היה לי שבוע מעניין.

ביום ראשון אכלתי ארוחת בוקר עם חבר שלי ואז הוא נסע להפגנה בתל אביב. ביום שני הוא חזר והתברר שהשותף שלו שבדיוק חזר מההורים לא מרגיש כל כך טוב, וגם אמא שלו עם חום. הם שניהם הלכו לעשות בדיקת קורונה בטכניון ויצאו שליליים, אבל קצת אחרי התברר שהבדיקה שאמא של השותף עשתה חזרה חיובית. אז גם השותף וגם חבר שלי כבר נכנסו לבידוד ביחד. הם שניהם בסדר דרך אגב, הבדיקה השנייה של השותף יצאה שוב שלילית והוא מרגיש טוב חוץ מקצת צינון. אבל הם צריכים להישאר בבידוד עד יום שבת. 

אז אני חייבת להגיד שהשבוע הזה היה חוויה. זה היה השבוע הראשון מאז שעברתי לגור מולו שישנתי שבוע שלם אצלי במיטה, לבד.

פעם כתבתי פה שאני לפעמים לא יודעת מה לעשות עם עצמי כשאני לא רואה אותו בערב, פשוט כי אני לא אוהבת להישאר לבד עם המחשבות שלי, וכל דבר שאני עושה, גם התחביבים שלי, גורמים לי לחשוב.

אז זה בהחלט היה שבוע לא פשוט אבל פינה לי זמן לראות סדרות שאני אוהבת. הגשם אתמול בערב גרם לי להרגיש עד כמה חסר לי להתכרבל איתו בלילה אבל לפעמים זה קצת טוב להתגעגע ולהעסיק את עצמך.

האמת, המצב הנפשי שלי התחיל להשתפר. אני לא יודעת אם זה בגלל כדורי הויטמין D שהתחלתי לקחת, או שפשוט השלמתי עם המצב.

אתמול קצת נכנסתי לפאניקה כי כל התוכניות שהיו לי לשבוע הבא לא בדיוק הולכות כמו שרציתי, אבל זה קורה הרבה פחות וסוף סוף יש ימים שאני לא בוכה בהם.

ביום שבת בערב הכנתי לי ולבחור מחדו"א ערב סרט עם מלא אוכל טעים. היה פיצה, צ'יפס מטוגן, קולה, קליק, פסק זמן, אוראו, תותים, אננס(לא מקופסא!), ביסלי ובמבה. מיותר לציין שלא הצלחנו לאכול אפילו חצי מזה אבל כל הכיף היה להמשיך לנשנש מזה במהלך השבוע.

הסרט שראינו היה Pride and prejudice שזה אחד הסרטים האהובים עלי, וסוף סוף יכלתי לחלוק אותו איתו וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותו.

הוא נדנד לי שאני אמצא זמן לצייר כי באמת דיברתי על זה כל הזמן וכל פעם דחיתי את זה. אז אתמול סוף סוף הצלחתי לסיים את הציור שרציתי לתלות על הקיר בחדר ביחד עם עוד שני ציורים שציירתי כשרק נכנסתי לדירה. עכשיו אני צריכה להגדיר לי זמן לצייר ציור לאמא בתקווה שיעודד גם אותה.

הלימודים מתקרבים למבחנים וקשה לי לא לפחד איך יהיה. עדיין יש קורסים שאני בפער של 3/4 סמסטר והם לא בדיוק קורסים קלים שאפשר להשלים קורס שלם בשבועיים. עכשיו שיש סגר אני עובדת רק פעם בשבוע וזה יאפשר לי להתחיל להשלים קצת פערים, אני מקווה שמספיק. העבודה מתחילה לגזול לי יותר מדי, ועם כמה שהיא חשובה לי כלכלית אני בכנות מקווה להיכנס לבידוד רק כדי שלא אצטרך להפסיד עוד זמן למידה.

בקורס של המעבדה הולך לי די טוב. הקורס מפוזר לגמרי ולאף אחד אין מושג מה הדרישות ומה רוצים מאיתנו, אבל מסתבר שאני טובה בלכתוב דוח מעבדה ואני והשותפה קיבלנו בדוחות האחרונים 91 ו-96, שזה די מדהים כי המדריך שלנו קצת מחמיר איתנו.

אני טובה בלנסח דברים וזה לפעמים הכי חשוב כשמנסים להעביר רעיון כלשהו במילים ולא בנוסחאות.

בכל אופן זה נחמד לדעת שיש קורס שאני אקבל בו ציון סבבה לגמרי ואין לי מבחן סופי בו. מצד שני זה גם גורם ללחץ כי אני עושה מועד ג' בקורס שהוא קדם למעבדה, אז אם לא אעבור אותו, גם הציון של המעבדה לא ישאר לי. מקווה שתקופת המבחנים הזו תביא איתה הרבה מזל.

חוץ מזה אני עדיין מאוד דואגת להורים שלי וזה מכביד עלי. אם לא הייתי עובדת הייתי הולכת לבקר אותם יותר ועוזרת להם. אבל כרגע אני יכולה לעזור להם בכך שהם לא יצטרכו לעזור לי עם כסף.

שלשום חגגנו את ערב השנה החדשה.

קצת נטשתי את השותפים שלי והלכתי לחגוג אצל חבר שלי, שגר בצד השני של הכביש. זה מאוד נוח בזמני סגר.

הבאתי מהבית נורות צבעוניות ותלינו אותן בכל הדירה שלו וזה היה יפהיפה.

הכנו המבורגרים טעימים ממש עם השותפים שלו ועוד שני חברים ובפעם הראשונה התנשקתי בחצות.

שמענו מוזיקה נהדרת, צחקתי ונהניתי כל כך. הייתי צריכה את הערב הזה לנשמה.

כן, זה הבחור מחדו"א ;)

רק דבר אחד היה חסר, כנראה שאצטרך להמשיך לחכות.