טוב... סגרתי על דירה.... לא מרוצה ממנה מי יודע מה... אבל אני לא מחויבת להישאר שם עד תום החוזה, שהוא לשנה כביכול... המתווך אמר לי שאני צריכה לעדכן חודש מראש במידה ואני רוצה לעזוב. הדירה צריכה השקעה אין ספק. פעם ראשונה שלי שאני משכירה דירה... לבד... ומשלמת עליה לבד... אני מקווה שאצליח לעמוד בהוצאות. אני ממש מפחדת, והעניין הוא שאין לי במי להיעזר במידה ואני נתקעת בלי כסף... אני צריכה לדבר עם הבנק, להוציא כרטיס אשראי ועוד פנקס צ'קים, כי מעכשיו כל ההוצאות יעשו בתשלומים כנראה.
אני מנסה לחשוב איך אני יכולה לחסוך... אני צריכה לראות כמה המשכורת שלי יצאה החודש... הלוואי הגעתי למשכורת שתאפשר לי להעביר את החודש הזה בטוב... המתווך הזה... גם לקח לי כסף, האמת שלא ידעתי איך כל העסק הזה עם המתווך מתנהל... אני עד כדי כך קלולס בכל הנוגע לשכירויות... נתתי לו שני צ'קים אחד אחרי ה10 לאוקטובר והשני לחודש הבא. ועל הדרך משלמת את שכר הדירה, וחודש הבא גם את שכר הלימוד... אני מקווה שעשיתי החלטה נכונה... אני פשוט לא מסוגלת לראות את עצמי מתחילה את שנת הלימודים בדירה הזו, שבמילא שתי הרס"ריות עוברות ממנה, לא יודעת לאן, אבל אני לא מעוניינת להצטרף אליהן... מספיק סבלתי מהן בחיי... לא עוד. אני מנסה לחשוב על דרכים נוספות להרוויח כסף. אולי להעביר שיעורים פרטיים... הלוואי ואצליח לשלב את הכל עם הלימודים. אני מודאגת אבל אני חייבת לעשות את זה. חייבת.
אני צריכה כרגע כסף זמין לדלק לחודש הקרוב... ולגבי האוכל אני אעשה קנייה ואשלם עליה בצ'קים.
הלב שלי דופק.
הלוואי ואצליח להסתדר, הלוואי הלוואי.
אני צריכה גם לסדר את הדירה קצת שיהיה לי נעים להיכנס אליה. מקס סטוק.
שמישהו יחזיק לי את היד.. ויגיד לי שיהיה בסדר... שאהיה בסדר. להאמין בעצמי. אני צריכה למצוא מקום התנסות לשנה הבאה... אולי אצליח למצוא משהו שישלמו לי עליו, מי יודע... אנסה... אבל זה יהיה כבר עוד שבועיים שאקח חופש של יומיים מהעבודה כדי להעביר את הדברים ולמצוא מקום התנסות.
עכשיו יותר מתמיד אני צריכה שהלמידה המקוונת תימשך... ושלא נחזור למתכונת הרגילה. אמן ושנת הלימודים הזו תהיה כולה מקוונת.
אני צריכה לחדש גם את הביטוח לרכב הסתיים היום... כמה נורא זה לנהוג בלי ביטוח? 😔 למה כל דבר בחיים האלה עולה כסף... אוף.
אתמול אחרי משמרת של 10 שעות קניתי בירות וישבתי לשתות בפינה הקבועה ליד המגורים הנוכחיים... אפילו לא מסוגלת לכנות את המקום הזה "בית". בכל מקרה, תיכננתי לשתות קצת ואז לדבר עם סאונדמן ולחתוך ממנו... כשאני עוד בבירה הראשונה מתיישב לידי איזה מישהו, אמר שהוא בן 30, נראה יותר, והתחיל לדבר איתי... ובקיצור ניסה את מזלו, דחיתי אותו אבל הוא לא הרפה והמשיך לחפור לי... הייתה שיחה נחמדה בסך הכל.. אבל בגללו התעכבתי עם ההודעה לסאונדמן... סיימתי את שתי הבירות הקבועות שלי, הייתי בראש ועברתי למקום אחר לדבר עם סאונדמן.
שלחתי לו הודעה שבעצם אומרת שזה לא יעבוד בינינו
... וסוג של השתמע שאני בוחרת לחתוך ממנו כי אני דואגת לו שלא יצליח להתמודד איתי... ואני באמת לא רוצה לפגוע בו. והתכוונתי לזה.
הוא לא הסכים לקבל את זה שאני מחליטה מה טוב בשבילו... ונגררנו לשיחה גועשת... שוב... לא רוצה לוותר עליו וגם הוא לא... אבל אני תוהה איך זה יכול לעבוד בנינו? הוא שם, אני פה. נכון שלא עברתי יותר רחוק כמו שתיכננתי בהתחלה... אבל עדיין... אגב, הוא לא יודע שאני ממשיכה לגור בעיר הנוכחית, הוא חושב שאני עוברת לעיר אחרת... רוצה לחכות עם זה בנתיים לפני שאני אומרת לו. נכון שעכשיו תהיה לי דירה שהוא יוכל לבוא אליי... בתקווה רבה... אבל קודם צץאני צריכה לארגן אותה...
עם העבודה, ההתנסות, הלימודים... הלוואי ונצליח לעשות זאת... לשמור על הקשר הזה. אני מרגישה שאני חייבת לראות אותו. לבדוק אם המשיכה עדיין שם... כאילו כל פגישה איתו אני אשכרה בודקת אם אני עדיין נמשכת אליו, כאילו אני מרגישה שהמשיכה כנראה תחלוף מתישהו... ואני רוצה לנצל אותה כל עוד היא קיימת... כרגע אני יודעת שבא לי לשכב איתו שוב, ושוב ושוב ושוב ושוב.... בלילה אחד.
בא לי לשבת איתו לשיחה חברית, ושישתף אותי בכנות במה שעובר עליו... בתחושות שלו לגביי ולגבי הקשר הזה.
נשאר עוד שבוע לסגר... אפילו יותר כי אני מתכננת לעשות את המעבר יומיים אחרי הסגר... אולי אסע אליו ביום השני למעבר בערב... ואקבע לי משמרת ערב יום למחרת. אני צריכה לראות מה אעשה. הסגר הזה היה ממש עמוס רגשית עבור שנינו... פשוט הזוי.
אנחנו בכלל נצליח להחזיק בשבוע האחרון של הסגר הזה? אני לא יודעת...
יום ביומו.
שיהיה מה שיהיה. מה שצריך לקרות יקרה. בזה אני מאמינה. אני זורמת. עם החיים. לאן שיקחו אותי, עם ניתוב קל מצדי.
עריכה-18:09:
אני בהפסקה מעבודה... והגעתי בחמש... שונאת שמוציאים להפסקה מוקדם מדי. זונות.
אני לא מבינה מאיפה לאנשים יש כל כך הרבה כסף... ועוד בתקופת הקורונה... כל אחד מוציא לי סטפה של כסף ומה שעובר לי בראש, שאין סיכוי שכל הכסף הזה נעשה ממשהו חוקי. במה כולם עובדים? מאיפה הכסף יאללה...
בא לי גם. אני צריכה למצוא דרך להרוויח כסף. אני גם רוצה להיות מסוגלת לדאוג לעצמי ככה... לא להתחשבן על כל שקל.
גם אם זה אומר שאצטרך לעשות משהו לא חוקי. בתכלס... הסיכוי שמישהו יחשוד בי הוא נמוך... אני לא נראית ולא מתנהגת כמו פושעת, אני צריכה לנצל את המראה התמים שלי... שובר שורות ממש דפק לי את המוח אה?
אבל באמת שאני צריכה את הכסף הזה... ולא משנה כמה אעבוד... הכסף שמרוויחים בעבודות "כשרות" הוא כאין וכאפס לעומת ההוצאות השוטפות בשגרה...
השנה אני לא אפסיק עד שיהיה לי מספיק כסף שלא אצטרך לדאוג יותר. מבטיחה לעצמי.
עריכה-15:00:
אין לי זמן לנשום... לקחתי כפולות השבוע, רתמול חזרתי ב1 בלילה מהעבודה... חשבתי שיהיה לי זמן להרביץ כמה בירות... אבל כבר היה מאוחר מדי לזה... אפילו בשבילי.
אולי היום.
נעשיתי ממורמרת... זה שאין לי כסף ושאני עובדת עבודת פרך בשביל משכורת זעומה. אני צריכה לבדוק אם הבנק יאשר לי פנקס צ'קים וכרטיס אשראי... מקווה שכן.
זה קטע שסאונדמן מתבכיין על נחובר תקשורת מצדי אבל מצד שני... הוא גם לא כותב לי... למה הוא מצפה שזה יבוא רק ממני?
אני מתחילה לחשוב שאולי המעשה הנכון כרגע הוא לחתוך ממנו... למרות שאני לא רוצה... בא לי עדיין להנות איתו, אבל בלי כל ההשקעה הנחוצה בזוגיות, אין לי זמן או כסף לזה.
נראה לי שאחכה עם זה עוד כמה ימים... ואחתוך ממנו.
אוף.