האנייה

נתקלתי בנאום המבריק הזה במקרה.

אובאמה, הוא בהחלט אחד הנואמים הטובים בזמננו.

"עובדות, הוכחות, סיבתיות, היגיון, הבנה מדעית, אלה דברים טובים. אלה איכויות שאתה רוצה באנשים שמתווים מדיניות..."

"בפוליטיקה ובחיים, בורות איננה מעלה. זה לא "קול" לא לדעת על מה אתה מדבר. זה לא "להיות אמתי". זה לא "מאתגר את התקינות הפוליטית". זה פשוט לא לדעת על מה אתה מדבר."

***

באופן אירוני, הביקורת הנפוצה בישראל לגבי אובאמה ש"הבעיר את המזרח התיכון" נובעת עצמה מבורות. נתחיל עם כך שהסוציאליזם הערבי (השפעה סובייטית מובהקת) הוא אחראי גדול יותר לקריסה של לוב, עיראק, סוריה ותימן, כמו למצב מכמיר הלב של מצרים. שנית, מי שנכנס לעיראק והפיל את סדאם (ויש לשאול: האם מדובר רק בהאצת תהליך שהיה קורה בכול מקרה), היה קודמו - בוש הבן. שלישית, מי שהצית את "האביב הערבי" היה צעיר מתוניסיה ששרף את עצמו לאחר שנרמס על ידי השלטון. אותו שלטון שכמו בסוריה שפך טונות של גז למדורה בדיכוי הפגנות, לאחר שנים של שחיתות, דיכוי, אבטלה, עוני ובעיות אקלים.

אפילו ההאשמה על אי המעש בתגובה למספר קרבנות המלחמה בסוריה היא די מוזרה בהתחשב לכך שמספר זה קטן מאשר במלחמת איראן-עיראק (כמיליון הרוגים בזמן הנשיאות של רייגן). כך שלא רק שאובאמה איננו אחראי ראשי על הבערת המזרח התיכון, הוא לא הנשיא הראשון שעומד מנגד בזמן שהעולם הישן מכלה עצמו למוות. שלא לדבר על מלחמות העולם. גם אובאמה מעדיף כאופציה מועדפת לתמוך מאחור בבעלי בריתה של ארה"ב.

אובאמה הוא גם לא הנשיא האמריקאי הראשון שמגיע להסכם עם מדינה שערכיה זרים לארה"ב בגלל אינטרסים כלכליים וגלובליים כמו בהסכם עם איראן ולוקח סיכון שההסכם יופר. ניקסון למשל הגיע לנרמול יחסים עם סין הקומוניסטית, והבנות עם ברית המועצות.

אפשר לומר שגם נשיאים אמריקאים אחרים לא הצטיינו במדיניות חוץ, אבל חשוב לשאול האם היו להם ברירות טובות יותר. התשובה לעניות דעתי היא לא. כדוגמה, קל לומר בדיעבד שהפלישה לעיראק הייתה טעות, אבל יש לזכור שבוש הבן נהג לפי האמונה שסדאם מחזיק בנשק גרעיני. רודן שלא היסס להשתמש בנשק בלתי קונבנציונלי כלפי אויביו. מנגד, בוש האב זכה לניצחון מרשים על עיראק, אבל שיתוף הפעולה עם סעודיה והתמיכה האמריקנית בה לא מנעו מהמדינה הזו לתמוך בארגוני טרור. ארה"ב של רייגן תמכה במוג'הדין באפגניסטן שיהפכו ברבות השנים לאל-קאעידה, אבל האם היה עדיף לתת לברית המועצות להתפשט הלאה באפגניסטן ועוד בשיא המלחמה הקרה?

אין לדעת. אנחנו יכולים להצביע על פגמים במדיניות חוץ בדיעבד, אבל בדרך כלל קשה לנו לקבוע האם מעשה כזה או אחר היה משנה את כל התמונה. התשובה בדרך כלל היא לא, משום שכמו שרשמתי למעלה, המציאות לא מתנהלת כתוצאה מגורם אחד, אלא כתהליך מרובה גורמים וארוך שנים.

אומנם הביקורת על אובאמה בישראל נובעת גם מפחד יהודי מכול ביטוי אנטישמי שאפשר בהחלט להבין. אבל יש לזכור גם שישראל היא כיום מעצמה בעלת יכולת מכה שנייה ע"פ פרסומים זרים, ובכול אופו הדבר הזה לא מצדיק את בורות הטיעונים. מכול מקום - ספק רב אם איראן תהיה מוכנה עד כדי כך לנהוג נגד האינטרס הקיומי של עצמה.