות אחרי לידה היא נפתחת באופן אוטומטי. אורי יריב על הצ'אקרה הכי מיסתורית מבין השבע

מה משותף לאלברט איינשטיין, מריה הקדושה, נוסטרדמוס והפסל ברנקוש? לארבעתם יש צ'אקרת גרון פתוחה, הצ'אקרה שהיא ככל הנראה המסתורית ביותר מבין כל שבע הצ'אקרות והידע אודותיה בימינו הוא הנדיר ביותר.

צ'אקרה זו, הממוקמת מול בסיס הצוואר, קרוב לגרוגרת, יוצרת הרמוניה ואיזון בין כל שאר חלקי ההוויה. פתיחה בריאה של הצ'אקרה הזו מעניקה לאדם חוש אינטואיטיבי בהיר שמאפשר לו לבחור ולקבל את הטהור וההרמוני. כשהצ'אקרה הזו חסומה האדם תופס את המציאות בצורה גסה, ואינו מסוגל לראות את היופי העדין החבוי בה. 

בסנסקריט נקראת הצ'אקרה הזו "וישודה", מקום ההיטהרות, משום שכאן, בצ'אקרת הגרון, הכל מתנקה. כאשר התודעה מגיעה לצ'אקרה הזו, נעשה האדם מודע למה שטוב לו בכל הרמות. הוא אוכל רק אוכל טהור וטרי בפרופורציה הנכונה, הסביבה שהוא יוצר היא נקייה, מסודרת ואסתטית. הקול שלו צלול ועיניו רואות את הסדר החבוי בכל סיטואציה. העולם הרגשי של אדם כזה הוא אצילי והוא כמעט ואינו מתעסק בעצמו אלא בהרמוניה שסביבו. הוא חי את היופי בכל מצב. הוא לעולם לא יחשוב אפילו לבצע מעשה לא מוסרי, הוא מביט תמיד למעלה, אל האידיאל, והוא אינו מתפתה יותר להביט למטה ולהיכנע לטבע הנמוך והיצרי.

לרבי שמעון בר יוחאי היתה צ'אקרת גרון פתוחה

NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html

כשתפגשו אדם עם צ'אקרת כתר פתוחה לא תוכלו לפספס אותו

הפתיחה של צ'אקרת הכתר היא ללא ספק אחד השיאים של ההתפתחות הרוחנית. אדם שצ'אקרת הכתר שלו פתוחה קשוב כל כולו לתבונה האוניברסלית. הוא ניזון מהשפע של המציאות העליונה ולכן הוא אינו תלוי במציאות הארצית. הוא שמח, צלול ולא עוטה על עצמו שום מסכה

בודהא. Anna Conti , cc-by

תורת היוגה מלמדת שבכל אדם קיים ניצוץ קדושה ושלכל אדם יש אפשרות להגיע לשיא הקיום הרוחני. הדלת לקיום נעלה זה היא צ'אקרת הכתר.

צ'אקרת הכתר ממוקמת בדיוק שלושה ס"מ מעל אזור הפונטנלה בקדמת קודקוד הראש, וכפי ששמה מרמז היא כמו נחה על הראש ככתר. היא אחראית על תפקוד המודעות ועל יצירת הקשר עם המודעות האוניברסלית האלוהית. הפתיחה של הצ'אקרה הזאת נחשבת לאחד השיאים של ההתפתחות הרוחנית והיא מלווה בתחושת עירות, צלילות ושמחה עמוקה הנובעת מקשר ישיר עם האלוהי.

בסנסקריט נקראת הצ'אקרה הזאת 'סהשררה', בתרגום מילולי הלוטוס בעל אלף עלי הכותרת. שם זה בא לתאר את המבנה המורכב של הצ'אקרה הזאת שיש לה 972 ערוצי אנרגיה.

בתוך המבנה המורכב של ערוצי האנרגיה הללו משתקפים כל שאר הצ'אקרות, מה שהופך את צ'אקרת הכתר למין מבנה כולל של הצ'אקרות; כאשר כל חוסר איזון בצ'אקרה מסוימת משפיע על צ'אקרת הכתר וכל פתיחה של צ'אקרת הכתר מאזנת מחדש את המבנה של כל שאר הצ'אקרות.

הוויברציה של צ'אקרת הכתר היא החזקה והדומיננטית ביותר ויחד עם זאת היא עדינה מאוד עד שהיא כמעט בלתי מורגשת למי שהתפיסה שלו עודנה קהה ובלתי מעודנת. בעוד ששאר הצ'אקרות פונות קדימה או למטה, צ'אקרת הכתר פונה תמיד למעלה. צ'אקרת הכתר היא כמו מגנט שמושך למעלה את כל האנרגיה מכל הצ'אקרות האחרות.

תפילה ותרגול רוחני כנה ואינטנסיבי פותחים את צ'אקרת הכתר, התעלמות מהפן הרוחני של החיים סוגר אותה. תרגול של מודעות מלאה בהווה פותח אותה, הסחות דעת ומחשבות על העבר והעתיד סוגרים אותה. הצמחים בזיליקום, גוטו-קולה ולם-דומנסק מעוררים אותה ואילו אכילה של בשר, שתיית אלכוהול וצריכת סמים סוגרים אותה. ענווה, אמונה ותום פותחים אותה אבל שחצנות וספקנות שכלתנית סוגרים אותה. היקשרות למציאות החומרית, החברתית והרגשית סוגרים את צ'אקרת הכתר, אי-היקשרות לשלושת הרבדים הללו פותחים בצורה טבעית את הצ'אקרה הזו.
>

אדם שצ'אקרת הכתר שלו פתוחה הוא אדם עם אמונה בלתי מעורערת במציאות הרוחנית. הוא חווה ומרגיש את הקרבה לאלוהי בכל תפילה ובכל מדיטציה ואף בתוך חיי היום יום. יש לו אינטואיציה ברורה לגבי הגודל העצום, האין-סופי של המציאות הרוחנית ולכן הוא מרגיש עצמו תמיד קטן ועניו. הוא כל כולו קשוב לתבונה האוניברסלית ולכן

מחשבותיו ודיבורו שקטים ומלאי תשומת לב. הוא ניזון מהשפע של המציאות העליונה ולכן הוא אינו קשור לעושר של המציאות הארצית. הוא רואה את הטוב הטהור של האלוהי והוא סומך עליו לגמרי, ולכן נותן לו שוב ושוב את כל כולו, בלא כל תנאי.

דוגמא לנתינה הטוטאלית ברמה של הצ'אקרה הזו ניתן למצוא בסיפור חייו של רבי עקיבא, ובמיוחד במותו, שבו חרף הכאב והעינויים הרבים שעבר הוא לא הפסיק להלל את אלוהים ולקרוא תפילת שמע. סיפור חייו של באלא-יוגי שישב במדיטציה 23 שעות ביממה במשך שנים רבות, מתארים עוד דרך של נתינה עצמית יוצאת דופן, האופיינית לפתיחה של צ'אקרת הכתר.

NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html

פיקוד מרכז

זהירות: קפאין, מריחואנה, סוכר לבן וצפייה מתמשכת בטלוויזיה סוגרים את העין השלישית. אורי יריב מלמד שני תרגילים פשוטים ואפקטיביים לפתיחת הצ'אקרה השישית. התוצאות המובטחות: זיכרון פנומנלי, עצירת שטף המחשבות, ראיית הנסתר והבנה עצמית בהירה ועמוקה

העין השלישית שלי. MegElizabeth, cc-by

אם יש צ'אקרה אחת ששמה יצא למרחוק הרי שזו העין השלישית, אותה צ'אקרה מפורסמת שממוקמת באמצע המצח, בין שתי העיניים.

העין השלישית ממוקמת מול מרכז המצח והיא אחראית על תפקודי המוח והחשיבה. אנשים שזכו לפתוח את הצ'אקרה הזו הם בעלי כושר ריכוז וזיכרון יוצאי דופן, כמו גם יכולות על-טבעיות. חסימה של הצ'אקרה הזאת מתבטאת בעצבנות, בציניות, בטיפשות או באינטליגנציה אנוכית.

בסנסקריט נקראת העין השלישית אג'נה (ajna),  שזה בעברית מילולית "צ'אקרת מרכז הפיקוד"; ואכן, בדיוק כפי שהמוח מנהל את כל תפקודי הגוף, כך גם הצ'אקרה הזו מנהלת את כל שאר הרמות של ההוויה.

אדם שיש לו פתיחה חזקה של העין השלישית נמצא כמעט כל הזמן במצב של ערות צלולה ותשומת לב חריפה, העיניים שלו פקוחות והראייה שלו מדויקת, חודרת ועמוקה. הנפש שלו שקטה ומאוזנת, והריכוז שלו כמו גם הזיכרון ויכולות הניתוח יוצאים מן הכלל; הוא מסוג האנשים היכולים ללמוד למבחן בזמן קצר ולקבל בקלות ציון מעולה. הכושר המילולי שלו חזק וקשה מאוד לנצח אותו בוויכוח, העיניים שלו ערות ויש בהן ניצוץ של גאונות. העוצמה המנטלית שלו מעניקה לו כריזמה שיכולה לשנות באופן מהותי את דעותיהם של אנשים אחרים.

מצב של הרפיה ערה פותח את העין השלישית, בעוד שמתח וחרדה אובססיבית מדלדלים את הכוח שלה. עבודה רוחנית ולימוד המעירים את תשומת הלב מעירים גם את העין השלישית, בעוד שעיסוקים משעממים הופכים אותה לקהה.

הצמחים מנטה, בזיליקום וגינקו-בילובה מחזקים ומאזנים את העין השלישית בעוד שקפאין, מריחואנה וסוכר לבן מוציאים אותה מאיזון ואף סוגרים אותה. תרגול יוגה ומדיטציה שמכנס פנימה את החושים מחדש את האנרגיה של העין השלישית, בעוד שצפייה מתמשכת בטלוויזיה ו/או במחשב שוחקים אותה, במיוחד אם הם מלווים בזפזופים רבים.

תרגיל הכפית

תרגיל הכפית. פשוט ואפקטיבי Gabu-chan, cc-by

קודם כל AUM

NRG ניו אייג': http://www.nrg.co.il/online/HP_15.html

במסורת המזרח האהבה נתפסת ככוח נצחי שבוער ואינו כלה ולכן צ'אקרת הלב, שדרכה זורם הכוח הזה, קיבלה את השם "אנהטה" שמשמעו "הבלתי ניתן להשמדה".

צ'אקרת הלב ממוקמת במרכז החזה והיא המנהלת את חייו הרגשיים של האדם, ומאפשרת לו לאהוב. הפעלה אינטנסיבית של הצ'אקרה הזאת נותנת לאדם כוח אהבה שלא ניתן לעוצרו המופנה לא רק לאנשים הקרובים אליו אלא לכל הסובב אותו. כאשר הצ'אקרה הזאת חסומה, וזהו המקרה הנפוץ יותר, האהבה הופכת לכאב.

תחושות החיבה והחום האנושי מזינות ומפתחות את הצ'אקרה הזאת, בעוד ששנאה, אדישות וציניות סוגרות ומחלישות אותה. אושר אמיתי מתחיל ברמה של הצ'אקרה הזאת.

אדם עם צ'אקרת לב פתוחה וחזקה הוא בעל ביטחון עצמי, הוא שלם עם עצמו והוא אינו מחפש אישור חיצוני לזהותו. ברמה הזאת הגאווה והבושה שאפיינו את הרמות הקודמות (צ'אקרת הבסיס, צ'אקרת המין וצ'אקרת הטבור) נעלמות ומחליפה אותן ענווה עמוקה שלא מתעניינת בהיררכיה החברתית. הנוכחות של אדם כזה היא שובת לב, הוא חי בספונטניות במצב של אהבה מתמשכת שמזכיר שוב ושוב לאנשים סביבו את המתיקות של מצב זה. האנשים סביב אדם שכזה נעשים נוסטלגיים. העיניים שלו רכות ושובות ועוצמה שלא ניתן לעמוד בפניה חבויה בהן. בזכות האמפתיה העמוקה שהוא חש לסביבה הוא רואה במהירות מה חבוי בלבו של כל אדם והוא יכול בכמה מילים פשוטות להעיר באנשים סביבו את המחוזות הגנוזים של נשמתם. דוגמא לאדם כזה היא המורה הרוחנית גנגהג'י שבמהלך שיחה שהיא ניהלה עם אנשים בכלא, האסירים החסונים והקשוחים נשברו ופרצו בבכי כשהיא הזכירה להם את היופי של נשמתם.

גנגהג'י. פותחת לבבות

"האושר האמיתי טמון בעשיית אחרים מאושרים"

ואכן, השינוי המשמעותי שמתרחש ברמה הזאת של צ'אקרת הלב הוא המעבר בין האגו לנשמה. עד הרמה הזאת, המרכז של העולם היה האגו שזיהה את עצמו עם הישרדות בצ'אקרה הראשונה, עם מיניות בצ'אקרה השנייה ועם כבוד בצ'אקרה השלישית.

האגו נטה בכל אחת מהרמות הללו לסדר את כל העולם סביבו ולראות את הסביבה ככלי שבעזרתה הוא יכול להגשים את מטרותיו האנוכיות. בשלוש הרמות הללו, מה שאין לו שימוש אנוכי לא קיים. העיוורון הזה נפסק בצ'אקרה של הלב. כשהצ'אקרה הזאת נפתחת המסתורין של החיים מתחיל להיחשף, החיפוש אחרי האושר האנוכי שהיה עד עכשיו כל כך מתסכל ובלתי מתגמל, מקבל עכשיו כיוון שונה. ברמה הזאת מתחילה עשייה שלא מחפשת גמול אנוכי, עשייה מתוך אהבה ספונטנית ומתוך דאגה טבעית לסביבה. בצורה פרדוקסלית, דווקא שם מוצא האדם אושר, כשהוא מפנה את גבו לצרכיו ומביט אל צורכיהם של הסובבים אותו; דווקא שם מתגלה אליו האושר המשכר שהוא חיפש כל חייו. ולא לחינם מצהיר המורה הרוחני מהאר בבא: "האושר האמיתי טמון בעשיית אחרים מאושרים".

הקרבה עצמית ספונטנית

היסוד האלכימי שקשור בצ'אקרת הלב הוא יסוד האוויר, שהוא הקל ביותר מבין ארבעת היסודות, אולם למרות היותו קל ועדין תנועותיו מגלפות הרים ורוחותיו מנפצות סלעים. האוויר, כמו האהבה, נמצא בעולמנו בכל מקום. האהבה, כמו האוויר, היא בלתי נראית אבל היא מזינה בכל נשימה את כל מה שחי. בעוד שהמים (צ'אקרת המין) נעים למטה והאש (צ'אקרת הטבור) שואפת תמיד למעלה, האוויר נע בחופשיות לכל הכיוונים. הצבע הסימבולי של יסוד האוויר הוא כחול שמים, שזהו גם הצבע הדומיננטי של צ'אקרת הלב ושל הצורות הטהורות של אהבה. כאשר האוויר לא זז הוא יוצר תחושת חנק, כך גם אדם שלא נותן חופש לרגשותיו יוצר סביבו תחושה מחניקה ועצורה. כאשר האוויר נע בהפרשי לחץ גדולים הוא יוצר סערות הרסניות; כך גם האדם שיש בו חוסר איזון רגשי גדול, מתפרץ כסערה ופוגע בסביבתו. כפי שיסוד האוויר בטבע מתאזן ויוצר רוחות אביב נעימות, כך גם האדם יכול לאזן את רגשותיו ולמצוא מזג טוב בכל חלקי נפשו בכל עונות השנה.

במצב שבו שני בני זוג נמצאים ברמת המודעות של צ'אקרת הלב ניתן לומר שקיימת ביניהם אהבת אמת. אהבה ששונה לחלוטין מהאהבה המתגלה בצ'אקרת המין, שם בני הזוג ממלאים את פיהם בהצהרות אהבה חולמניות אבל לא מוכנים לצאת מהאגו ולתת, להעניק ולהקריב למען האחר. האהבה מתוך צ'אקרת המין הנמוכה היא תמיד מתחשבנת, קטנונית, צרכנית; "אהבה" שרוצה לקחת כמה שיותר מזון רגשי ומשאבים מבן הזוג ולתת בחזרה את המינימום האפשרי, אהבה עסקית ותחמנית ניתן לקרוא לה.

לעומתה, האהבה בצ'אקרת הלב יש בה הקרבה עצמית ספונטנית; לאנשים ברמה הזאת אין חשבון של נתינה, הם בעצמם נתינה, כמו שפרח לא מתנה את נתינת יופיו וניחוחו, אנשים ברמה הזאת נותנים אהבה לכל מי שסובב אותם. ובשל העובדה שהם לא עושים חשבון הם גם לא נפגעים ולא נסגרים אם מישהו דוחה את אהבתם. הם מחוץ למשחק העסקים של האהבה ובזכות זה שהם לא משחקים יש להם בכיס, תמיד, שפע של אהבה. אפילו אם רק בן זוג אחד חי ברמת התודעה של צ'אקרת הלב, אהבתו תנצח בסופו של דבר ותמיס את ליבו של בן הזוג השני שייכנע לבסוף לאהבה ולנתינה. האהבה בצ'אקרה הזאת היא כוח שיש לו מומנטום משלו שלא ניתן לנצחו.

"אני אינני, רק אהובי (אלוהים) קיים"

הרצון בבן זוג מקורו בלב גם אם הוא מתפשט בדרך כלל גם לאזורים המיניים, החברתיים ואפילו הכלכליים; הלב הוא מה שנותן לחיפוש אחר בן הזוג את האינטנסיביות שלו. כשצ'אקרת הלב חלשה החיפוש אחר האהבה הוא כואב מאוד והוא מלא חרדות ופחדים; חיפוש הנמצא תמיד בסימן של חסך, חיפוש של קבצן רגשי קמצן, שמבקש ולא מוכן לתת. כשצ'אקרת הלב חזקה החיפוש אחר בן הזוג הוא חיפוש המלווה בתחושת סיפוק, מלאות ושלווה, זהו חיפוש של מלך  המבקש לחלוק את עושרו עם עוד מישהו.

בכדי להפוך מקבצן למלך מציעים מורי הטנטרה שיטה פשוטה העוזרת לאנשים שלא יודעים עדיין לתת אהבה, ללמוד איך לאהוב. בשלב הראשון יש להביא הביתה פרח בעציץ, להשקות אותו, להניח אותו באור השמש ולתת לו עוד ועוד אהבה. אחרי שהלב נפתח טיפ טיפה אפשר לעבור לחיית מחמד. תמימותן של החיות הופכת אותן למושאי אהבה קלים ובטוחים יותר מבני אדם שעלולים להיות בלתי צפויים. אחרי ששריר האהבה התאמן בשני השלבים הראשונים ניתן להפנות את תרגול האהבה לחברים אפלטוניים ואז לבן זוג ולבסוף לרוח, לבורא עולם, שהוא מושא האהבה המהותי והממלא ביותר. אהבה אמיתית לבורא עולם היא סימן ברור שהרבדים העמוקים של הצ'אקרה הזאת התעוררו ושהנשמה מתחילה להבשיל לכדי בגרות רוחנית.

הדרכים הרוחניות שמאמצות את דרך הלב מתבססות בדיוק על אהבה זו. בין אם מושא האהבה נקרא אלוהים או ישוע או שיווה. המשורר הסופי רומי כותב  על התפילה של הלב: " שכח את האדם הקורא, שכח למי אתה קורא (לאלוהים) תאבד את עצמך בקריאה...".

המהות של כל הדרכים הרוחניות ברמה הזאת היא בדיוק זו: "אני אינני, רק אהובי (אלוהים) קיים". בין אם הדרך היא יוגה או קבלה יהודית או טנטרה בודהיסטית, הדרך היא אותה הדרך - התבטלות האני אל מול האהוב הנצחי, התבטלות האדם אל מול האהבה עצמה. ככל שהאדם מתקדם בדרך זו, כך הוא נעשה קטן יותר וליבו שבור יותר מגעגוע, חבריו אולי יפנו לו עורף, אבל בתוך תוכו הוא נעשה חופשי כמו הרוח.

נמסטה.

יצירות שמעוררות צמא רוחני

האמנות ברמה של צ'אקרת הלב היא כנה, מלאת השראה ונוגעת. היא עושה משהו לצופה, היא משנה בו משהו. השירה של רומי ושל חליל ג'ובראן, שיר השירים, הבשורה על ההר של ישוע והשירה הקצרה של חנה סנש - אם קוראים אותם עם לב שיש בו טיפה אחת ערה הם פותחים משהו, מזיזים, נותנים תקווה או יוצרים חרטה או מעוררים צמא רוחני. אלו יצירות שנכתבו מצ'אקרת הלב ונועדו להעיר לבבות.

חברה שחיה ברמת התודעה של צ'אקרת הלב היא חברה כמעט אידיאלית שבה הנתינה לכלל באה לפני הדרישה לקבל. מעטות הן הקהילות שניתן לומר עליהן שהגיעו לרמה כזאת של אהבה. נציין כאן דווקא את הקהילות הנוצריות הקטנות של אבות המדבר שחיו במדבריות מצרים וישראל במאות הרביעית והחמישית לספירה. קהילות אלו חיו חיי סגפנות והתבטלות עצמית אל מול האל, ואל מול חבריהם, והענווה העמוקה שלהם אפשרה להם להגיע לאחווה אמיתית. דוגמא נוספת לקהילות כאלו ניתן למצוא במסורת הטנטרית, במיוחד זו של קשמיר במאה העשירית והאחת עשרה. קהילות אלו נקראו "קאולה" והן לא חיו בסגפנות אלא באקסטזה של אהבה ובשכרות של התעוררות רוחנית מדיטטיבית; הם שאפו להרחיב את האהבה ואת התודעה אל מעבר לגבולות האישיים וליצור אחדות של לב ונשמה בין כל חברי הקהילה.

תנוחת הקוברה

תרגיל יוגה לפתיחת צ'אקרת הלב

לפתיחת צ'אקרת הלב מציעה היוגה את תנוחת הקוברה המפורסמת. בשביל לבצע את התנוחה הזאת צריך קודם כל לשכב על הבטן ואחר כך להרים את הראש והחזה וליישר קדימה את הידיים ואז לפתוח את בית החזה החוצה, לאפשר לצוואר להתארך ולראש לנוח על העורף. מה שחשוב להדגיש כאן הוא שהטבור נשאר על הרצפה והפתיחה של עמוד השדרה נעשית בדיוק בחוליות שמאחורי הלב. יש לשים לב שכאשר הכיפוף של הגב נעשה בנקודה אחרת (נמוך יותר או גבוה יותר) - התנוחה הזאת אינה מפעילה את צ'אקרת הלב. אחרי הכניסה לתנוחה יש לאפשר לגוף להירגע ולמקד את תשומת הלב בצ'אקרת הלב מספר סנטימטרים מחוץ לגוף בדיוק מול הלב. תרגול מתמשך של התנוחה הזאת יגלה בהדרגה רטט עדין באזור זה, רטט שההתמקדות בו תוביל לפתיחה וחיזוק צ'אקרת הלב. תרגיל זה מסדיר את תפקוד הריאות, הלב ובלוטת התימוס ומזין את הלב באהבה שאינה תלויה בדבר.

לסיום חשוב לציין שמעבר לכל תרגיל שניתן לתאר כאן, אימוץ הלך החשיבה של צ'אקרת הלב הוא המהותי, והוא החתיכה המרכזית בפאזל של הקיום האנושי; כשהלב נמצא במקומו הטבעי, כלומר במרכז החיים, הוא יגרום לכך שכל שאר החלקים של החיים ימצאו בצורה ספונטנית את מקומם הנכון.