עדי בעולם

זהו תומס.

לכאורה, קטר חברותי וחביב לילדים.

תומס נולד כנראה בסין, אבל התאזרח בישראל, ומשם עשה הגירה להונגריה באמצעות המזוודה של סבתא של גומבוץ.

עיניו של הגומבוץ אורו כשראה אותו בפעם הראשונה. אחרי הכל צ'ו צ'ו היא דרך התחבורה שהוא הכי אוהב. ותומס אהב אותו בחזרה. נסע אחריו לאן שהלך. ותמיד, קורא אחריו עם אותו קול רם: "שלום, אני תומס. רוצים לבוא איתי לחווה? אני נוסע עכשיו להר בלה בלה בלה".

צעצוע מאוד משוכלל, התומס הזה. יודע לדבר, לנגן, לנסוע, לנסוע כשהוא עוקב אחרי אנשים, לעשות הבעות פנים ולצפור. גם אם נדמה שהוא כבוי, מספיק שתעברו מולו כדי שחיישניו יחלו לפעול והוא יפצח בשיר/נאום.

וכך למעשה החל סיפור השנאה בינינו.

היה זה לילה חשוך. האופנוען היה בשבוע בחו"ל, ואני אמרתי לעצמי שאני לא מפחדת להיות לבד בבית. שני הילדים ישנו, הדירה כבר הייתה חצי חשוכה, אני הייתי בדרכי למיטה, בסיבוב אחרון לראות שלא השארתי שום דבר דולק/חלון פתוח.

ואז אמר קול גברי מאחוריי: שלום, אני תומס.

נשמתי כמעט פרחה מעורי. ואם זה לא מספיק אז כדי להראות את רצינות כוונותיו תומס החל גם לזוז ונתקל בצעצועים אחרים, מה שעשה רעש כאילו מישהו הולך בבית.

לקח לי כמה שניות להחזיר את נשימתי ואת קצב דפיקות הלב שלי לסדרם. עטתי על תומס במטרה לכבות אותו. הה, תמימה שכמוני.

יוצריו השטניים דאגו בכוונה שיהיה קשה לכבות אותו. לא משנה כמה תנסו, לעולם לא תצליחו לקלוע במכה ראשונה לפונקציית ה-off. קשה לראות מה כתוב שם וגם כשכבר רואים איפה זה עדיין קשה לקלוע בדיוק לזה. הייתם חושבים שהפונקציה של "סגור" תהיה הכי בצד, לא יתקעו אותה באמצע.

גם בלי להבהיל אותי עד עמקי נשמתי, תומס הוא איש הטיימינג: הוא לעולם יצהיר שהוא תומס בדיוק שנייה אחרי שדובוש נרדם אחרי סשן הרדמה ארוך במיוחד. או אחרי ששיכנעתי את גומבוץ לפרוש סוף סוף לחדרו לישון כי כל הצעצועים ישנים. כל הצעצועים חוץ מתומס, כמובן.

תאמרו - מה הבעיה? תוציאי לקטר מהגיהנום את הבטריות. אבל איך אם אוהבת כמוני תעשה את זה לצעצוע שהילד הכי אוהב?

מה עוד שהמכסה של הבטריות דורש מברג קטן כזה ואני לא מוצאת אותו.

תאמרו - אל תדאגי, הבטריות כבר ייגמרו לבד. אבל אני כבר יודעת שהן לא ייגמרו לעולם. וגם אם ייגמרו, הוא עוד יצליח לצעוק איכשהו שהוא תומס. מהקבר הוא יצעק "תומס"!! או אם לומר את זה בפולנית: על הקבר שלי הוא יצעק "תומס"!!!

אני כבר אנוח וכו.

גומבוץ (מרים כדור): עגול!

אני: נכון! וכדורגל משחקים 90 דקות!

האופנוען: ובסוף גרמניה מנצחת!

אני: ולדרבי חוקים משלו!

גומבוץ (תוקע בנו מבט תוהה, מחליט לוותר על לנסות להבין): עגול!

(אולי זה עוד גיל מוקדם מדי לקלישאות כדורגל)