שקט פנימי

"זורם לך סרט?" שלחתי בתמימות. "בשמונה אני אצלך".
עשרה לשמונה והחלטתי שמקלחת של עשר דקות זה בדיוק הזמן. בשמונה וחמישה הוא התקשר, קצת לא מרוצה מהעובדה שהוא צריך להסתובב סביב האזור כדי למצוא אותי. התלבשתי בזריזות ויצאתי מחוץ לביתי. מיהרתי אותו בטענה שאין גרביים לרגליי וקר.
להגנתי, באמת תכננתי שנראה סרט. התיישבתי על מיטתי ושאלתי אותו במה הוא רוצה לצפות.
"לא יודע", הוא ענה. "תבחרי מה שאת רוצה" בזמן שהתיישב מאחורי, ידיו נחות על מותניי ומושכות אותי כלפיו. זה היה יום חמישי קריר, שנינו חזרנו מהבסיס.
הוא לוחם, אני אחרי נסיעה ארוכה. הכרתי אותו שבוע לפני כן- גבוה, גדול במימדיו. חיוך מקסים.
היו לו קמטים במצח וזה שעשע אותי. בסתר, כמובן. שכבתי על גבי, הוא מתרומם מעלי, חיוך ממזרי. שפתיו נשקו לשלי.
קיוויתי להיות יותר נחושה מזה, אבל ידעתי לקרוא את האווירה, והאווירה בהחלט קראה לי.
ידיי אחזו בעורפו בעדינות ושפתיי נשקו חזרה, נעו בעדינות בתגובה לכל תנועה שלו. רגליי פעלו מעצמן ומשכו את פלג גופו התחתון קרוב יותר אליי, בין ירכיי הבשרניות. הוא החל להתחכך בי וידיו תפסו בחזקה במותניי שוב, מפשילים את חולצתי ממני. כפות ידיו חזרו מטה, הרימו את אגני מעט ותפסו בלחיי ישבני. "יש לי חולשה לתחת" הוא לחש כשלש אותי. צחקקתי ואחזתי בישבנו בעדינות. "גם לי" חייכתי וכף ידי נחתה עליו בעצמה.
לשונו כבר הייתה על צווארי, וכשטענתי שזה מדגדג אותי כשמנשקים אותי שם הוא תפס בשיערי ומשך, הכריח את ראשי אחורה, מנשק ונושך לעורי העדין. בחור חכם ללא ספק. "סרט, אה?" הוא צחק.
סובבתי אותו לגבו והתיישבתי על מפשעתו המכוסה. נשקתי ללסת, לצוואר. נשכתי את תנוך אוזנו וליקקתי אותה. שאלתי אם זה מוצא חן בעיניו כשנאנח בעדינות, וכתגובה דחף את פלג גופי העליון והצמיד את שפתיו לחזה שלי. הוא הפשיל את הגופייה שכיסתה אותי ובמהרה לשונו כבר הייתה על פטמתי, ידו מעסה בגסות את השנייה. "אח! אתה מכאיב לי..." גנחתי כשידיו לשו את שדיי, ושיניו את הכתף שלי. הוא לא הפסיק, והכרחתי את ידיו לנהוג בעדינות יותר.
הרגשתי שאני לא מסוגלת לחכות יותר וגופי סטה כלפי מטה, זוחל באיטיות לעבר מפשעתו, מפשיטה אותו משארית בגדיו. הזקפה שלו לא הייתה מלאה, וזה לא מצא חן בעיניי.
ידי תפסה בזוג התלוי מתחת לאיברו, כשלשוני מלקקת אותו מהבסיס ואל הכיפה, אותה הקפתי ברטיבות. הוא ניסה לדחוף את ראשי, אך בשלב מסוים הבין כי זה רק יאט אותי. הכנסתי אותו לפי, והחלתי למצוץ בהשקעה, כמו שאני רגילה- באיטיות, בהתחשבות. ניסיתי למצוא את הנקודה שהוא מגיב אליה יותר. הגברתי את המהירות ככל שרק יכולתי, אך עם הזמן הוא החל בעצמו לנסות להכתיב את הקצב. הרשתי לו, בסופו של דבר רציתי שהוא יגיע לשיא, לא להרגיש שניצחתי אותו בדומיננטיות.
כמעט נחנקתי.
עליתי חזרה מעלה, אך נראה שהוא לא היה קרוב לסיום. ראשי נח על החזה שלו, והיה לנו ויכוח קצת מטופש על כך ש"את לא יודעת שלא מנשקים בחור במשך חמש דקות אחרי שירדת לו?" ולמען האמת, לא יכולתי להפסיק לצחוק. אני חושבת שהוא התערער מהצחוק ההוא, אבל במהרה ידו נגעה בירך שלי וזחלה כלפי מעלה.
האצבעות שלו החליקו ברטיבות שהצטברה בין רגליי, מתגרות בדגדגן הגם-ככה-מגורה שלי. לא הצלחתי לשלוט בקולי, ומצאתי את עצמי מתרוממת על ארבע רגליים. ידו השנייה מצאה מקומה על ישבני, והחלה ללוש באגרסיביות את הלחי שלי. נאנחתי, רגליי היו חלושות ולאחר זמן מה לפתע הוא הפסיק. "תביאי לי את הארנק שלי, הוא לידך" אמר. שאלתי למה הוא צריך את הארנק, וענה שבשביל קונדום.
הבהרתי בפניו שאני לא מתכוונת לשכב איתו היום- והבעת פניו נפלה לחלוטין. לגיטימי, אני מניחה.
נשכבתי על ידו חזרה, והמשכנו לשוחח. לא מאוחר מידי לאחר מכן התקשרו אליו, ואני נשכבתי על בטני במיטה הפנויה. בסוף השיחה התיישב מעליי. "מה, נרדמת?" כשידיו מלטפות את גבי. צחקתי.
"חס וחלילה." עניתי בציניות, ושפתיו נצמדו לעור שבין כתפיי לצווארי. חשתי צמרמורת עוצמתית מעורפי לישבני, ולפתע, זה כאילו הוא מצא את כל נקודות החולשה שלי בבת אחת.
הוא נשך וליקק את גבי מכתפיי ועד לעצם הזנב שלי, מכריח אותי להתקמר יותר ויותר כתגובה למעשיו. לא יכולתי להפסיק אותו בשום צורה, וכששיניו נצמדו לישבני חשבתי שאני מאבדת את חושי. שיערי נפל קדימה כשניסיתי להתרומם למרפקיי, ישבני בולט החוצה יותר ככל שהוא נוגע בו יותר. נאנקתי ונאנחתי ולא רציתי שיפסיק. כשהתרוממתי ידיו הגדולות תפסו בשדיי הקטנים והחלו ללוש אותם באותה אגרסיביות כמו בתחילה. הכאב היה שם, אך הוא התערפל יחד עם שאר העונג שגופי חווה בכל נגיעה קטנה שלו בי, וכל אנחה שיכלה להכיל כאב התחלפה באחת תשוקתית וענוגה.
ההתעללות הנהדרת הזו המשיכה במשך כמה דקות קרובות, עד ששפתו נצמדה לאוזני ולחשה.

"נו, התעוררת?"

בשעה זו היום כשאני מביטה מבעד לחלון הרכבת, אני קורסיסטית מזה חודשיים.

כחלק משלדית הקורסית, זהו שבוע שלם בו אנו מבלים בתחומי המטה הכללי הצה"לי. כשיוצאים שו"שים וסוגרים חצאים, זה בהחלט מתת אל.

אני כמובן, גרה בישוב נידח אי שם בין כאן למואזין. להתעורר מוקדם מידי בוקר, להתלות במשפחתי בשביל טרמפ לתחנת אוטובוס או הרכבת הנוחים ביותר, זה לא אידיאל. כמו גם מדי א'.

מבלי להתעכב יותר מידי על נושאים שוליים, אחת מחברותי הטובות במסגרת הציעה את ביתה במרכז, כמקלט ללילה. חייבת לציין שהיא אחד האנשים האהובים עלי עד היום, ואחד האנשים המגניבים ביותר עלי אדמות. ציינתי זאת בפניה כמה וכמה פעמים.

"טוב, מה עושים היום?" שאלתי בסקרנות  בדרכנו לביתה. היה בי הרבה רצון לטרוף את הלילה באותו היום. יש לה נטייה כזו להוציא את זה ממני.

"לא יודעת, צריך לבדוק." היא ענתה בקלילות. גם אחרי ההיכרות הקצרה שלי איתה בחודש לפני כן, ידעתי שלעומתי, היא לא מהמתכננים. היא זורמת עם היום ורואה לאן הוא לוקח אותה. שזה בהחלט מדהים בעיניי.

סמכתי על מילותיה והנחתי לזמן לעשות את שלו. כמה שעות לאחר מכן, בזמן נשנוש טורטיות עם חביתה ואבוקדו, היא הגיעה עם תשובה. "יותר מאוחר יבואו שני ידידים שלי. הם הגורים שלי." ביטוי לחברים שלה שהיא מרגישה שלקחה תחת חסותה. וכי הם חמודים מידי בעיניה בשביל לשכב איתם, מה שהתברר כשקר מוחלט כמה חודשים לאחר מכן. "אני חושבת שתאהבי אותם."

לא עבר הרבה זמן עד שאחד מהם נכנס לחדר השינה בו אני והיא רבצנו.

הוא היה גבוה ממני במה שהרגיש כמו כמה סנטימטרים, רעמה של שיער בלונדיני על ראשו וחיוך שובה.

ג'ינס, חולצה גזורה וז'קט סרוג על גוף שנראה חסון למדי, תיק תלוי מצידו הימני. זרוק היא מילה מאוד מתאימה לסגנון, בהחלט מתאים למעגל החברתי שלה. ראוי לציין שהיא מאוד רצתה שיקרה ביני לבינו משהו, אבל הסברתי לה שהוא לא היה מאוד הטעם שלי ושאני לא מתכננת להגיע למצבים... לא ראויים. הוא נראה טוב, אבל היה משהו בו שהייתי צריכה להתרגל אליו.

מהר מאוד התברר כמה הוא חברותי ומקסים, גילינו תחומי עניין משותפים מפה ועד הודעה חדשה. אהבתי לדבר איתו.

החבר השני שלה בא, ולא היה לי שום ספק שאם הייתי יכולה להפשיט אותו במקום, הייתי עושה את זה. גם הוא היה גבוה ממני לא בהרבה, חסון, עורו שחום וחיוך-של-אחרי-גשר צחור.

מרבית הערב בילינו את זמננו בלנסות לעודד את השני, שלא מצא זמן יותר טוב להתבאס על הצבא מעכשיו.

בשארית הזמן ראינו סטנדאפ, שמענו מוזיקה ודיברנו. מהיותי אני, אני אוהבת להקל על האווירה, ליצור חיבור שלי עם אלה שנמצאים איתי ובאותו ערב הרגשתי בנוח במגע שלי עם הסובבים אותי.

באיזשהו שלב בערב, אני והבחור הבלונדיני היינו לבד בחדר, הראנו אחד לשניה את הקעקועים שמולחמים בעורנו.

האמנות על גופו הייתה בהחלט מעניינת ומסקרנת, אבל זה היה כשהפשלתי את חולצתי עד לקו החזיה שלי שלפתע הרגשתי מתח חדש באוויר. "את כל כך אדירה!" הוא הפציר כשידו נגעה לי בעור, ופתאום הרגשתי את זרועותיו מתלפפות סביב מותניי בחיבוק. ידי נחה לו על השיער, ובצחוק מובך הודיתי לו.

בהמשך מחוות הגוף שלנו לא היו מעטות, אך כל פעם שידו הברישה את שיערי, או נחה מעל כתפי, שכנעתי את עצמי כי זה תמים.

חסרת ניסיון שכמותי.

שעת הקימה שלנו הייתה מוקדמת ונשארנו לנו כארבע שעות כאשר ארבעתנו מצאנו את מקומנו בתנוחת כפיות של ארבעה אנשים במיטה. אני וחברתי באמצע, הבלונדיני מאחורי, השני מלפניה.

הרגשתי את ידו נחה לי על המותן, את האצבעות שלו נגד הירך שלי בתנועה עדינה וחוזרת על עצמה. ידו הגיעה אל שיערי, אצבעות הברישו אותו וחשפו את אוזני לנשימה החמה שלו. אפיו ריחף מעל עורפי, נגע לא נגע. הרגשתי את גופי מתעורר למחוות הללו, הרגשתי את החום מתחיל להצטבר בגפי התחתון, את הצמרמורת מחלחלת דרך עמוד השדרה שלי מטה.

אני לא זוכרת אם אני או חברתי הצהרנו שלא נוח, אך ההצהרה הזו הביאה אותי להסתובב לכיוונו.

שפתיו לא מיהרו אל שלי משום שעדיין היה שיח באוויר, אני וחברתי עדיין דיברנו והוא מסתבר מאוד נהנה להסיח את דעתי.
הייתי בהחלט קצרה במילים וכל נגיעה של לשונו בצווארי גנבה עוד מילה מפי, ידיו מכריחות תגובות חסרות שליטה מגופי בכל נגיעה שלו במותניי הרגישות. שקט השתרר באוויר עם תנומת חבריי, והוכיח שעכשיו, עליי להיות אף יותר שקטה מקודם. גופי התמים וחסר המגע המיני בער, חש שעבר התעללות בכל מגע שלו בי.
האדישות שלו שיגעה אותי. רציתי להתחנן אליו שיגע בי במקום בו הכי רציתי, אך במקום, השפתיים שלו לקחו ממני את נשימתי הכבדה והכריחו דממה במוחי.
מצא חן בעיניו באיזו קלות מצא את נקודותיי הרגישות וניצל זאת. בכל תנועה עדינה של אצבעותיו על עור האגן שלי ידע כי לא אוכל להתנגד כלפי אחור, אחרת אתנגש בחברתי שישנה בצורה כה נפלאה לידי. וכך, בכל תנועה שלו, מצאתי את עצמי נצמדת אליו אף יותר, חשה בזקפה שלו נגדי.
נעתי במקומי בעדינות ושכבתי על גבי בעוד ידיו לא נותנות לי מנוחה, לשות את שדיי הקטנים, שיניו נושכות את תנוך אוזני בזמן שאנחות חלושות בורחות מבין שפתיי.
מבטני מטה, כף ידו נחה על מפשעתי המכוסה וגבי כמעט מתקמר מהרגישות העזה שגופי חווה ברגעים הללו.
הוא לא חיכה זמן רב מידי לפני שאצבעותיו החמות זחלו מתחת למכנס, רפרפו מעל התחתון, וברגע שהבד הצמוד התרחק מגופי ונתן לאוויר הקר של החדר לגעת בעורי- הבנתי כמה חמה אני באמת.
לא הסקתי עד כמה הייתי רטובה עד שהאצבעות שלו באמת החליקו בין השפתיים החמות שלי, מברישות את הדגדגן הרגיש שלי ומכריח ממני התנשמות כבדה. תנועות מעגליות רקדו עליי והרגשתי שמוחי עומד להיכבות.
"א-אני לא מסוגלת!" זעקתי בלחש לאוזנו, משתדלת ללחוש עד כמה שרק ניתן, ידי מאטה את שלו. הוא הסתכל לעיניי בתהייה. האצבעות שלו הגבירו את רעש הרטיבות שבקע מבין רגליי. "אני לא יודעת אם כדי שנמשיך, אני מפחדת שהם יתעוררו..." התחננתי, גופי רק נצמד לידו נואשות.

"את בטוחה?"