מצחיק שעוד שניה צריך לעדכן פה את הגיל מ-22 ל-23.בדרך כלל אין לי יותר מדי צורך לכתוב פה אבל אני מניח שפעם בעוד רגע שנה מצטבר מספיק כדי לזרוק לפה את כל המחשבות.
איך מגדירים את התקופה האחרונה? סוג של רכבת הרים נראה לי, בין מיני רכבת הרים לרכבת הרים רצינית עם מלא לופים, איפשהו באמצע.
בגדול מלא דברים שקרו וקורים ביחד
אני שנה רביעית בתואר, דיי זיינו אותי עם השנה הזאת, כי נרשמתי לשני סמסטרים שהיו מחולקים יפה מבחינת קורסים, אבל הם החליטו שההארכה שהם נותנים לי היא רק לסמסטר, אז ביטלו לי את הסמסטר השני ונשארתי עם סמסטר אחד, שכבר התחלתי.
אז מהר מאוד רצתי לכל מזכירה שיכלתי ונרשמתי לקורסים שבסופו של דבר נותנים לי את כל הנקודות שאני צריך, וזה מה שקורה כרגע.
כי בתכלס, אין לי מה להפסיד והארכה נוספת כנראה שלא יתנו לי, אז קצת לחץ נפשי עד פברואר? מי כבר מת מזה :)
אז משהו כמו 12 קורסים, כש-3 מהם הם כלים שלובים (קורסים שאני צריך לקחת שלא קשורים לתואר) ככה שבין התפתחות הצמח לבין איך צרצרים באים לעולם אני גם לומד בודהיזם וקולנוע. קצת מוזר, אבל לא רע בכלל :)
באופן כללי אני נורא אוהב את המקום ואת החממה הזאת של הלימודים, כי בתכלס זה לגור עם ההורים, ועם כמה שאני אוהב להרוויח כסף בעצמי, אני יכול להרשות לעצמי לעשות הפסקה בשביל התקופה הזאת של הלימודים.
אז זה כאילו המון המון לחץ אבל במסגרת דיי תומכת, אז לא רע לי בכלל.
אמממ אני כן מאוד מחכה לסיים, 4 שנים של תואר זה דיי מתיש, וגם כדי להחזיק את התעודה המזורגגת הזאת ביד כבר.
אני לא יודע מה יהיה אחר כך, מה שכן אם יהיה לי חופש בעצם בסמסטר השני אז יהיה לי זמן לחשוב, אולי לחפש עבודה באוניברסיטה? או שלנסות למצוא עבודה בחוץ עם קצת יותר כסף שזה נשמע טוב.
מה שכן אני נורא רוצה לקחת איזה קורס לכיף שלי, אולי משהו במסגרת האוניברסיטה ואולי יחד עם זה משהו לנפש, גראפיקה או ציור או אנימציה.
לא ציירתי בכלל בתקופה האחרונה, שזה קצת עצוב לי...בהתחלה בעצם לא הייתי מסוגל לשבת עם עצמי אז נמנעתי, עכשיו פשוט אין לי זמן אבל אני אוהב את זה שהחשקים ליצור משהו קיימים ומתחזקים שזה טוב, אולי אני עוד ארשה לעצמי לקשקש קצת היום.
אממ היו לי קצת תוכניות לפני שכל עניין הלימודים קפץ ככה פתאום, רציתי להוציא רשיון סוף סוף מה שלא יצא לפועל, לא בתקופה הזאת אבל אחרי הסמסטר אני חושב שאעשה את הצעד הזה סוף סוף..נראה לי שזה יגרום לי להרגיש מאוד טוב עם עצמי, ועצמאי, לפחות יותר ממה שאני מרגיש היום.
התקופה האחרונה לא הייתה קלה, ואם אני מסכם אז יש ימים שהם ככה וימים שהם ככה. אני חושב שהדבר הכי נכון שעשיתי היה לא להתנגד למחשבות ולתחושות ולתת לעצמי. ולהרשות לעצמי. ואני ממש שמח שהצלחתי להרשות לעצמי, איזה שבועיים לא ללמוד, ולישון עד מאוחר, ולא לכעוס על עצמי אם אני מאחר לרכבת או לא עומד בזמנים, ולהרשות לעצמי ליפול ולהתגעגע ולבכות, מלא. אני מרגיש משהו נפתח וזה טוב. לדוגמא הרבה מאוד דברים מהתקופה האחרונה יצאו בשיחה עם אמא שלי, מה שלא קרה ברמות האלה אף פעם, עד כדי דמעות, ואפילו כמה פעמים זה קרה. ואני מרגיש שהוצאתי הרבה ואני מרגיש שעדיין יוצא, בפאזות קצת שונות. בהתחלה זה להיות שבור לגמרי ולאסוף את עצמי מחדש, עכשיו זה פחות שבור אבל עדיין כואב, זה מרגיש כמו תהליך כזה שאני ממש ממש חי אותו ברגעים האלה. והדבר שאני מניח שהכי טוב הוא שזה משתנה ולא סבל מתמשך, היום יותר טוב מלפני שבועיים וחודש. ויש ימים שהם הפוכים, ויש בקרים שהם פחות טובים אבל זה בסדר, זה חלק מהעניין והכי חשוב באמת היה לקבל את זה ולא להתנגד לזה, ולתת לגוף לדבר, אם משהו עולה סימן שיש סיבה לזה והכל טוב, זה לא שמישהו עומד עם שעון ומחכה שיהיה בסדר.
יש לי חברים שאני לא חושב שיכלתי למצוא טובים יותר, באמת...בתקופה הכי קשה שלי הם אהבו וקיבלו, שזה כל כך לא מובן מאליו, שאנשים יוצאים או רוצים לשתות וזה מגיע לשיחות כאלה ואחרות שלי או שפתאום יושבים במרפסת כי אני צריך לפרוק או סתם שיכור ודברים יוצאים החוצה, וזה באמת לא מובן מאליו כי אני יודע שזה מבאס אבל אם הם מכילים בצורה כזאת ומבינים ומקבלים את זה שעברתי משהו אז וואלה, זכיתי. ובאמת באחת התקופות היותר קשוחות שהיו לי ושכולי מתפרק, ויש להם חלק עצום בזה שהיום הדברים אחרת.
בכללי הכל כרגע מלא מחשבות, אבל אני משתדל ששום דבר לא יהיה בלחץ ובעיקר לעשות מה שמרגיש לי טוב. אני לא תקוע שזה כבר סימן טוב, אני יוצא, נהנה, חווה ויוצר זכרונות חדשים וכל זה באמת עם להקשיב לעצמי ובלי להקשות משום חזית.
הדבר הכי טוב כרגע זה שעוד כמה ימים אנחנו כולם בחול, וזה מרגיש כמו אוויר לנשימה כרגע.
וזהו נראה לי, אני אוציא אנרגיות בחול, אחזור לפה עם עוד יותר אנרגיות לפושים בלימודים ויהיה אש :)
תהיו אנשים טובים ♥
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
