היום היה לי טיפול אסקטמין,יהיה לי גם שבוע הבא-ומשם מתחילה לבוא פעם בשבועיים, בכיתי מלא לפסיכיאטר. אפילו שהוא מאוד אופטימי, אני חוששת מזה,אני חוששת להיות אובדנית שוב ברמה שאני לא אצליח יותר לשמור על עצמי ואנסה לעשות משהו.
קיץ. זה כזה מוזר שאני לא בשום מסגרת. אני רוצה מאוד. אני פשוט לא מוצאת את מקומי בשום מקום. אני לא יודעת אם אני אצליח לעבוד במשהו. אני לא מרגישה מוכשרת בשום דבר :(
ואני רוצה מאוד להרגיש טובה בדברים אבל אני מרגישה שאני נכשלת ברוב הדברים ולא מעניין אותי להיות בינונית במשהו, אני רוצה להיות הכי טובה. ונמאס לי מזה שאני לא יודעת מתמטיקה אז הרעיון של השלמת בגרויות מפחיד אותי מידי.
אני חייבת כבר דחוף לצבוע את השיער, אני מרגישה שזו לא אני עם השיער המשעמם הזה
אני גם שונאת להיות שמנה ואני להוציא לעצמי את כל האיברים
אכלתי היום סוכריה על מקל,בייגל שומשום קטן אחרי הטיפול וקינואה עם כתומים וטחינה ואני מרגישה שזה מלא. אז עכשיו אני על זירו וקפה ומקווה שאצליח לא לאכול יותר בלילה אבל זה בעייתי כי אני צריכה לאכול אחרי שאני מעשנת למה כל הזנים שמתאימים לי ממש עושים מאנץ׳ ויוצא שאני אוכלת יותר מידי וזהו לא רוצה לחזור להקיא יותר,מגיע לאחותי לשבת בשירותים עם ריח סבבה. הקיא שלי לא עובר אפילו עם ספריי עם ריח די חזק.....
וכמה זמן אני נקיה מהקאות? 14 יום, 19 שעות, 13 דקות ו27 שניות לפי זמן זה. זה ישתנה. אני מקווה שאני לא אעשה את זה שוב, שזה לא יהיה חלק מהיום יום שלי.
אני שונאת להתחיל לכתוב פה ואז להרגיש שהאנרגיה שלי נאבדת פתאום, ופתאום נהיה לי מאוד קשה להקליד. אני מאוד עייפה. אבל גם מאוד שמחה.
אבל גם מאוד מבולבלת. אבל גם שקטה, נפשית.
יהיה טוב בסוף
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
ריי.