The Ways Of Life

שיר שכתבתי בשביל עצמי ברגעים הכי קשים 

כדי שיהיה לי תקווה להמשיך לחיות ולהתמודד עם הדברים,

משו שהפיח בי תקווה למרות כל האפלה שהייתי שרוייה בה לא מעט זמן.

~.~התקווה~.~

יש רגעים שבהם אנשים אבודים, ואיבדו כל תקווה,

כאשר הם עומדים שם בתוך התהום העמוקה,

עומדים ומחכים בלי סוף שמישהו יבוא לעזרתם,

כאשר הם מביטים ובוהים אל תוך האופק האינסופי ומחפשים

כל רמז קלוש, כאילו מחכים שמשהו יבוא,

אבל זה אף פעם לא מגיע והם מחכים ומחכים...

הם עומדים שם, הם צופים, והם מחכים ואז הם מאוכזבים ומוותרים,

אבל הם לא יודעים שתמיד יש תקווה,

היא נמצאת שם כל הזמן, בוערת כמו השמש וקורנת מאור.

אף אחד לא יודע מה בדיוק מחזיק אנשים ונותן להם כוח להמשיך להאמין,

תמיד יש משהו קטן שמחזיק אותם ואומר להם לחכות, אומר להם שהכל אפשרי,

אומר להם שהדבר אליו הם מצפים יגיע ויבוא אם רק ימתינו עוד קצת,

אומר להם ששווה לחכות, אומר להם שעדיין יש תקווה.

התקווה תמיד נותנת כוח להמשיך נגד כל הסיכויים,

התקווה מצילה,

התקווה היא האמונה שלנו,

התקווה היא האור שבקצה המנהרה,

היא הניצוץ שבתחתית התהום,

היא הדבר שתומך בנו לאורך כל הדרך,

היא הדבר שגורם לנו להמשיך לקוות,

היא תמיד תיהיה שם,

-זוהי תקווה-

יום יגיע ואולי אמצע מישהו כמוני שיבין אותי,

ואת הצער והכאב שאני נושאת כל כך הרבה שנים,

בלי לוותר כי הרבה כוחות שיש לי נשארו,

בגופי ונשמתי כאחד בוערת התקווה,

היא קטנה מאוד אך גם חמימה כמו נרות,

ומיום ליום היא דועכת ונעשת יותר קטנה

זאת בכלל לא שאלה, 

אמון בקרובי הולך ונעלם, הם לא מבינים אותי בכלל,

בני אדם תמיד משתנים,

אך אני נשארתי אותו הדבר במהלך כל השנים,

כי אני לא כמוהם, זאת ידעתי מלכתחילה קודם,

אני יכולה להתנהג כילדה אבל בפנים אני מאוד עמוקה,

מתסכל שאני מבינה והם לא, ואז שוב משלימה עם השונות שאיתה תמיד

מלווה הבדידות,

היא הורגת אותי מפנים ומבחוץ, 

מחסלת כל חלקיק ושבריר תקווה שנשאר בגוף,

תוהה כמה זמן עוד אחזיק מעמד

הרי בנתיים אני לבד.

פואמה\קטע שכתבתי על חלומות.

לכולנו יש חלומות, לכולנו יש דברים שאנו חולמים עליהם, דברים שאנחנו 

רוצים להיות או לחוות, להשיג או להצליח ,לעשות.

זה לא משנה אם הם חלומות קטנים או גדולים , מציאותיים או דימיוניים,

אפשריים או בלתי אפשריים, הם תמיד יישארו חלומות, החלומות שלנו.

בקטע הפואמה אני מעבירה את המסר שלעולם אבל לעולם אסור לוותר על החלומות שלנו ועל מה 

שאנחנו אוהבים או רוצים באמת, כי אלה הדברים שמחזקים אותנו , שנותנים לנו תקווה לחיים,

ונותנים לנו כוח, והם הכי חשובים בעיניי.

לרובנו מגיל צעיר יש חלומות או דברים שתמיד רצינו אך לא יכולנו לממש אותם במציאות,

מכל מיני סיבות שהם, אלה הם חלומות הילדות שלנו שתופסים משמעות עם השנים,

יש אנשים שוויתרו על חלומות הילדות שלהם, כי לא היה להם תקווה.

לעולם על תוותרו על החלומות שלכם ועל מה שאתם באמת רוצים.

זה הדבר הכי חשוב, כי חלומות הם דרך אושר שלנו לעולם יותר טוב.

יום אחד חלומות יתגשמו, והם בדרכינו אולי יפגשו,

והם יביאו לא מעט שמחות לכל הילדים מכל התקופות,

אך הדרך היא ארוכה ולא מעט נפילות יש בה, הזמן הוא האוייב הכי גדול

אך ניתן להלחם בו אם נדע כיצד להשתמש בו נכון,

הדרך שהוקצתה לנו אינה ארוכה אל המוות היא ישר מובילה,

אמונה מוחבאת במעמקי הנשמה של האנושות,

אך לרוב היא מוחלפת בבורות,

הסוד להצלחה טמון עמוק בחלום, אך לאט לאט מתפרק לו החזון,

חלום ילדות אשר נשכח לו עם הזמן - ככל שמתבגרים כך בקלות מוותרים עליו,

כך מתבזבזות לנו כל שנות החיים בלי שנבחין את מה שהפסדנו

ומזה שום דבר בעצם הרווחנו,

כי על חלומות אסור לוותר, הם דרך האושר שלנו לעולם אחר.