קצת הזנחתי את הבלוג הזה, אני מודה. רוב הפעילות עברה לפייסבוק. אבל למקרה שכמה חסרי שיניים מקוריים עוד מסתובבים פה ולא שם, החלטתי בכל זאת להזכיר לכם שהשבוע מתקיים פסטיבל הקומיקס, האנימציה והקריקטורה השנתי!

הכניסה ליריד הקומיקס, הספרים והיצירה חופשית לחלוטין! השנה כל היריד בתוך לובי הסינמטק הממוזג והבטוח.

התוכניה המלאה ורכישת כרטיסים באתר הסינמטק ובטלפון 03-6060800 שלוחה 1.

פירוט כל כותרי הקומיקס החדשים שיוצאים לפסטיבל בעמוד הפייסבוק שלנו.

לאור השאלות הרבות, קצת סדר במועדי פתיחת הדוכנים:
דוכני הקומיקס לילדים (אורי פינק, שלגי, זנזורי ושות') וחנויות הקומיקס יהיו פתוחים כל היום, 10:00-23:00, וביום שישי עד 16:00.

דוכני הקומיקס לנוער ומבוגרים יהיו פתוחים בימים רביעי, חמישי ושבת בשעות 17:00-23:00.

דוכני היצירה והמוצרים המגניבים יהיו פתוחים ברובם 10:00-16:00, וחלקם ימשיכו איתנו עד הערב.

רשימת מציגים בדוכני יוצרי הקומיקס (בסדר אקראי לחלוטין):

מציגים רק אחרי הצהריים:

ניר שחרור 
אורטל אברהם
ניב מג'ר
אנגלמאיר
מתן כהן
שלומי צ'רקה
טדי גולדנברג
בועז קדמן
קלאודיו סמבל
לילך מדר
עדי קלג
גיא פוגל
אילנה זפרן
קרן כץ
דן אלון
עדי סנד
אברהם גיא
עדי קפלן ושחר כרמל
דימונה - אמיתי סנדי ונועה אברבנאל
טלי רזניק
יריב גדיש
אריאל פולינג'ר
דניאל עדן
יאיר בנימיני
הילה נעם
קרן ורדיגר
הדר ראובן עם נטלי רון
חגילר
ברק צרפתי
אביב איצקוביץ'
עידו הירשברג
דניאל עמית 

מציגים כל היום:
הוצאת שלגי
ולדיק סנדלר
קבוצת קומיקס חיפה
קומיקס וירקות
קומיקאזה
אלון טרייטמן
תומי זנדשטיין
מאור
עופר זנזורי
אורי פינק
נמרוד רשף
ארז צדוק

בואו לבקר!

כן! במסגרת פסטיבל אנימיקס ערד-תמר, שיתקיים בימים רביעי עד שבת השבוע, ארגנו ערב שגעון שבו יעלו ויופיעו חמישה אמני קומיקס לא לגמרי שפויים:

אורי פינק!

זאב אנגלמאיר!

שחר נבוט! (סתם, סתם, נבות)

יובל כספי!

ואני!

רביעי ה-5 ביוני,

22:30 בפאב המוזה בערד,

הכניסה חופשית!

האירוע בפייסבוק.

כמו כן הפסטיבל מלא הרצאות, סדנאות, סרטים והופעות, הנה התוכניה המלאה!

אז אם אתם ערדניקים תבואו, ואם אתם לא אבל מכירים כאלה תגידו להם שיש כזה דבר.

נטע שפירא, רכז התרבות הפעלתן של קיבוץ עין השופט הוא שיוזם את כנסי התרבות המגוונים והמעניינים האלה. אומרים שהקודם היה פשוט מעולה, אני לא הייתי, אבל אגיע גם אגיע לזה.

זה אחלה פסטיבל לכל המשפחה, עם הופעות מוזיקה, יריד הוצאות עצמאיות, סרט אנימציה שאנגלמאיר ורוני איז'ק יצרו בהתבסס על שהותם בקיבוץ, ויש גם אוכל סחר הוגן ועוד ועוד:

                                                בין השעות 10:00 – 18:00 

 www.shook-einhashofet.com

 אירוע הכנס בפייסבוק

השוק כנס עין השופט לתרבות יתקיים השנה בפעם השנייה, במתחם "רעות" שליד קיבוץ עין השופט, והוא יתמקד במילה הכתובה – השנה העברית –  ומהווה במה ייחודית בצפון ליוצרי הקומיקס.

כנס השוק הוא שילוב בין אירוע שמח בעל אופי של פסטיבל, לבין כנס בו ידובר בענייני תרבות ואמנות העומדים על הפרק.

בכנס השוק ישתתפו משוררות/ים, סופרות/ים והוצאות ספרים קטנות, אמני קומיקס, מוסיקאים/ות, אמני מיצג, אנשי תרבות ועוד.

מתחם שוק הספרות העצמאית בכנס של שנה שעברה

ענייני השוק:

סביב יריד ספרים עט לשינוי תוסס של הוצאות ספרים עצמאיות (נהר, מנרוה, אדם-עולם, הר יער ועוד), יוצרות/ים המוציאים לאור את כתביהן/ם, כתבי עת (דקה, מסמרים, הכיוון מזרח, מעין, נפץ, קטע, אלת המסטיק ועוד), "דוכן אחותי – סחר הוגן", מתקיים כנס של התרחשויות אמנותיות מתחומים שונים – מוסיקה, אמנות המיצב, אנימציה ועוד.

• הוצאה מיוחדת של כתבי הגות וגם מחברת עם סוג של קומיקס של מאיר אריאל שטרם נחשפו בפני הציבור הרחב, תחילת כתיבת ספר שפת הקיבוץ, חוברות קומיקס ואיור חדשות, סרטי וידאו ואנימציה שנעשו ע"י אמנים שהתארחו בעין השופט, ועוד.

• התחלת ספר השפה הקיבוצית: ב"כנס השוק" הקרוב הקהל הרחב יהיה שותף בכתיבת ספר חדש שייצא לאור המאגד את השפה הקיבוצית עד ימינו – מ"תשבוץ", דרך "בר- רשות", "גיוסים לפולין" וגם "אינטרס חזוני".  

       ●     למצוא את שפת הקומיקס:  

        הרבה קומיקס ושיחה עם האמן אנגלמאיר,

        האמנית אורית עריף מוציאה חוברת קומיקס חדשה,   

        הבלשן רוביק רוזנטל ומנהלת מוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, גלית גאון.

 

• נולדנו לשפה אחרת - יצירה של מהגרים ובני מהגרים: כתב-העת הכיוון מזרח, עם צאת "האסכולה המזרחית בספרות העברית", מזמין למחשבה ספרותית עם חמישה יוצרות/ים ויצירתם/ן. עם השחקנית שושה גורן, היוצרים לידיה ואברהם בר-אב, פרופ' יוסי יונה והסופר יצחק גורמזאנו גורן, שגם יקרין את סרטו הקצרצר "נסיך המעברה".  

לקראת הכנס, עין השופט אירח אמנים בקיבוץ ליצירה ייחודית. התוצאות יוצגו בכנס:

• סרט אנימציה מאת אנגלמאיר ורוני איז'אק: במשך שלושה ימים אנגלמאייר ואיז'אק, עובדי חוץ, אספו בעין השופט ביטויים טיפוגרפים של הקיבוץ, צילמו שלטים קלופים, מודעות בחדר האוכל, טבלאות חלוקת תורנויות בקומונה, החלטות הרות גורל ("היש לאשר חלוקת טלוויזיות לחברים?"), שלטים ללול ("נא לא להפריע, אני דוגרת"), לרפת ("נא להיכנס פרה פרה"), ויצרו שקשוקה טיפוגרפית חריפה ואינטנסיבית. 

• ניסוי מחקרי בנושא רושם ראשוני: בין הבניית הדמיון לתפיסת המציאות. הרצאה ומצגת (איורים, וידאו וטקסט) של שלושה יוצרים בין תחומיים: נינו ביניאשוילי גרינברג (איור), הלן יאנובסקי (וידאו) ועמרי גרינברג (טקסט).  

ועוד

• במוסיקה: יהוא ירון, ארי גורלי (במחווה למאיר אריאל ובהשתתפות שירז אריאל), "כל החתיכים אצלי", "הפוליטרוק", דניאל דור
•  מופע מחול ומילים מאת שרונה פלורסהיים והנרי בייליס, מיצג "אבסטרקט" בביצוע עתר גבע, שחר דור ובי"ס ארטנס ועוד
• לילדים: בחווה האורגנית ייערכו, בנוסף לביקור בחווה, גם סדנאות לילדים בתשלום סמלי (לוחהשעות סופי של הסדנאות יפורסם 3 ימים לפני הכנס). החווה האורגנית שווה לבדה ביקור של מעל לשעה!

כנס השוק נועד לקדם אמנות ותרבות עצמאית, ליצור מרכז תרבות חזק באזור המועצה האזורית מגידו.

הכנס מופק ע"י יזמי תרבות שונים, קיבוץ עין השופט וארגון ביקורים (בימת קדם).

הנה מפה:

פליקס הקימו ערוץ אנימציה לדודו גבע

יש כאן את "כוכב קטן" באדיבות רשות השידור, בפעם הראשונה ברשת, ואת "השמשונים" באדיבות טלעד.

סוג של קומיקס במחברת סקיצות התגלה בעזבונו של מאיר אריאל

יוצא לאור ויושק לראשונה בכנס עין השופט לתרבות ב-5 במרץ.

כתבה בווינט.

אלעד לרנר הגיב בפורום קומיקס בתפוז:

"אם לשפוט לפי העמוד היחיד שמראים בוויינט, זה נראה כמו סקטצ'בוק של מישהו. אני יודע שזו לא עבודה מוגמרת, אבל... קשה לי לראות שם סדר קריאה, רצף בין חלקים שונים של העמוד... איכות הציור לא יותר טובה משירבוטים בתיכון...
אז... מצאו סקיצות של מאיר אריאל. .
אולי כל שאר העמודים גאוניים אחד אחד. אולי הכתיבה מטורפת ותשנה לי דעתי על היקום, אבל כקומיקס זה לא נראה משהו בכלל."

עניתי:

קוראי קומיקס מסורים חשדנים מאוד כלפי כל מה שהוא לא קומיקס קלאסי.
כמו שמקלאוד כתב, הגדרת הקומיקס המקובלת היא צרה מאוד, אבל היא לא חייבת להיות.

אני לא מעריץ "שרוף" של אריאל, סתם מאוד אוהב את הטקסטים שלו, ומסקרן אותי לבדוק מה הוא עשה שם.
אולי מחברות סקיצות זה משהו שפחות מעניין את הקהל הרחב, ויותר מעניין מי שהם יוצרים בעצמם.

ולסיום:

יותם פרל מנפיש ומדובב בלוגים של פקצות. ענק.

כמי שמטפח תדמית של לוחם בתרבות המיינסטרים ובעד קידום האלטרנטיבית, זה אולי קצת מפתיע שאני טורח להמליץ על מוצר התרבות הכי מיינסטרים שיש, אז שווה לדבר על זה.

כשחזרתי מהסרט צייצתי: "אהבתי את אוואטאר. זה ממש עיבוד הוליוודי לדוקטרינת ההלם. צריך רק להתעלם מהקלישאות המפגרות ומהסוף הטוב"

עכשיו ארחיב קצת, ואני רוצה להתייחס לסרט מכמה כיוונים עיקריים:

ראשית, ברמת המסרים הבסיסיים:

מה שנראה לי כמו הצלחה בהעברת מסרים אנטי קפיטליסטיים ואנטי אמריקאיים ברורים ובוטים כך שאפילו צופה אמריקאי מטומטם במיוחד יבין שמדובר בביקורת על המדינה שלו, על דרכיה הנלוזות ועל הערכים השולטים בה, וזה בסרט שנעשה בלב הוליווד האמריקאית ומומן ע"י בדיוק אותם תאגידים קפיטליסטיים שכנגדם הוא מטיף.

כן, תמיד ישנו הוויכוח הוותיק מי משתמש במי: האם זה הקפיטליזם שמנכס את הביקורת והופך אותה למוצר רווחי, או הביקורת שמצליחה להשתמש בקפיטליזם כצינור להעברת המסר הביקורתי להמונים, בצורה קליטה וברורה, שהיא היום האפשרות היחידה להגיע לאותם המוני פועלים\עבדים. התשובה היא בדרך כלל גם וגם.

אבל ברוב הסרטים ההוליוודיים, גם אלה הכביכול מעט אלטרנטיביים, המסר הוא שמרני להחריד, כך שאם סרט בגודל כזה מעביר מסרים ביקורתיים ברמה כזאת, אני חושב שזה חיובי.

מספיק שרק לחלק מהצופים באמריקה תדלק פתאום נורה מעל הראש באמצע הצפייה, וענן מחשבה יצוץ שם גם ויהיה כתוב בו: "היי, הם מראים לנו את המארינס+תאגיד אמריקאי בכוכב הלכת פאנדורה, אבל זאת מטאפורה ברורה לפלישה האמריקאית לעיראק! ולאפגניסטאן!".

איפהשהו באמצע הסרט יש נאום תעמולתי של המפקד האמריקאי לחייליו שמשובצות בו מיטב הקלישאות הזכורות לנו מעידן בוש: להלחם בטרור ע"י טרור, צריך להכות בהם שם לפני שיגיעו לכאן, וכו' וכו'.

 ואולי תהיה גם איזו צופה בישראל שבענן שלה יהיה כתוב: "היי, זאת מטאפורה לצה"ל והמתנחלים בשטחים!".

אני מאוד בעד לנסות ולהגיע לקהלים כמה שיותר רחבים ולנסות להכיר להם את תפיסת המציאות האלטרנטיבית שמגיעה משמאל, או את עצם הרעיון שיש יותר מתפיסת מציאות אחת. ברור לי שגם בקרב האנשים שעוד קוראים ספרים, אחוז האנשים שיטרחו לקרוא את בלוק 700 העמודים המדכאים של דוקטורינת ההלם הוא זעום, למרות שנעמי קליין כותבת בשפה פשוטה ולא אקדמית או פלצנית מידי.

אוואטאר הוא האהרון למשה שהיא נעמי קליין, שלא לדבר על כל הוגי השמאל שבאו לפניה. נכון, הוא משל פשטני, רדוד ודי דבילי, אבל הוא עדיין מצליח להעביר את המסר.

לכן, מעצם העובדה שסרט מיינסטרים מנסה להציג לקהל הרחב את זווית הראייה השונה הזאת - אני מרוצה.

לא שהסרט מושלם מבחינת המסרים, רחוק מזה - אל מול המסר הפוליטי ה"גדול" שאהבתי, יש שם אינספור קלישאות שמרניות מעצבנות, כמו זה ששוב הגיבור הוא הגבר הלבן שמציל את הבחורה האקזוטית, הגבר הלבן המתקדם מציל את האחר הפרימיטיבי (החייזרים בסרט הם שילוב של שני מיעוטים אמריקאיים - אינדיאנים ושחורים, אבל מפותחים טכנולוגית בערך כמו השבטים אינדיאנים שאותם פגשו הלבנים הראשונים), וכו' וכו'.

גם מסרים מן העבר השני, השמאלי כביכול, כל ענייני השאנטי שאנטי של היער שיש לו חיים משלו די הביאו לי את הסעיף (אם כי הרעיון שיש עץ שיודע לעשות upload לכל המידע השמור במוח האנושי, לשמור אותו בזיכרון וגם לעשות לו download בחזרה למוח בגוף אחר הוא רעיון די מגניב. בקרוב יהיו לנו מחשבים כאלה).

שנית ברמת הניכוס התרבותי:

הסרט הזה שואב לתוכו המון המון ממים תרבותיים נפוצים, שקל מאוד לזהות, ממש בלי בושה: העלילה מועתקת מפוקהונטס, הביקורת האנטי קפיטליסטית וגם הרבה מהשפה החזותית שמתארת את האמריקאים מוכרים לנו מהנוסע השמיני 2 ומעוד אי אילו סרטים אחרים, והרבה מהעיצוב החזותי של העולם החייזרי מוכר מאוד לכל חובב ז'אנר אמנות הפנטזיה, מהג'ונגל המרהיב ועד לאיי הסלע המרחפים באוויר, אחת הקלישאות השחוקות בציורי פנטזיה עוד מזמנו של רנה מגריט.

טוב, זאת טבעה של האבולוציה והברירה הטבעית של רעיונות בתרבות האנושית - ממים פופולאריים ממוחזרים שוב ושוב, לפעמים ברמת דיוק גבוהה ולפעמים בלבוש חדש, עם התאמות לזמן ולמקום. כל יצירה אמנותית מנכסת כדי לספר סיפור או כדי להעביר מסר. לטעמי במקרה של הסרט הזה, הסיפור זניח ומה שטוב זה המסר.

אורי אשי שראה איתי את הסרט יצא ממנו עצבני על העלילה הקלישאתית בטירוף, החיסרון המרכזי של הסרט גם בעיני. "למה זה חייב להיות ככה, מה אנחנו מפגרים?! למה חייבים את הסוף הטוב?!".

אני מניח שאם רוצים שסרט יעשה מיליארד ומשהו דולר תוך שלושה שבועות, הם מחוייבים להצמד לקווי העלילה הכי קלישאתיים שידברו לרוב תושבי כדור הארץ: בחור חתיך מציל בחורה חתיכה, סוף טוב וכו'.

ולבסוף, ברמה החזותית:

בשורה התחתונה, שווה לראות את הסרט הזה ולו בשביל להנות מאיך שהוא נראה. כי הוא פשוט מרהיב חזותית, וזה לא משנה כמה ממנו מקורי (מעט מאוד). מדובר בממתק לעיניים.

נ.ב. ותודה לימית על הכרטיסים חינם! זה לא מעט בימים קשים אלו!

נ.ב. 2 וגם הביקורת של יאירווה מעניינת.