The Ways Of Life

שיר שכתבתי בשביל עצמי ברגעים הכי קשים 

כדי שיהיה לי תקווה להמשיך לחיות ולהתמודד עם הדברים,

משו שהפיח בי תקווה למרות כל האפלה שהייתי שרוייה בה לא מעט זמן.

~.~התקווה~.~

יש רגעים שבהם אנשים אבודים, ואיבדו כל תקווה,

כאשר הם עומדים שם בתוך התהום העמוקה,

עומדים ומחכים בלי סוף שמישהו יבוא לעזרתם,

כאשר הם מביטים ובוהים אל תוך האופק האינסופי ומחפשים

כל רמז קלוש, כאילו מחכים שמשהו יבוא,

אבל זה אף פעם לא מגיע והם מחכים ומחכים...

הם עומדים שם, הם צופים, והם מחכים ואז הם מאוכזבים ומוותרים,

אבל הם לא יודעים שתמיד יש תקווה,

היא נמצאת שם כל הזמן, בוערת כמו השמש וקורנת מאור.

אף אחד לא יודע מה בדיוק מחזיק אנשים ונותן להם כוח להמשיך להאמין,

תמיד יש משהו קטן שמחזיק אותם ואומר להם לחכות, אומר להם שהכל אפשרי,

אומר להם שהדבר אליו הם מצפים יגיע ויבוא אם רק ימתינו עוד קצת,

אומר להם ששווה לחכות, אומר להם שעדיין יש תקווה.

התקווה תמיד נותנת כוח להמשיך נגד כל הסיכויים,

התקווה מצילה,

התקווה היא האמונה שלנו,

התקווה היא האור שבקצה המנהרה,

היא הניצוץ שבתחתית התהום,

היא הדבר שתומך בנו לאורך כל הדרך,

היא הדבר שגורם לנו להמשיך לקוות,

היא תמיד תיהיה שם,

-זוהי תקווה-