RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2019
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יוצא לאור: אוסף "רישומון" של אילנה זפרן!!!
כן! אילנה זפרן אספה לספר את (כמעט) כל טוריה המעולים בכיכובם של רפי, ספגטי, אמא 1 ואמא 2!!!
ירושלמים ולא ירושלמים הרפתקנים, בואו להשקה הירושלמית של "רישומון" בהוצאת פרדס!
יום רביעי, 11.6, 19:00, בבית הנסן, במסגרת אירועי "עט לשינוי": http://hansen.co.il/alternative/
קוראים מכובדים על "רישומון":
ספגטי, רפי, אמא 1 ואמא 2 הן (סליחה, רפי — רוב נשי ואנחנו פמיניסטים) המשפחה האלטרנטיבית שלי. גם במובן הרגיל (לא אמא אבא וילד נקודה שלוש) וגם כי יום אחד, בעולם מקביל, אני אעזוב הכול ואעבור לגור אתן, אם הן רק תקבלנה אותי. כל טור של אילנה זפרן הוא פנינה של אושר, חיוך כמוס, מבט חם וחכם ואוהב על החיים ומשל חמוץ־מתוק על אנשים שרוצים להיות חתולים ועל חתולים שרוצים להיות... חתולים. גיל חובב
"רישוּמון" הפך לחלק בלתי נפרד מהתפריט התרבותי שלנו. דרך עיניהם של שני הנודניקים העצלים האלה, רפי וספגטי — שהתמזל מזלם לגדול ולהתפנק בביתן של זוג הנשים הכי תקינות פוליטית והכי תל אביביות שרק אפשר — הוא מתפקד כמעין זכוכית מגדלת של המציאות היומיומית. מגדלת, אבל גם אירונית ומצחיקה, נוגעת ללב וחכמה.
אבירמה גולן, בשם שמשון ופופסי, ושמוליק שקם בממוצע 7 פעמים כל לילה כדי לפתוח להם רק (!) את הדלת המועדפת עליהם, ואז הם חוככים בדעתם אם להיכנס או לצאת או לחכות עוד קצת, כשיהיה ממש-ממש קר
חתולים הם "עם" מיוחד, את זה יודע כל מי שזוכה לחיות במחיצתם. לא פשוט גם להצליח לקלוט אותם ולצייר כל מחווה אופיינית. אילנה זפרן מצליחה לעשות זאת ובדרכה הנפלאה היא נותנת להם ביטוי כמי שחיים אתנו, לצדנו, רואים וחשים הכול, מעין זווית חתולית שאומרת הרבה גם עלינו. "רישוּמון" תמיד היה עונג גדול עבורי.מיקי חיימוביץ'
בגלל הישראליוּת והתל אביביוּת הנורמליות לחלוטין של כל טור וטור ובגלל שספגטי טרחה לציין על הפעם הראשונה: "היי, אני לא כזאת שמנה!". קרן נויבך
היא — פמיניסטית, אמנם לבנה ואני חושדת שגם ליברלית, אבל הלב שלה במקום הנכון (ובקערית הטונה כמובן). הוא — לוחם צדק, פנתר (כמעט) שחור, קומראד כלבבי. ספגטי ורפי, מי יידע חייכם — אנחנו, הקוראות והקוראים האוהבים, המעריצים, המכורים, לא מוותרים על אף ריבוע בקומיקס של אמא 1 שלכם, מזדהות וגם מתפעלות מהאהבה שלה ושל אמא 2 והחיים המשותפים של ארבעתכן. רפי, תעשה לי ספגטי.צפי סער
"רישוּמון" הוא כל מה שאנחנו צריכות מאמנות שתהיה: מקורי, מעיז, מצחיק, מוקפד, משובח, מרגש, ועוד משהו אחד שמתחיל באות ''מם'' — ממכר. אליוט
לפני כמה שנים הלכתי לצפות בסרט בסינמטק תל אביב, ובאולם הקולנוע — ממש לידי — ישבו שתי דמויות שנראו לי מוּכרות. אבל בשום פנים לא הצלחתי להיזכר מהיכן. אחת מהן — שיערה ארוך — הסתכלה עליי וחייכה. משהו בחיוך הזה היה לי ידוע ולא ידוע. הלבוש של שתי הנשים האלה, התסרוקות שלהן, האופן שבו החזיקו ידיים, כל אלה נראו לי כאילו צץ מישהו וטווה חיים בסרט אנימציה; כמו קליפ מתעתע משנות השמונים, שהאיור בו הופך למציאות. ואז פתאום נזכרתי מהיכן אני מכיר אותן. הדמויות האלה — אמא 1 ואמא 2 — הרי היו ידועות לי באופן אינטימי כל כך. הן ייצגו תקופה שלמה, העלו על נייר העיתון הוויה שלמה, וזה עוד מבלי להזכיר את מערכת היחסים עם רפי וספגטי, שיש בה כל כך הרבה אמת, ומורכבות והומור, וגם — יש להודות — אנושיוּת. פיסת חיים שלמה ישבה שם לצדי בסינמטק. זה היה סינרומן בזעיר אנפין, שמציאות ודמיון שיחקו בו הלוך־ושוב. חייכתי לאמא 1 בחזרה. האור כבה, הסרט עלה על המסך. משה סקאל
| |
הופעה חינם של בוני פרינס בילי באוזן!
כן כן כן אני יודע, הבלוג הפך מזמן ללוח מודעות ומזמן לא היה פוסט אישי חושפני או דיון על עניינים שברומו או תחתיתו של עולם אבל אם תזדיינו בסבלנות בסוף תהיה לכם עדנה.
מסתבר שבוני פרינס בילי מיודענו ייתן הופעת היכרות קצרצרה חינם אין כסף בחנות האוזן. זאת למרות שרוב הכרטיסים כבר נמכרו ולא ממש צריך לדרבן את האנשים לקנות אותם.
ההופעה תיערך ביום שלישי ה-30 בינואר בשעה 20:00.
תגיעו - זה חינם!
דווקא יש לי כמה דברים לפרוק מעל ליבי בפומבי אבל אין לי זמן וכוח כרגע.
ואם אני כבר טורח לארגן פוסט אז למה שלא נמשיך את לוח המודעות לספר על מסיבה של הפרברים לרגל יציאת האלבום סופסוף.
לצערי זאת אינה הופעה אלא סתם מסיבה, אבל בטח ישמיעו בה את האלבום בין שאר המוזיקה השחורה.
אה, למי שלא יודע סגנון המוזיקה שלהם הוא עירוב בין Pאנק לRאפ.
סאדייל, נועה פארן, KK, אלפרברוס 100% כותנה, מקדדי
ג'י, דוויק, פלד ואורטגה, אקסטרה ג'י, אקסום, אבירי השולחן העגול ואחלה גברים
נוספים יבואו להצטרף לבלאגן!
על הפטיפונים יארח די.ג'יי ג'וניור (Aka The
Champ) של פרברים
רפיוג'יז הרבה מאוד חברים טובים שיבואו בכיף שלהם לתמוך בלהקה. ואיך אפשר השקה בלי
מנה קשה של הארדקור? את ערב יסגור Bassick במכה קשה של Dubwise
ו-DnB.
כניסה:
40 ₪ עד חצות, 50 ₪ לאחר מכן!
להנחות שלחו מייל ל-: [email protected]
מה עוד? בואו נראה.
אה!
הערב יש את הנויזמאסס בלבונטין 7.
מלא להקות רעש מחריש אוזניים במרתף מעושן וצפוף כמו שאתם אוהבים (פגיעה תמידת בשמיעה מובטחת - לא התחרשת לא שילמת!):
וגם יש הופעת פאנק במתנ"ס בגינה שליד הסלואו משה בסוף רחוב המחוגה לכבוד הסקוואט שברחוב בן עטר בפלורנטין (שעדיין פעיל!)
ולסיום: מנדלסון מוסר ד"ש לכולם מאירלנד הקרה.
הוא מדווח שכל הבנות שם מכוערות ושהוא מאוד מתגתגע לכולכן.
| |
ביקורת קומיקס: Fun Home by Alison Bechdel
Fun Home by Alison Bechdel
הרומן הגרפי מאת יוצרת הקומיקס אליסון בכדל (יוצרת הסטריפ Dykes to Watch Out For) יצא השנה וזכה להייפ ענק לא רק בקהילת הקומיקס אלא גם בעיתונות המיינסטרים. התלהבות ושבחים מקיר לקיר. התמונה שהתקבלה הייתה של עוד יוצרת קומיקס אלטרנטיבי שוברת את תקרת הזכוכית ומתקבלת כסופרת רצינית, גם אם גראפית. הספר העפיל לטבלאות רבי המכר של עיתונים כמו הניו-יורק טיימז והאל.איי. טיימז.
אני לא זוכר את הסטריפ של בכדל, יכול להיות שהוא טוב, אבל משהו בכל העסק נראה לי חשוד.
חשדותיי התאמתו.
איפה ההייפ ואיפה הספר.
עיקר הקטע של הספר נעוץ בכך שבכדל לסבית, ושאמה מגלה לה שאביה הוא הומו בארון, שנהג כל השנים להתחיל על נערים רכים ולעשות בהם מעשים, ואז חודש אחר כך הוא מת בתאונת דרכים. בכדל לקחה את היומן שכתבה בשנות נעוריה, ושזרה את הזכרונות מאז בתובנות החדשות של אחרי מות אביה.
אין עלילה, כי היא מגלה הכל כבר בהתחלה. אין מתח, אין דרמה. אחרי שגילתה הכל כבר בהתחלה, היא חוזרת שוב ושוב אל אותם עניינים, וכמה שלא חיכיתי שמשהו מעניין יקרה, לא קרה כלום. הציורים לא מרשימים בכלל. כלומר, לא גרועים, סתם חסרי ניצוץ, לחלוחית, או כל דבר אחר. מבחינה קומיקסאית הוא גם לא משהו, בגלל שכמעט כל הספר מסופר עם קריינות שלה מעל הפריימים, היא מספרת ומפרשנת במקום להראות את הדברים קורים לבד.
נקודת האור האחרונה שנותרה הייתה צריכה להיות סיפור צמיחתה של לסבית חדשה בעולם, ובתור סטרייט, כמובן שבדרך כלל אשמח לקרוא על הרפתקאות גילוי המיניות של לסבית צעירה ובתולית, אבל ראבאק - כמה קומיקסים כאלה אפשר לקרוא? לסביות אוהבות קומיקס, יש מלא יוצרות, רובן אוטוביוגרפיות, רגישות, חמודות, ובמקרה הטוב גם מצחיקות. בכדל אולי רגישה, אבל לגבי כל השאר - לא משהו. קראתי את הסיפור הזה כבר הרבה פעמים בעבר, והגרסא הנוכחית היא גרסא די משעממת שלו. לסיכום: דלגו, דלגו.
ולנושא אחר: לפני כמה חודשים דיווחתי לכם על הפגנה שנערכה בטוואני כנגד גדר הפרדה נמוכה בדרום הר חברון, גדר שלא נועדה לשמור על הביטחון של אף אחד אלא למרר את חיי המקומיים ולגרום להם לעזוב סוף סוף את האיזור כדי שהמתנחלים יוכלו להשתלט עליו ולהסתפח בבוא היום למדינה.
אני שמח לבשר לכם שבג"צ הורה לפרק את הגדר.
תוספת: ומחר לוס כפרוס מופיעים בחינם במסיבת שכונה של פלורנטין בשדרות וושינגטון, ראו הפלייר האקטיביסטי:
|
נכתב על ידי
,
16/12/2006 17:12
בקטגוריות קומיקס, תרבות אלטרנטיבית, ביקורת, סיפרותי, לסביות, נגד הכיבוש שתיים בחמש, הופעות&catdesc= מסיבות&catdesc= רייבים, הפגנות, חברה וכלכלה, מוזיקה, עירוני
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמיתי סנדי ב-18/12/2006 10:20
|
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: