האמת, המצב הנפשי שלי התחיל להשתפר. אני לא יודעת אם זה בגלל כדורי הויטמין D שהתחלתי לקחת, או שפשוט השלמתי עם המצב.

אתמול קצת נכנסתי לפאניקה כי כל התוכניות שהיו לי לשבוע הבא לא בדיוק הולכות כמו שרציתי, אבל זה קורה הרבה פחות וסוף סוף יש ימים שאני לא בוכה בהם.

ביום שבת בערב הכנתי לי ולבחור מחדו"א ערב סרט עם מלא אוכל טעים. היה פיצה, צ'יפס מטוגן, קולה, קליק, פסק זמן, אוראו, תותים, אננס(לא מקופסא!), ביסלי ובמבה. מיותר לציין שלא הצלחנו לאכול אפילו חצי מזה אבל כל הכיף היה להמשיך לנשנש מזה במהלך השבוע.

הסרט שראינו היה Pride and prejudice שזה אחד הסרטים האהובים עלי, וסוף סוף יכלתי לחלוק אותו איתו וזו הייתה הפעם הראשונה שהוא ראה אותו.

הוא נדנד לי שאני אמצא זמן לצייר כי באמת דיברתי על זה כל הזמן וכל פעם דחיתי את זה. אז אתמול סוף סוף הצלחתי לסיים את הציור שרציתי לתלות על הקיר בחדר ביחד עם עוד שני ציורים שציירתי כשרק נכנסתי לדירה. עכשיו אני צריכה להגדיר לי זמן לצייר ציור לאמא בתקווה שיעודד גם אותה.

הלימודים מתקרבים למבחנים וקשה לי לא לפחד איך יהיה. עדיין יש קורסים שאני בפער של 3/4 סמסטר והם לא בדיוק קורסים קלים שאפשר להשלים קורס שלם בשבועיים. עכשיו שיש סגר אני עובדת רק פעם בשבוע וזה יאפשר לי להתחיל להשלים קצת פערים, אני מקווה שמספיק. העבודה מתחילה לגזול לי יותר מדי, ועם כמה שהיא חשובה לי כלכלית אני בכנות מקווה להיכנס לבידוד רק כדי שלא אצטרך להפסיד עוד זמן למידה.

בקורס של המעבדה הולך לי די טוב. הקורס מפוזר לגמרי ולאף אחד אין מושג מה הדרישות ומה רוצים מאיתנו, אבל מסתבר שאני טובה בלכתוב דוח מעבדה ואני והשותפה קיבלנו בדוחות האחרונים 91 ו-96, שזה די מדהים כי המדריך שלנו קצת מחמיר איתנו.

אני טובה בלנסח דברים וזה לפעמים הכי חשוב כשמנסים להעביר רעיון כלשהו במילים ולא בנוסחאות.

בכל אופן זה נחמד לדעת שיש קורס שאני אקבל בו ציון סבבה לגמרי ואין לי מבחן סופי בו. מצד שני זה גם גורם ללחץ כי אני עושה מועד ג' בקורס שהוא קדם למעבדה, אז אם לא אעבור אותו, גם הציון של המעבדה לא ישאר לי. מקווה שתקופת המבחנים הזו תביא איתה הרבה מזל.

חוץ מזה אני עדיין מאוד דואגת להורים שלי וזה מכביד עלי. אם לא הייתי עובדת הייתי הולכת לבקר אותם יותר ועוזרת להם. אבל כרגע אני יכולה לעזור להם בכך שהם לא יצטרכו לעזור לי עם כסף.