לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2020


טוב... סגרתי על דירה.... לא מרוצה ממנה מי יודע מה... אבל אני לא מחויבת להישאר שם עד תום החוזה, שהוא לשנה כביכול... המתווך אמר לי שאני צריכה לעדכן חודש מראש במידה ואני רוצה לעזוב. הדירה צריכה השקעה אין ספק. פעם ראשונה שלי שאני משכירה דירה... לבד... ומשלמת עליה לבד... אני מקווה שאצליח לעמוד בהוצאות. אני ממש מפחדת, והעניין הוא שאין לי במי להיעזר במידה ואני נתקעת בלי כסף... אני צריכה לדבר עם הבנק, להוציא כרטיס אשראי ועוד פנקס צ'קים, כי מעכשיו כל ההוצאות יעשו בתשלומים כנראה.


אני מנסה לחשוב איך אני יכולה לחסוך... אני צריכה לראות כמה המשכורת שלי יצאה החודש... הלוואי הגעתי למשכורת שתאפשר לי להעביר את החודש הזה בטוב... המתווך הזה... גם לקח לי כסף, האמת שלא ידעתי איך כל העסק הזה עם המתווך מתנהל... אני עד כדי כך קלולס בכל הנוגע לשכירויות... נתתי לו שני צ'קים אחד אחרי ה10 לאוקטובר והשני לחודש הבא. ועל הדרך משלמת את שכר הדירה, וחודש הבא גם את שכר הלימוד... אני מקווה שעשיתי החלטה נכונה... אני פשוט לא מסוגלת לראות את עצמי מתחילה את שנת הלימודים בדירה הזו, שבמילא שתי הרס"ריות עוברות ממנה, לא יודעת לאן, אבל אני לא מעוניינת להצטרף אליהן... מספיק סבלתי מהן בחיי... לא עוד. אני מנסה לחשוב על דרכים נוספות להרוויח כסף. אולי להעביר שיעורים פרטיים... הלוואי ואצליח לשלב את הכל עם הלימודים. אני מודאגת אבל אני חייבת לעשות את זה. חייבת.


אני צריכה כרגע כסף זמין לדלק לחודש הקרוב... ולגבי האוכל אני אעשה קנייה ואשלם עליה בצ'קים.


הלב שלי דופק.


הלוואי ואצליח להסתדר, הלוואי הלוואי.


אני צריכה גם לסדר את הדירה קצת שיהיה לי נעים להיכנס אליה. מקס סטוק.


שמישהו יחזיק לי את היד..  ויגיד לי שיהיה בסדר... שאהיה בסדר. להאמין בעצמי. אני צריכה למצוא מקום התנסות לשנה הבאה... אולי אצליח למצוא משהו שישלמו לי עליו, מי יודע... אנסה... אבל זה יהיה כבר עוד שבועיים שאקח חופש של יומיים מהעבודה כדי להעביר את הדברים ולמצוא מקום התנסות. 


עכשיו יותר מתמיד אני צריכה שהלמידה המקוונת תימשך... ושלא נחזור למתכונת הרגילה. אמן ושנת הלימודים הזו תהיה כולה מקוונת.

אני צריכה לחדש גם את הביטוח לרכב הסתיים היום... כמה נורא זה לנהוג בלי ביטוח? 😔 למה כל דבר בחיים האלה עולה כסף... אוף.


 


אתמול אחרי משמרת של 10 שעות קניתי בירות וישבתי לשתות בפינה הקבועה ליד המגורים הנוכחיים... אפילו לא מסוגלת לכנות את המקום הזה "בית". בכל מקרה, תיכננתי לשתות קצת ואז לדבר עם סאונדמן ולחתוך ממנו... כשאני עוד בבירה הראשונה מתיישב לידי איזה מישהו, אמר שהוא בן 30, נראה יותר, והתחיל לדבר איתי... ובקיצור ניסה את מזלו, דחיתי אותו אבל הוא לא הרפה והמשיך לחפור לי... הייתה שיחה נחמדה בסך הכל.. אבל בגללו התעכבתי עם ההודעה לסאונדמן... סיימתי את שתי הבירות הקבועות שלי, הייתי בראש ועברתי למקום אחר לדבר עם סאונדמן.


שלחתי לו הודעה שבעצם אומרת שזה לא יעבוד בינינו


... וסוג של השתמע שאני בוחרת לחתוך ממנו כי אני דואגת לו שלא יצליח להתמודד איתי... ואני באמת לא רוצה לפגוע בו. והתכוונתי לזה.


הוא לא הסכים לקבל את זה שאני מחליטה מה טוב בשבילו... ונגררנו לשיחה גועשת... שוב... לא רוצה לוותר עליו וגם הוא לא... אבל אני תוהה איך זה יכול לעבוד בנינו? הוא שם, אני פה. נכון שלא עברתי יותר רחוק כמו שתיכננתי בהתחלה... אבל עדיין... אגב, הוא לא יודע שאני ממשיכה לגור בעיר הנוכחית, הוא חושב שאני עוברת לעיר אחרת... רוצה לחכות עם זה בנתיים לפני שאני אומרת לו. נכון שעכשיו תהיה לי דירה שהוא יוכל לבוא אליי... בתקווה רבה... אבל קודם צץאני צריכה לארגן אותה... 


עם העבודה, ההתנסות, הלימודים... הלוואי ונצליח לעשות זאת... לשמור על הקשר הזה. אני מרגישה שאני חייבת לראות אותו. לבדוק אם המשיכה עדיין שם... כאילו כל פגישה איתו אני אשכרה בודקת אם אני עדיין נמשכת אליו, כאילו אני מרגישה שהמשיכה כנראה תחלוף מתישהו... ואני רוצה לנצל אותה כל עוד היא קיימת... כרגע אני יודעת שבא לי לשכב איתו שוב, ושוב ושוב ושוב ושוב.... בלילה אחד.


בא לי לשבת איתו לשיחה חברית, ושישתף אותי בכנות במה שעובר עליו... בתחושות שלו לגביי ולגבי הקשר הזה.


נשאר עוד שבוע לסגר... אפילו יותר כי אני מתכננת לעשות את המעבר יומיים אחרי הסגר... אולי אסע אליו ביום השני למעבר בערב... ואקבע לי משמרת ערב יום למחרת. אני צריכה לראות מה אעשה. הסגר הזה היה ממש עמוס רגשית עבור שנינו... פשוט הזוי.


אנחנו בכלל נצליח להחזיק בשבוע האחרון של הסגר הזה? אני לא יודעת...


יום ביומו.


שיהיה מה שיהיה. מה שצריך לקרות יקרה. בזה אני מאמינה. אני זורמת. עם החיים. לאן שיקחו אותי, עם ניתוב קל מצדי.


עריכה-18:09:

אני בהפסקה מעבודה... והגעתי בחמש... שונאת שמוציאים להפסקה מוקדם מדי. זונות.

אני לא מבינה מאיפה לאנשים יש כל כך הרבה כסף... ועוד בתקופת הקורונה... כל אחד מוציא לי סטפה של כסף ומה שעובר לי בראש, שאין סיכוי שכל הכסף הזה נעשה ממשהו חוקי. במה כולם עובדים? מאיפה הכסף יאללה...

בא לי גם. אני צריכה למצוא דרך להרוויח כסף. אני גם רוצה להיות מסוגלת לדאוג לעצמי ככה... לא להתחשבן על כל שקל.

גם אם זה אומר שאצטרך לעשות משהו לא חוקי. בתכלס... הסיכוי שמישהו יחשוד בי הוא נמוך... אני לא נראית ולא מתנהגת כמו פושעת, אני צריכה לנצל את המראה התמים שלי... שובר שורות ממש דפק לי את המוח אה?

אבל באמת שאני צריכה את הכסף הזה... ולא משנה כמה אעבוד... הכסף שמרוויחים בעבודות "כשרות" הוא כאין וכאפס לעומת ההוצאות השוטפות בשגרה...

השנה אני לא אפסיק עד שיהיה לי מספיק כסף שלא אצטרך לדאוג יותר. מבטיחה לעצמי.


עריכה-15:00:

אין לי זמן לנשום... לקחתי כפולות השבוע, רתמול חזרתי ב1 בלילה מהעבודה... חשבתי שיהיה לי זמן להרביץ כמה בירות... אבל כבר היה מאוחר מדי לזה... אפילו בשבילי.

אולי היום.

נעשיתי ממורמרת... זה שאין לי כסף ושאני עובדת עבודת פרך בשביל משכורת זעומה. אני צריכה לבדוק אם הבנק יאשר לי פנקס צ'קים וכרטיס אשראי... מקווה שכן.


זה קטע שסאונדמן מתבכיין על נחובר תקשורת מצדי אבל מצד שני... הוא גם לא כותב לי... למה הוא מצפה שזה יבוא רק ממני?

אני מתחילה לחשוב שאולי המעשה הנכון כרגע הוא לחתוך ממנו... למרות שאני לא רוצה... בא לי עדיין להנות איתו, אבל בלי כל ההשקעה הנחוצה בזוגיות, אין לי זמן או כסף לזה.

נראה לי שאחכה עם זה עוד כמה ימים... ואחתוך ממנו.

אוף.

נכתב על ידי פורצת דרך , 30/9/2020 13:03  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




כשיום ההולדת שלך נופל על יום כיפור... לא הכי כיף, אבל אני חושבת שזה לא היה במקרה. עבדתי בבוקר של יום ההולדת, היו לי כמה שעות להכניס אוכל לגוף לפני כניסת הצום.

סאונדמן שלח לי מזל טוב ביום הולדת בסוף... וגם האקס... השניים שחשבתי שלא ישלחו לי, זכרו בכל זאת. עם סאונדמן השיחה נגררה... הוא רצה לברר אם זה נגמר בינינו מבחינתי, עניתי לו שההתנהגות שלו מרתיעה ומרחיקה אותי. שאני לא רוצה שיטיחו בי האשמות כל שני וחמישי... שאני לא מתכוונת לחזר אחריו יום-יום, שזו לא אני... ואם הוא כל כך בטוח שאני לא רוצה אותו, אין לי כוונה להתווכח עם הרגשות שלו. הוא ענה לי שהוא לא רוצה לוותר עליי...

אמרתי לו שהוא זה שהורס לעצמו... האמת, שבאותו יום, לפני שקראתי את ההודעה ממנו, סוג של הגעתי ל"השלמה" עם זה שזה נגמר בנינו. כל המשמרת חשבתי עליו... וכאב לי לחשוב שזה נגמר... לא אכחיש... ואז שהוא שלח לי הודעה, לא יכולתי לא לענות... להשאיר אותו באוויר. הוא ביקש שאתן לו תשובה אם אני רוצה להמשיך את הקשר בנינו או לא... אמרתי לו שאין לי תשובה עכשיו... התשובה היחידה שיש לי היא שאני מפחדת ממנו, מפחדת שיפגע בי... אמרתי לו שהוא פגע בי ממש. הרגשתי שהוא תוקף אותי ויורה עליי סתם בלי סיבה.

אמרתי לו שאם הוא רוצה תשובה הוא יקבל אותה אחרי הסגר כי אני לא מוכנה לעבור עוד התהפכות עליי מהצד שלו... אמרתי לו גם שמבחינתי הוא יכול להמשיך לדבר עם אחרות באפליקציה ושלא ירגיש שזה לא בסדר ושימחוק ויחזיר את האפליקציה כל יומיים...

וביקשתי ממנו שאם הוא שוכב עם מישהי אחרת שיספר לי.

הוא השיב שהוא לא מתכוון להיות עם אף אחת כי הוא לא רוצה להיות עם אף אחת.... כמובן שכל מה שהוא אומר לי אני לוקחת בערבון מוגבל מאוד. איבדתי אמון בו, אני מודה...

לא הפסקתי לחשוב עליו כל כיפור. בהתחלה פינטזתי עלינו שוכבים

ואיך שחלפו להן השעות הבנתי את התסכול שלו שאני לא מתקשרת איתו... כלומר, הבנתי למה אני לא מתקשרת איתו. אני לא באמת רוצה ומוכנה לזוגיות כרגע... זה למה אני לא מתקשרת איתי על הסיס יומיומי כמו שהוא מצפה... אני רוצה אותו כיזיז קבוע, ואני יודעת שהוא לא רוצה... או לפחות זה מה שהוא מספר לעצמו... שהוא רוצה קשר רציני, אבל בהרגשה שלי... הוא עוד לא מוכן לקשר רציני.

עכשיו אני תוהה מה לעשות עם ההבנה הזאת. מתי להגיד לו שאני לא רוצה קשר רציני, ואני רוצה קשר של יזיזות? אם אגיד לו את זה עכשיו בהודעה זה כנראה יגמר ולא אראה אותו יותר, ואשאר עם החרמנות עליו עד הגבר הבא שימשוך אותי, שזה לא קל...

או שאני אחכה עד אחרי שניפגש ונשכב ואז אתוודה בפניו שאני לא מוכנה לקשר רציני?

אם הוא היה מוכן לזרום על קשר של יזיזות זה היה מעולה. זוגיות זו חתיכת השקעה והוצאת אנרגיה שאני לא מוכנה אליהן כרגע...

אני רוצה לעבור דירה ולהשקיע את כל כולי בלימודים. אני לא חושבת שגם הוא מוכן לזוגיות... הוא לא מצטייר לי כאחד שמשקיע בזוגיות... או בכלל יודע איך להתנהג בזוגיות. לא יודעת.. הוא מרגיש לי חסר ניסיון מוחלט במערכות יחסים.

הוא גם כל הזמן אומר לי שחדש לו מה שאני גורמת לו להרגיש והוא לא יודע איך להתמודד עם זה.

אני גם לא רוצה כל הזמן להיות טרודה באם הוא נאמן לי או לא.. אם הוא מדבר עם אחרות... אם הוא משקר לי... אין לי כוח למחשבות האלה. אני רוצה חבר טוב, לשבת איתו על בירה, לשכב איתו ושיעלם בבוקר וחוזר חלילה. זהו.

בתכל'ס אני בטוחה שלא חסר מי שיזרמו איתי על ה"עסקה" הזו...

אני באמת יכולה רק לבחור. לא יודעת איך נתקעתי על סאונדמן.

נכתב על ידי פורצת דרך , 28/9/2020 20:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נעלמתי מפה, לא תיכננתי לעשות זאת, זה היה איזשהו דחף ותגובה לכך שראיתי בסטטיסטיקות של הבלוג שמישהו קורא לי את כל הפוסטים ונלחצתי. העברתי לטיוטה את הכל, כזכור לכם רוב הפוסטים היו על סאונדמן והגעתי להבנה שלא מגיע לו להיות הנושא המרכזי של כל הפוסטים שלי בבלוג.


האידיוט הזה... על אף שהבטיח שלא יתהפך עליי... לא הצליח לעמוד במילה שלו. אני "תפסתי" אותו באפליקציה שהכרנו אחרי שהוא אמר לי שהוא מחק אותה. שלחתי לו "הודעת פרידה" באפליקציה, שהוא לא ענה עליה כמובן שחלילה לא יפליל את עצמו... אלא שלח לי משהו שקשור לסגר שהתחיל בוואטסאפ וציפה שאתחנן אליו שניפגש לפני שהוא מתחיל. לא הגבתי והוא כביכול לא הבין למה. אז התעמתתי איתו ומפה הבנתי שהבן אדם דפוק רציני.


יש לו רגשי נחיתות מפחידים. אני לא יודעת אם הוא כזה עם כולן או שזאת אני שהוציאה ממנו את כל האמוציות הללו.... אבל הוא לא הפסיק לכתוב לי וסוג של "להאשים" אותי בזה שהוא באפליקציה כי לטענתו, שוב, נאמר במילים אחרות אבל זו הכוונה שלו, אני לא מחזרת אחריו מספיק. לא מספיק מראה לו שאני רוצה אותו וזה מחרפן אותו, כי כביכול... הוא רוצה אותי כמו שבחיים לא רצה אף אחת אחרת לדבריו.... והוא בטוח שהוא מראה לי באופן מובהק וברור שהוא בעניין שלי על אף שהוא לא עשה שום דבר מיוחד כדי להראות לי, שום דבר שאני לא עשיתי כדי להראות לו... והוא בטוח בעצמו שכן, שהוא שקוף לגבי הכוונות שלו כלפיי. אלו שקראו פה את הפוסטים יודעים שאני בעצמי אכלתי עליו סרטים ולא הבנתי את הכוונות שלו... אז ברור ושקוף הוא לא היה.



יש לי תחושה שהוא לא יודע איך להתמודד איתי או עם מה שגרמתי לו להרגיש. כשהתכתבנו... נתתי לו בעיקר לשפוך את מה שיש לו להגיד... ודרך המילים שאמר הבנתי שיש לו נטייה להרס עצמי... להרס באופן כללי... מרגיש לי שהוא מאלה שהורסים כל דבר טוב שיש להם בגלל שהם לא מאמינים בעצ ולא בטוחים בעצמם. הוא אמר לי "אני יודע שאת גם באפליקציה אז איזה סיכוי יש לי כשאת שם בסגר הזה?" 


לא ברור לי מאיפה נובע חוסר הביטחון הזה שלו. וזה לא רק חוסר ביטחון, זה כבר צורך עצום בתשומת לב ובחיזורים... שאני פשוט לא מוכנה להיענות לזה. בטח לא בהתחלה, שאני מצפה מגבר שבאמת רוצה אותי לחזר אחריי ולא הפוך. אני מבחינתי לחלוטין הראיתי לו עניין, הראיתי לו שאני רוצה. אני נסעתי עד עליו, שעה נסיעה בכל מפגש, חוץ מהפגישה הראשונה. לא נתתי לו שום סיבה להאמין שאני לא בעניין שלו.... ובכל זאת.... הוא חירבן את הכל.



רגע לפני יום ההולדת שלי ויום כיפור... במילא הוא לא היה זוכר את יום ההולדת שלי וזה גם ככה היה גורם לי לרצות לחתוך ממנו. הוא רואה את עצמו ואת מה שהוא מרגיש בלבד... אני יודעת שעכשיו הוא ממשיך באפליקציה ומתכתב עם אחרות וואלה... שיבושם לו, גם אני עושה זאת, עונה פה ושם להודעות אבל לא מקדמת משהו אחר, בנתיים, אבל גם זה יבוא.



אחרי לא מעט מחשבה... החלטתי שלא אעבור עיר, אלא פשוט אעבור לדירה אחרת בעיר שלי. אני אוהבת את העיר הזאת ועל אף קריעת התחת שכרוכה בעבודה שלי, התחלתי לחבב את המקום ונקשרתי מעט לאנשים שם... והאמת היא שלא בא לי לעבור מפה ואני רוצה להמשיך לעבוד שם בנתיים. אז קבעתי לשבוע הבא עם מתווך לראות דירה בקרבת מקום, ואני מקווה שהכל יסתדר ואני אסגור כבר. העיקר לעוף מפה... להתרחק מהשתיים האלה שגומרות לי על הנשמה.


הרכב שלי נדפק... אני ממש מקווה שהוא ישרוד לי לנסיעה של מחר הלוך-חזור לעבודה ואני אתקן אותו אחרי כיפור. תחזיקו לי אצבעות.


עריכה-21:39:

אין שום תחושה של טרום יום הולדת. עצוב לי קצת שעוד יום הולדת התבזבז לי על לא-כלום... אני בספק אם  מישהו מהמשפחה אפילו זוכר שיש לי מחר יום הולדת.

מעדיפה לא לקבל ברכות מאשר לקבל ברכות בכוח...

נכתב על ידי פורצת דרך , 26/9/2020 19:33  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  פורצת דרך

בת: 30





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפורצת דרך אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פורצת דרך ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)