אז יש לי חברה!

ולה יש אותי. כבר יותר מחודשיים!

שזה די הישג עבור שנינו.

שנינו לא בדיוק מהמונוגמיים הסדרתיים.

כיף לי וטוב לי.

שזה גם לא מובן מאליו בכלל אצלי.

בכל מקרה כשני טבעונים (היא וותיקה, אני חדש יחסית, ועדיין לא לגמרי. כאילו בבית אני טבעוני כבר איזה שנה, בחוץ עוד חוטא מדי פעם בפיצה או יוגורט), שמחנו מאוד שננוצ'קה התטבענה והזמנו מקום בהזדמנות הראשונה.

הכל היה מעולה ומומלץ מאוד. חוץ מה"פיצוחי ארטישוק", שחשבנו שזה ארטישוק צלוי לרמה קריספית והסתבר שזה סתם ארטישוק מבושל.

השוס העיקרי היה גלילות החצילים הגרוזיניות, שהגיעו במרכז צלחת ה"סלטים" הגרוזיניים. והשוס העוד יותר גדול, זה שהצלחנו לעשות הנדסה לאחור של המתכון. והשוס ההכי גדול, זה שממש קל להכין. בחודשיים האחרונים הכנתי את זה כמה פעמים, בהצלחה מסחררת, כולל בערב הסדר. נשאר לי מספיק מילוי גם לחג השני.

את המתכון הבסיסי המוכר מצאתי בוינט, אבל היה שם איזה מרכיב שלא הצלחתי לזהות. בהתחלה חשבתי שזה פשוט קארי, אז בפעם הראשונה שהכנו את זה בבית שמנו קארי. יצא טעים מאוד אבל זה לא היה בדיוק זה. ואז הלכתי עם אוריאשי אחרי הביקראם יוגה למסעדת האחים באבן גבירול, שהיא בגדול מסעדת בשר אבל יש להם כמה מנות צמחוניות מעולות כמו ארטישוק צלוי מעולה שהוא באמת קריספי כמו שצריך. ועוד יתרון רציני: כל תפריט האלכוהול שלהם זול מאוד יחסית למסעדות וברים, אבל ממש. אז אנחנו טועמים את הטחינה שלהם ואני אומר: "וואללה, זה זה! אורי מה יש בטחינה הזאת?" ואורי טועם, מהרהר, ועונה: "עמבה!".

ועמבה איט איז.

הנה המתכון:

המרכיבים:

לחצילים:

3 חצילים יפים, פרוסי לאורך, בעובי 3-4 מילימטר בערך (אם זה 7 זה גם לא נורא. בממוצע חצי סנטים, בקיצור)

שמן זית להברשת החצילים

למלית האגוזים:

200 גרם אגוזי מלך, כתושים

2  בצלים סגולים, קצוצים דק-דק

5-10  שיני שום (תלוי בגודל השיניים ובגודל חיבתכם לשום), כתושות

צרור פטרוזיליה, קצוצה

צרור כוסברה, קצוצה

חופן גדול עלי נענע, קצוצים (מ-5-10 גבעולים)

פלפל חריף אדום, חתוך לקוביות קטנטנות

כפית שטוחה כורכום

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

100 גרם שברי שקדים קלויים

4 כפות גדושות עמבה (אני מעדיף את ההודית אבל גם העיראקית סבבה)

אפשר גם להוסיף עלי בזיליקום קצוצים מ-5-10 גבעולים.

כמובן שכלום לא יקרה אם תורידו איזה מרכיב שאתם לא אוהבים או בדיוק חסר, יש פה גם ככה מגוון עצום של טעמים.

אופן ההכנה: 

1. חצילים: מברישים את פרוסות החציל בשמן זית, משני הצדדים. מסדרים את החצילים על תבנית מרופדת נייר אפייה ואופים בתנור שחומם מראש לטמפ' של 180 מעלות עד לקבלת גוון זהוב-שחום (בסביבות חצי שעה, שיקבלו קצת גווני חום אבל שלא ישרפו, תבדקו מדי פעם). מעבירים לנייר סופג.
2. מלית האגוזים : במעבד מזון, טוחנים היטב את כל מרכיבי המילוי עד קבלת מסה גרגרית. חשוב לעצור לפני ההפיכה לממרח חלק.
3. הרכבת המנה:  מסדרים את החצילים כאשר הצד הקלוי יותר מופנה כלפי מטה. מורחים כל פרוסת חציל במלית האגוזים ומגלגלים בעדינות.
4. מגישים חם, לא חייבים חם מאוד.
5. בתיאבון! אין בעיה גם להקפיא את הגלילות או את שארית המילוי.

חמוד וקטלני

מאת רחלי רוטנר

"חמוד וקטלני" היא חוברת ההמשך של "מתוק ומרושע", על הזוג הכי חמוד אך מעצבן בעולם - רחלי רוטנר ואריאל ויסמן.

בחוברת הקודמת שני הידידים הוותיקים נפגשו בפסטיבל הקומיקס, ולפתע נסחפו לתוך סיפור אהבה סוחט דמעות, כשהם מתגברים על פערים בגיל ובאורח החיים. בחוברת ההמשך הנוכחית, ממשיכים השניים בחייהם המשותפים פלוס ארנבון שהצטרף לחבורה, ומנסים לשרוד את הזוגיות האינפנטילית שיצרו בתוך עולם שאין לו סבלנות לשטויות.

מבוסס על סיפור אמיתי!

*רחלי מפרסמת קומיקס בוואללה, הנה האחרון על הסטנדאפיסטית ה"בדואית".

(לא השער הסופי)

החיים המסריחים שלי מס. 4

מאת אורטל אברהם

עוד שנה עברה והחיים עדיין מסריחים! 4!

אהבות נכזבות, פוטטו-צ'יפס, חתולים וקנאת פייסבוק הם רק חלק מהדברים שתוכלו למצוא בחוברת הרביעית והמרגשת של "החיים המסריחים שלי", המבוססת, בצורה חופשית, על החיים המסריחים שלי.

ראיתם באינטרנט או שמעתם ברשת א'? כעת, ולתקופה מוגבלת, תוכלו לרכוש את החוברת על גבי דפי נייר!

פסטיבל הקומיקס ייפתח בדיוק בעוד שבוע, ביום רביעי הבא!

התוכניה המלאה עלתה לאתר הפסטיבל, וגם דף הפייסבוק התחיל לשקוק חיים.

והיום בכותרים החדשים:

מתוק ומרושע: איך התאהבתי באריאל וייסמן

מאת רחלי רוטנר

כותבת רחלי:
חוברת הקומיקס החדשה שלי!

פסטיבל הקומיקס, 2010. נערה צעירה בשם רחלי יושבת בדוכן שלה כדי למכור חוברות קומיקס שלה. לגמרי במקרה (אין מקרה! הכול משמים! ומאמיתי סנדי שהושיב אותם ביחד שם), בדוכן שלידה, יושב נער צעיר בשם אריאל, ואוכל לה את כל העוגיות. 

משחקי חברה
מאת עידו הירשברג
קומיקס אוטוביוגרפי בכייני.

לעידו בלוג קומיקס בשם בום פאף פאו אקשן! והוא גם מפרסם גם קומיקס מצחיק עצוב בוואללה תחת השם עולמו האכזר של המתבגר.

24 עמודי ש\ל, גודל  A5

אלף זונות 3 
מאת ובהוצאת טדי גולדנברג
מגזין קומיקס עם סיפורים מצחיקים על נושאים רציניים כמו מסתורין ובדידות.
28 עמודים שחור לבן

MFM גיליון 20

עורך ומו"ל עמית "פטר" כהן
עותקים: 100
40 עמודים ש\ל

גודל: A5

תוכן: "עלילות פטר בעיר הקודש" – פרק מספר כלשהו; ברכה ליומולדת של חברה של צ'ילי; מלא סטריפים קטנים מאת כל מיני לאורך כל העיתון; "פרפר נחמד עם רון ערד" – סיפור אמיתי; טקסטים פסיכיים באנגלית שנמצאו בשדרות הרצל; דברים שנגזרו מגליונות ישנים של "בול" וגיליון חדש של "קוזמופוליטני"; "אבודת שורשים" – משהו מצחיק שהמחסל מצא; מלא ציורים של אוראל לשם שינוי; "מר נחמד ומר לא נחמד בחוף הים" – קומיקס חדש של הצמד הפופולרי אחרי היעדרות ארוכה; כל מיני מודעות מוזרות; "נטלי ותעלומת משבר הקומיקס האלתרנתיבי" – קומיקס חדש של אנגלמאיר שמתעקש להשתמש שוב במילה אלטרנטיבי למרות שביקשתי שלא יעשה את זה; "אנסים בגיהנום" (קומיקס); "עמית 'פטר' ואורז רך אוכלים חומוס"; קומיקס המסביר כיצד נולד MFM; חתול מת; "עלילות פאנק" – סיפור אמיתי; "אינדיאנה ג'ונס ותעלומת האנגרמה הסודית" (קומיקס); "האוטובוס המזדיין שלא רצה לבוא" (קומיקס); "רק דבר אחד רציתי לומר" – צ'ילי מכה שנית; "דרדביל, האיש שהעז להיות שונה" (קומיקס); מדף באוגנדה; משהו מצחיק שאמא שלי שלחה לי במייל; תמונה של נועה אולחובסקי; קלינט האוורד – ביוגרפיה; בדיחות מעיתון "בול"; קומיקס ארוך שצייר מישהו שאני לא מכיר שאיתמר לא רצה להכניס לקורמורן לפני 15 שנה או משהו כזה, לא הבנתי; תמונות של יפני עם חצי גוף; "כוכבי לילה יזהירו" – קומיקס מדע בדיוני, מי של יודע, כוכבי לילה יזהירו זה שיר של זוהר; "משקפי התבוננות" – ירידות על גיל; שער אחורי פנימי מתקפל, כמו ב-MAD; דיוויד דוכובני מסתכל.

פרגמנט: "שתוק כבר! סיני מטומטם!! אין לנו עוד זין ואתה מפריע לי לחשוב!" (מתוך: "אינדיאנה ג'ונס ותעלומת האנגרמה הסודית", עמ' 19).

משתתפים: אבשלום קור (הארד), אולה סבצ'וק, אוראל רייך, אריאל ויסמן, גיל לביא, דודו טופז, דויד קצין, זאב אנגלמאיר (דודו גבע), טדי גולדנברג, טל רחמן (המבאס), יהונדב גילת (המחסל), מיכל שפיגלגלס, משפחת רעם, נועה אולחובסקי, נועם אלרן, נורית כהן, עידו הירשברג, עמית כהן (פטר), צ'ילי.

דיסק: "השומרים" – פסקול פיקטיבי ל"השומרים" בעריכת פטר ויהונדב גילת (המחסל).

עיצוב עטיפה ועזרה טכנית: דויד קצין.