המשתתפים:

אני והבלונדה

אמא ואבא

ל' - אחותי

א' - אחותה של הבלונדה

מ' - החבר של אחותה של הבלונדה

א2 - אמא של הבלונדה

א3 - אבא של הבלונדה

עדי - ידידה טובה - את גרסת האורחת אפשר לקרוא כאן

פ' - החבר של עדי

ההכנות:

- יומיים וחצי של בישולים (וזה אחרי צמצומים ניכרים בתפריט, ביחס לנהוג במשפחתנו).

- הפיכת הסלון שלי ושל הבלונדה ל"חדר מלחמה לפסח", קרי שולחן ל-12 אנשים (היו, בסופו של דבר)

- קניית הגדות עברית-שבדית (משימה קשה בפני עצמה, ויקרה - 140 קרונות ההגדה!)

- קניית סט כלים ל-12 אנשים (ותודה לאבא ואמא ;-) )  פלוס כלי הגשה פלוס הרבה שמונצס שתמיד קונים באיקיאה.

- כמה ריבים משפחתיים (בסופר, בבישולים, בהכנות לבישולים, וכו').

- הזמנת כל הנזכרים לעיל לסדר שהוא לא רק מפגש פסגה בין משפחות, אלא גם בין תרבויות.

- עוד כמה ריבים משפחתיים על מה נעשה בסדר - נקרא הגדה או לא, נשיר או לא, כמה נקרא? וכו' וכו'

התפריט (המוצמצם):

(כל ענייני סדר הפסח - מצות, ביצה, תפו"א במי מלח וכו' וכו')

מוס סלמון (ממש פשוט להכנה וממש טעים - מתכון למעוניינים)

גפילטעפיש (משודרג, עם זית וגמבה במקום הגזר)

מצבריי (כן, אצלנו אוכלים את זה בסדר, הבנתי שאחרים אוכלים את זה רק בבוקר אחרי)

מרק עוף עם קניידלך ואיטריות פסח

צלי בקר ברוטב שזיפים ודבש

עוף ברוטב חמוץ-מתוק

בטטות בתנור (תוצרת עדי - מעולות)

אורז (שנשכח לבסוף במטבח)

אפונים מתוקים ברוטב שמנת

סלט ירקות ישראלי

סלט חסה ואבוקדו עם אגוזי מלך

עוגת קוקוס ואגוזים מוגשת עם גלידה ורוטב שוקולד חם

מהלך העניינים - זווית המארח:

אחרי ההתכנסות הראשונית וההכרויות בין הנפשות הפועלות, התיישבנו לשולחן. מה אני אגיד לכם, היה מצחיק. מאוד. מאבי שמנסה להסביר לאורחים השבדים באנגלית את מהות החג והסבר על כל קטע שקראנו לפני הקריאה, עד השירה של השירים תוך כדי שחלק מהשבדים מנסים גם כן לשיר (על ידי חיקוי תנועות השפתיים של הישראלים - יוצא הרבה יותר דומה ממה שחשבתי שזה יכול) ועד קריאת ההגדה בשבדית (על ידי השבדים) ובעברית (על ידי הישראלים, אלא מה?) בתורות, בדיוק כמו שעושים את זה באופן רגיל. וכמובן - טעימות אוכל שרובו ככולו היה זר להם לחלוטין (למרות שהם טענו שהמצה מאוד דומה לגרסא מסויימת של ה-Kanckerbröd השבדי) - אבל לפחות לפי האכילה, היה להם טעים מאוד.

השבדים מאוד התלהבו מהשירים, חשבו שכל הטקס הביזארי הזה הוא בסך הכל די אקזוטי ומעניין ובהחלט נכנסו להלך הרוח.

אנחנו, מצידנו, לא הארכנו את זה מעבר לגבול בו זה יתחיל לאבד עניין, וחתכנו לאוכל כשהרגשנו שזה מספיק (בכל זאת, כמה פעמים אפשר להגיד "בני ישראל הכי שווים ואלוהים אוהב אותם" בוריאציות שונות, כשיותר מ-50 אחוז מהמשתתפים הם לא חלק מהעם הזה?).

האוכל היה מצויין, אפילו את הגפילטע פיש (שאני באופן אישי לא סובל) ניסו רוב המוזמנים ואף טענו שזה די נחמד (נו, נימוס שבדי).

הכמויות היו - כמובן, עם הצמצום הדרסטי, הרבה יותר ממה ששבדים רגילים אליו בארוחת ערב, מה שגרם לכך שרבים מהם היו מלאים כבר בשלב המרק.

אחרי האוכל, כשכולם שבעים, שתויים וטובי לבב, וכן עושים מספיק רעש כדי שכמעט אחשוב שאני בחזרה בארץ עם משפחתי המורחבת בסדר, קינחנו בשירת אחד מי יודע (שהם מצאו מאוד משעשע) ורצינו לשיר להם חד גדיא (שמסתבר כי יש לו גרסא שבדית די דומה), אבל אף אחד לא ממש הצליח לזכור את המוזיקה.

את ההגדות הם קיבלו למזכרת (מה שמזכיר לי - עדי - את שלך שכחת לקחת!), ואמא של הבלונדה ממש שמחה על העניין, כי היא אמרה שזה חסך לה ללכת ולחפש לבד ספר על כל עניין הפסח.

הסיום היה גם יפה - התגייסות טוטאלית של האורחים לעזרה בנקיון,  מה שעזר להחזיר את מצב הבית לקדמותו במהירות רבה למדי.

ו.. זהו. תם סדר פסח.

תוספת 25/04/2005 - תמונות

שולחן הסדר (יש משהו יותר ישראלי מזה? לצלם את השולחן?)

חלק (קטן) מהאוכל

מהלך הסדר בביתנו הקט - דיונים סוערים על מהות הקטע הנקרא