happy to be

פתאום זה מוזר לי לכתוב בבלוג את הרגשות שלי..

כי אחד מהדברים שמציקים לי!

זה שחברה שלי פתאום לא נראית בעייני כממש חברה..

אני לא יודעת כבר מה לצפות מחברה, אבל בזמן האחרון בקושי דיברנו ואני בכלל לא בקשר איתה..

ועוד מה, היום כזה סתם שאלתי אותה שאלות, כדי יותר להעמיק בקשרינו והיא רק התעצבנה!

ועוד לא היה סיבה..

זה היה ממש מרגיז, כאילו לא היה לזה סיבה והיא מתרגזת..

אני כאילו יגיד לה שלום בבוקר ונדבר, ולאן שיובילו חברותינו אז זה יוביל..

אבל אני לא ממש מרגישה כאילו אני הכי קשורה אליה..

היה לי טלפון לפני איזה דקה..

דיברתי עם חברה אחרת..

הייתי קצת בכאסח איתה ולמדנו ככה בטלפון למבחן..

וזה עשה לי טוב! ככה השלמנו בערך.. כי לא באמת רבנו.. אבל הרבה פחות דיברנו!

זה כל כך חשוב להתרחק ממריבות ולא לריב עם אנשים!

באמת!!

בתקופה האחרונה פחדתי שיבוא איזה מריבה עם אנשים..

אבל ניסיתי להיות כמה שיותר בסדר שלא יכעסו עליי..

אני לא אוהבת שכועסים עלי במיוחד שאין סיבה או שהאינטרס זה הכבוד..

ככה שאני מוותרת על הכבוד שלי..

וואי השיחה עם הודיה עשתה לי ממש טוב.

כיפי ללב!!

טוב החברה השניה נזרום איתה וזרם החיים יוביל אותנו לאן שצריך..:)

מה שיחת טלפון קטנה יכולה לעשות..

תתקשרו ותנסו לעודד אחרים..

כי בדוגרי כולנו נעצבים לפעמים..

ואנחנו זקוקים ליד חמה ולב חם ואוהב!

אוהבת אותכם! שאתם קוראים את הבלוג:)

אני!