הוא התעשת אתמול... כשהוא קם.
הוא התנצל על הדברים הקשים שאמר.
הוא שם עליי מחדש את הטבעת.
כמה חשוב היה לי שיעשה את זה.
התנצלתי גם אני. על אלוהים יודע מה.
זה היה חשוב לו. אז עשיתי את זה.
טיילנו היום. בשוק ובים.
אכלנו במסעדה על הטיילת.
צחקנו והתנשקנו הרבה והלכנו מחובקים ויד ביד.
הוא הבטיח הבטחות אמיתיות.
לא כאלה ריקות כמו הקודמות.
אני שמחה שעברנו את המכשול הזה.
לא אוהבת לריב איתו אבל לפעמים זה מכניס אותנו לפרופורציות.
היינו צריכים את המריבה הזאת כנראה.
דברים קשים נאמרו.
אבל עברנו את זה ויצאנו מחוזקים.
אני מסתכלת על הטבעת ומחייכת.
מתקשה להאמין שהגבר הזה,
החכם והיפה והנעים והמתחשב הזה רוצה אותי.
רוצה לבלות איתי את החיים שלו.
אני כל כך שמחה שהוא איתי.
עברנו דרך לא קלה בשנה וחצי.
מחצית מהזמן עוד הסתובבה לנו האקסית שלו בין הרגליים.
אבל עכשיו היא מחוץ לתמונה ואנחנו בשלנו כמו שהיא בשלה.
עברנו דרך רצינית.
ואני מאושרת שזה עם גבר שרץ איתי כתף לכתף ולא משתרך מאחוריי.
רק מקווה שנמשיך כך.
לא הייתי רוצה אף אחד אחר לצידי.
מלאת תקווה...
נמש.