RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2019
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
פסטיבל אנימיקס: רביעי עד שבת השבוע!!!
קצת הזנחתי את הבלוג הזה, אני מודה. רוב הפעילות עברה לפייסבוק. אבל למקרה שכמה חסרי שיניים מקוריים עוד מסתובבים פה ולא שם, החלטתי בכל זאת להזכיר לכם שהשבוע מתקיים פסטיבל הקומיקס, האנימציה והקריקטורה השנתי!
הכניסה ליריד הקומיקס, הספרים והיצירה חופשית לחלוטין! השנה כל היריד בתוך לובי הסינמטק הממוזג והבטוח.
התוכניה המלאה ורכישת כרטיסים באתר הסינמטק ובטלפון 03-6060800 שלוחה 1.
פירוט כל כותרי הקומיקס החדשים שיוצאים לפסטיבל בעמוד הפייסבוק שלנו.
לאור השאלות הרבות, קצת סדר במועדי פתיחת הדוכנים:
דוכני הקומיקס לילדים (אורי פינק, שלגי, זנזורי ושות') וחנויות הקומיקס יהיו פתוחים כל היום, 10:00-23:00, וביום שישי עד 16:00.
דוכני הקומיקס לנוער ומבוגרים יהיו פתוחים בימים רביעי, חמישי ושבת בשעות 17:00-23:00.
דוכני היצירה והמוצרים המגניבים יהיו פתוחים ברובם 10:00-16:00, וחלקם ימשיכו איתנו עד הערב.
רשימת מציגים בדוכני יוצרי הקומיקס (בסדר אקראי לחלוטין):
מציגים רק אחרי הצהריים:
ניר שחרור
אורטל אברהם
ניב מג'ר
אנגלמאיר
מתן כהן
שלומי צ'רקה
טדי גולדנברג
בועז קדמן
קלאודיו סמבל
לילך מדר
עדי קלג
גיא פוגל
אילנה זפרן
קרן כץ
דן אלון
עדי סנד
אברהם גיא
עדי קפלן ושחר כרמל
דימונה - אמיתי סנדי ונועה אברבנאל
טלי רזניק
יריב גדיש
אריאל פולינג'ר
דניאל עדן
יאיר בנימיני
הילה נעם
קרן ורדיגר
הדר ראובן עם נטלי רון
חגילר
ברק צרפתי
אביב איצקוביץ'
עידו הירשברג
דניאל עמית
מציגים כל היום:
הוצאת שלגי
ולדיק סנדלר
קבוצת קומיקס חיפה
קומיקס וירקות
קומיקאזה
אלון טרייטמן
תומי זנדשטיין
מאור
עופר זנזורי
אורי פינק
נמרוד רשף
ארז צדוק
בואו לבקר!
|
נכתב על ידי
,
4/8/2014 13:57
בקטגוריות פנזינים וכו', איור, אנימציה, בידור, הומור, ירידים, עירוני, פסטיבל הקומיקס 2014, קומיקס, קומיקס ישראלי, קריקטורות, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
יוצאים לפסטיבל: אילנית אשת העכביש מרעות מאת בועז קדמן!
אני שמח לפתוח השנה את סקירת כותרי הקומיקס החדשים בפסטיבל עם ספר שלו ציפינו כבר זמן רב:
אילנית אשת העכביש מרעות וסיפורים אחרים - מאת בועז קדמן
אוסף סיפורי הקומיקס של בועז קדמן, כמה ישנים שהתפרסמו בעבר בפנזינים פלאן-בי ולוזר והרבה חדשים לגמרי!
בועז קדמן הוא אמן-מורה במדרשה לאמנות ובעל תואר שני באמנות של בצלאל, אבל למרבה השמחה מוסדות אלה לא הצליחו לעקור ממנו את חיבתו ליצירת קומיקס אישי ופוליטי מוצלח מאין כמוהו. הוא מרפרר בקומיקס שלו למאה שנות אונות ואין אונות גברית, לספרות הזולה של שנות השישים, לקומיקס המתורגם של שנות השבעים, ולתרבות שנות השמונים בחיבה נוסטאלגית (הA-Team, מקגיוור, צ'אק נוריס, רמבו) ובמקביל תוקף את המיליטריזם, הציונות, הכיבוש, הממסד, המשטרה, ועוד מוסדות כמו בית הספר, מערכות יחסים, נישואין, מין וכו.
110 עמודים, חלקם בצבע מלא!
אירוע השקה חגיגי לספר
שבת, 12.7, החל מ-17:00
יתקיים בסטודיו של רוני אלוני ברחוב משה מאור 2 (על יד החנות קסטיאל as is)
יופיעו:
ניר מטרסו ומקהלת הבית של איגוד סוחרי הבוטרגה - גיל לביא, בוריס מרצינובסקי וסתו בן-שחר
הרכב של ניר עם חומרים חדשים.
אירוע השקה בירושלים - 30.7 באוגנדה
| |
יוצא לאור: אוסף "רישומון" של אילנה זפרן!!!
כן! אילנה זפרן אספה לספר את (כמעט) כל טוריה המעולים בכיכובם של רפי, ספגטי, אמא 1 ואמא 2!!!
ירושלמים ולא ירושלמים הרפתקנים, בואו להשקה הירושלמית של "רישומון" בהוצאת פרדס!
יום רביעי, 11.6, 19:00, בבית הנסן, במסגרת אירועי "עט לשינוי": http://hansen.co.il/alternative/
קוראים מכובדים על "רישומון":
ספגטי, רפי, אמא 1 ואמא 2 הן (סליחה, רפי — רוב נשי ואנחנו פמיניסטים) המשפחה האלטרנטיבית שלי. גם במובן הרגיל (לא אמא אבא וילד נקודה שלוש) וגם כי יום אחד, בעולם מקביל, אני אעזוב הכול ואעבור לגור אתן, אם הן רק תקבלנה אותי. כל טור של אילנה זפרן הוא פנינה של אושר, חיוך כמוס, מבט חם וחכם ואוהב על החיים ומשל חמוץ־מתוק על אנשים שרוצים להיות חתולים ועל חתולים שרוצים להיות... חתולים. גיל חובב
"רישוּמון" הפך לחלק בלתי נפרד מהתפריט התרבותי שלנו. דרך עיניהם של שני הנודניקים העצלים האלה, רפי וספגטי — שהתמזל מזלם לגדול ולהתפנק בביתן של זוג הנשים הכי תקינות פוליטית והכי תל אביביות שרק אפשר — הוא מתפקד כמעין זכוכית מגדלת של המציאות היומיומית. מגדלת, אבל גם אירונית ומצחיקה, נוגעת ללב וחכמה.
אבירמה גולן, בשם שמשון ופופסי, ושמוליק שקם בממוצע 7 פעמים כל לילה כדי לפתוח להם רק (!) את הדלת המועדפת עליהם, ואז הם חוככים בדעתם אם להיכנס או לצאת או לחכות עוד קצת, כשיהיה ממש-ממש קר
חתולים הם "עם" מיוחד, את זה יודע כל מי שזוכה לחיות במחיצתם. לא פשוט גם להצליח לקלוט אותם ולצייר כל מחווה אופיינית. אילנה זפרן מצליחה לעשות זאת ובדרכה הנפלאה היא נותנת להם ביטוי כמי שחיים אתנו, לצדנו, רואים וחשים הכול, מעין זווית חתולית שאומרת הרבה גם עלינו. "רישוּמון" תמיד היה עונג גדול עבורי.מיקי חיימוביץ'
בגלל הישראליוּת והתל אביביוּת הנורמליות לחלוטין של כל טור וטור ובגלל שספגטי טרחה לציין על הפעם הראשונה: "היי, אני לא כזאת שמנה!". קרן נויבך
היא — פמיניסטית, אמנם לבנה ואני חושדת שגם ליברלית, אבל הלב שלה במקום הנכון (ובקערית הטונה כמובן). הוא — לוחם צדק, פנתר (כמעט) שחור, קומראד כלבבי. ספגטי ורפי, מי יידע חייכם — אנחנו, הקוראות והקוראים האוהבים, המעריצים, המכורים, לא מוותרים על אף ריבוע בקומיקס של אמא 1 שלכם, מזדהות וגם מתפעלות מהאהבה שלה ושל אמא 2 והחיים המשותפים של ארבעתכן. רפי, תעשה לי ספגטי.צפי סער
"רישוּמון" הוא כל מה שאנחנו צריכות מאמנות שתהיה: מקורי, מעיז, מצחיק, מוקפד, משובח, מרגש, ועוד משהו אחד שמתחיל באות ''מם'' — ממכר. אליוט
לפני כמה שנים הלכתי לצפות בסרט בסינמטק תל אביב, ובאולם הקולנוע — ממש לידי — ישבו שתי דמויות שנראו לי מוּכרות. אבל בשום פנים לא הצלחתי להיזכר מהיכן. אחת מהן — שיערה ארוך — הסתכלה עליי וחייכה. משהו בחיוך הזה היה לי ידוע ולא ידוע. הלבוש של שתי הנשים האלה, התסרוקות שלהן, האופן שבו החזיקו ידיים, כל אלה נראו לי כאילו צץ מישהו וטווה חיים בסרט אנימציה; כמו קליפ מתעתע משנות השמונים, שהאיור בו הופך למציאות. ואז פתאום נזכרתי מהיכן אני מכיר אותן. הדמויות האלה — אמא 1 ואמא 2 — הרי היו ידועות לי באופן אינטימי כל כך. הן ייצגו תקופה שלמה, העלו על נייר העיתון הוויה שלמה, וזה עוד מבלי להזכיר את מערכת היחסים עם רפי וספגטי, שיש בה כל כך הרבה אמת, ומורכבות והומור, וגם — יש להודות — אנושיוּת. פיסת חיים שלמה ישבה שם לצדי בסינמטק. זה היה סינרומן בזעיר אנפין, שמציאות ודמיון שיחקו בו הלוך־ושוב. חייכתי לאמא 1 בחזרה. האור כבה, הסרט עלה על המסך. משה סקאל
| |
התשובה לבנט, ביבי ולפיד: באך ובאנגים
יש לי כמה התמכרויות, אבל ללא ספק הקשה וההרסנית מכולם היא ההתמכרות
לאקטואליה. עם הקפה בבוקר אני קורא את הארץ, כלכליסט, פייסבוק וטוויטר, וככה כל
היום.
כל בוקר אני קם לעוד חמש מאות ידיעות חדשות על המכות שמנחיתים עלינו
הקואליציה הפונדמנטליסטית-פאשיסטית-אולטרא-קפיטליסטית של חבורת השקרנים הגזענים
הנפוחים, ביבי בנט ולפיד.
הם מכים בנו יום יום, שעה שעה, וכמה שאנחנו מוחים ומפגינים, אין לנו באמת תשובה.
היום שמעתי שיר פאנק ישראלי חדש ומטופש במיוחד, שעינג את מוחי מאוד
ולכן שמעתי אותו כל היום בריפיט.
לקראת הערב פתאום הבנתי שהפזמון מזכיר לי שיר אחר. מייד החל מרוץ
קדחתני למצוא את השיר המקורי, ביצוע סיקטיז של קולות ואורגנים ליצירה ידועה של
באך. לא מצאתי ביוטוב. התחננתי בפייסבוק למישהו עם קצת הכרות עם יצירות קלאסיות
מוכרות שאפשר יהיה להתקשר ולשיר לו, אך לשווא. התקשרתי לאבא, ואחר כך לאמא. אמא
נתנה שם של איזה להקה קולית מהסיקסטיז אבל לא מצאתי אותה ביוטוב.
הטירוף לא הרפה. הייתי חייב למצוא. התחלתי להריץ במוח כל מי שאני מכיר
שאולי יש לו נגיעה למוזיקה קלאסית. פתאום נזכרתי באסף ארמוזה, אותו מלחין גאון
שכתב את המוזיקה למחזמר האנימציה עטור השבחים חלודה. לא דיברתי איתו איזה עשור. חיפשתי אותו ב-144, קיבלתי
מספר בזק, התקשרתי. זה היה בית הוריו. אמא שלו הייתה מאוד נחמדה ונתנה לי את מספר
הנייד שלו.
איך שאסף ענה התנפלתי עליו מייד עם הבעיה שלי. אסף לא התרגש בכלל
ונענה לאתגר בשמחה, והבטיח שתכף יחזור אלי. חיכיתי חיכיתי, שמעתי את שיר הפאנק שלי
עוד 10 פעמים. התקשרתי לחיה, והיא הזכירה לי את הסווינגל סינגרז, אותה להקה קולית
שכבר חיפשתי ביוטוב שלה ללא הצלחה. חזרתי אליהם, והפעם הרבצתי לזהב.
זאת היצירה שחיפשתי, קורל של באך. כאן זה בביצוע הסווינגל סינגרז: https://www.youtube.com/watch?v=yy8ka_6loJQ
אבל בזה שאני מחפש הכוכב הוא אורגן חשמלי, סינתי או מוג, מלווה בשירה ללא מילים.
עדכון: דביר וולק אמיר אדר מצא לי - הצ'רצ'ילים כמובן! https://www.youtube.com/watch?v=Pm_dcy2ffGM
וזה השיר שפזמונו הזכיר לי את היצירה ההיא: https://www.youtube.com/watch?v=NhB-ciJL0yE
השיר הזה הוא התשובה שחיפשתי לביבי, בנט ולפיד.
אני חושב שמי שישמע את השיר לא יתקשה להבין למה אני חושב ככה.
בוא לבר, חיבבתי אתכם מאוד כבר
קודם, אבל עכשיו אני מעריץ. וזהו.
נ.ב. ותודה לקוואמי שבטח אצלו שמעתי את השיר לראשונה בתוכניתו המופלאה ברדיו הקצה.
נ.ב.ד וככה כדי לסגור את המעגל ולהניח את הדובדבן בראש גבעת הקצפת, שימו לב מה קורא אלינו באך ממעמקי העבר: ליצירה שלו קרא "עורו הישנים!"
| |
רביעי בערב: שגעון הקומיקס בפאב המוזה בערד!!
כן! במסגרת פסטיבל אנימיקס ערד-תמר, שיתקיים בימים רביעי עד שבת השבוע, ארגנו ערב שגעון שבו יעלו ויופיעו חמישה אמני קומיקס לא לגמרי שפויים:
אורי פינק!
זאב אנגלמאיר!
שחר נבוט! (סתם, סתם, נבות)
יובל כספי!
ואני!
רביעי ה-5 ביוני,
22:30 בפאב המוזה בערד,
הכניסה חופשית!
האירוע בפייסבוק.
כמו כן הפסטיבל מלא הרצאות, סדנאות, סרטים והופעות, הנה התוכניה המלאה!
אז אם אתם ערדניקים תבואו, ואם אתם לא אבל מכירים כאלה תגידו להם שיש כזה דבר.
|
נכתב על ידי
,
4/6/2013 20:28
בקטגוריות אנימציה, אנימציה ישראלית, בידור, הומור, הרצאות וסדנאות, קומיקס, קומיקס ישראלי, קריקטורות, תערוכות, תרבות אלטרנטיבית
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
עדיין דביל, אחרי כל השנים האלה
מודה.
אבל מה עוד האזרח הקטן יכול לעשות כדי להרגיש קצת יותר טוב בימים אלה?
|
נכתב על ידי
,
22/5/2013 00:28
בקטגוריות איכות הסביבה, אליפות העולם בחוצפה, אמנות פוליטית, הומור, נגד הכיבוש שתיים בחמש, פוליטיקה, קפיטליזם, תרבות נגד, אקטואליה, שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-23/5/2013 17:13
|
דפים:
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: