יש לי כמה התמכרויות, אבל ללא ספק הקשה וההרסנית מכולם היא ההתמכרות
לאקטואליה. עם הקפה בבוקר אני קורא את הארץ, כלכליסט, פייסבוק וטוויטר, וככה כל
היום.
כל בוקר אני קם לעוד חמש מאות ידיעות חדשות על המכות שמנחיתים עלינו
הקואליציה הפונדמנטליסטית-פאשיסטית-אולטרא-קפיטליסטית של חבורת השקרנים הגזענים
הנפוחים, ביבי בנט ולפיד.
הם מכים בנו יום יום, שעה שעה, וכמה שאנחנו מוחים ומפגינים, אין לנו באמת תשובה.
היום שמעתי שיר פאנק ישראלי חדש ומטופש במיוחד, שעינג את מוחי מאוד
ולכן שמעתי אותו כל היום בריפיט.
לקראת הערב פתאום הבנתי שהפזמון מזכיר לי שיר אחר. מייד החל מרוץ
קדחתני למצוא את השיר המקורי, ביצוע סיקטיז של קולות ואורגנים ליצירה ידועה של
באך. לא מצאתי ביוטוב. התחננתי בפייסבוק למישהו עם קצת הכרות עם יצירות קלאסיות
מוכרות שאפשר יהיה להתקשר ולשיר לו, אך לשווא. התקשרתי לאבא, ואחר כך לאמא. אמא
נתנה שם של איזה להקה קולית מהסיקסטיז אבל לא מצאתי אותה ביוטוב.
הטירוף לא הרפה. הייתי חייב למצוא. התחלתי להריץ במוח כל מי שאני מכיר
שאולי יש לו נגיעה למוזיקה קלאסית. פתאום נזכרתי באסף ארמוזה, אותו מלחין גאון
שכתב את המוזיקה למחזמר האנימציה עטור השבחים חלודה. לא דיברתי איתו איזה עשור. חיפשתי אותו ב-144, קיבלתי
מספר בזק, התקשרתי. זה היה בית הוריו. אמא שלו הייתה מאוד נחמדה ונתנה לי את מספר
הנייד שלו.
איך שאסף ענה התנפלתי עליו מייד עם הבעיה שלי. אסף לא התרגש בכלל
ונענה לאתגר בשמחה, והבטיח שתכף יחזור אלי. חיכיתי חיכיתי, שמעתי את שיר הפאנק שלי
עוד 10 פעמים. התקשרתי לחיה, והיא הזכירה לי את הסווינגל סינגרז, אותה להקה קולית
שכבר חיפשתי ביוטוב שלה ללא הצלחה. חזרתי אליהם, והפעם הרבצתי לזהב.
טוב, זה כבר הגיע גם לווינט, אבל שם שכחו לציין שמים חתולים מסיטים לשמאל (הצטרפו לקבוצה בפייסבוק אם אתם רוצים לזכות בלול גדול) החל בכלל כפארודיה על קבוצת הפייסבוק הזאת:
אלף זונות 3 מאת ובהוצאת טדי גולדנברג
מגזין קומיקס עם סיפורים מצחיקים על נושאים רציניים כמו מסתורין ובדידות.
28 עמודים שחור לבן
MFM
גיליון
20
עורך
ומו"ל
עמית "פטר"
כהן עותקים:
100 40 עמודים ש\ל
גודל:
A5
תוכן: "עלילות פטר בעיר הקודש" – פרק מספר כלשהו; ברכה
ליומולדת של חברה של צ'ילי; מלא סטריפים קטנים מאת כל מיני לאורך כל
העיתון; "פרפר נחמד עם רון ערד" – סיפור אמיתי; טקסטים פסיכיים באנגלית
שנמצאו בשדרות הרצל; דברים שנגזרו מגליונות ישנים של "בול" וגיליון חדש של
"קוזמופוליטני"; "אבודת שורשים" – משהו מצחיק שהמחסל מצא; מלא ציורים של
אוראל לשם שינוי; "מר נחמד ומר לא נחמד בחוף הים" – קומיקס חדש של הצמד
הפופולרי אחרי היעדרות ארוכה; כל מיני מודעות מוזרות; "נטלי ותעלומת משבר
הקומיקס האלתרנתיבי" – קומיקס חדש של אנגלמאיר שמתעקש להשתמש שוב במילה
אלטרנטיבי למרות שביקשתי שלא יעשה את זה; "אנסים בגיהנום" (קומיקס); "עמית
'פטר' ואורז רך אוכלים חומוס"; קומיקס המסביר כיצד נולד MFM; חתול מת;
"עלילות פאנק" – סיפור אמיתי; "אינדיאנה ג'ונס ותעלומת האנגרמה הסודית"
(קומיקס); "האוטובוס המזדיין שלא רצה לבוא" (קומיקס); "רק דבר אחד רציתי
לומר" – צ'ילי מכה שנית; "דרדביל, האיש שהעז להיות שונה" (קומיקס); מדף
באוגנדה; משהו מצחיק שאמא שלי שלחה לי במייל; תמונה של נועה אולחובסקי;
קלינט האוורד – ביוגרפיה; בדיחות מעיתון "בול"; קומיקס ארוך שצייר מישהו
שאני לא מכיר שאיתמר לא רצה להכניס לקורמורן
לפני 15 שנה או משהו כזה, לא הבנתי; תמונות של יפני עם חצי גוף; "כוכבי
לילה יזהירו" – קומיקס מדע בדיוני, מי של יודע, כוכבי לילה יזהירו זה שיר
של זוהר; "משקפי התבוננות" – ירידות על גיל; שער אחורי פנימי מתקפל, כמו
ב-MAD; דיוויד דוכובני מסתכל.
פרגמנט: "שתוק כבר! סיני מטומטם!! אין לנו עוד זין ואתה מפריע לי לחשוב!" (מתוך: "אינדיאנה ג'ונס ותעלומת האנגרמה הסודית", עמ' 19).
משתתפים:
אבשלום
קור (הארד),
אולה
סבצ'וק,
אוראל
רייך,
אריאל
ויסמן,
גיל
לביא,
דודו
טופז,
דויד
קצין,
זאב
אנגלמאיר (דודו
גבע),
טדי
גולדנברג,
טל
רחמן (המבאס),
יהונדב
גילת (המחסל),
מיכל
שפיגלגלס,
משפחת
רעם,
נועה
אולחובסקי,
נועם
אלרן,
נורית
כהן,
עידו
הירשברג,
עמית
כהן (פטר),
צ'ילי.