R.T.C

אני מעשן, או ככה לפחות הגדרתי (בין היתר) את עצמי מאז שאני מסוגל לזכור, חפיסה באריזה רכה של כאמל בכיס האחורי של ג'ינס מלוכלך, להסתכל מחוץ לחלון עם סיגריה בזווית של הפה, השאיפה הראשונה אחרי מבחן קשה, להיזרק על החול אחרי שמירה ארוכה ולהדליק סיגריה, לספר סיפור ולקחת שאחטה עמוקה בדיוק בנקודת השיא, עשן סמיך ואפור זורם במורד הגרון לריאות ויוצא באיטיות מהזווית של הפה, כן אני מעשן, או לפחות הייתי. אני לא מעשן כבר כמה חודשים, במהלך טיול ארוך בארץ זרה נפרדתי מהחברים שלי שרצו לשבת ולראות טלוויזיה במגורים והלכתי לטייל ביערות שהקיפו את המקום שבו לנו, במהלך ההליכה התחלתי לחשוב על להפסיק לעשן ואחרי מספר שעות הליכה ראיתי מרחוק חתיכת שמיים תכולה מנצנצת מבעד לעצים, כשהמשכתי וטיפסתי לעבר אותה חתיכת רקיע מצאתי את עצמי על ראש הר, משקיף על יערות אינסופיים מנוקדים בעיירות קטנות ומרוחקות, התיישבתי על האדמה והבנתי שזה המקום שאני רוצה לעשן בו את הסיגריה האחרונה שלי כמעשן, גילגלתי סיגריה, עישנתי אותה עד המילימטר האחרון בנשימות עמוקות, כיביתי אותה ושמתי בתיק, צילמתי לעצמי תמונה למזכרת של הנוף שנשקף מהנקודה ההיא, חייכתי לעצמי והמשכתי בשביל. בחודשיים הראשונים אני לא חושב שעישנתי בכלל, ומאז אני פועל לפי שיטת העוגה, מה זאת שיטת העוגה? במהלך דיון עם עצמי (וחיפוש נואש לסיבה לסיגריה), פיתחתי עם עצמי את "שיטת העוגה" - סיגריה היא דבר לא בריא, יקר, מסריח, מזיק וממכר, בערך כמו עוגה (חוץ מהעניין של המסריח), ולכן אני לא צריך לתת לסיגריה יחס שונה מאשר לעוגה, דיינו, כמו שאני לא אוכל עוגה עשרים פעמים ביום, ככה אני גם לא אמור לעשן סיגריה עשרים פעמים ביום, אבל כמו שאני לא מתנזר לחלוטין מעוגות, ככה אני לא אתנזר לחלוטין מסיגריות, אלא אפעל ב"שיטת העוגה", לפעמים אני אעשן כי מתחשק לי, לפעמים כתגמול, לפעמים מעצב ולפעמים משמחה, אבל אף פעם לא בהגזמה, לא פעם בשעה וגם לא פעם ביום, מידי פעם, בין אם זה אומר פעם בשבוע או חמש, כפי שנכון בעיניי.

אני לא בטוח האם אני נחשב מעשן או לא, אני לא נוטה להגדיר את עצמי כמעשן מכיוון שבתקופה שבאמת הייתי מעשן לא הייתי מגדיר אנשים שנוהגים כפי שאני נוהג עכשיו כמעשנים, אבל זאת שאלה ללא תשובה ברורה, ואני לא בטוח שאני רוצה שהיא תהיה ברורה, אני מאוד נהנה להיות לא מעשן (ריאות נקיות, ארנק מלא..) אבל אני נהנה באותה מידה מהסיגריות הבודדות שאני מעשן כעת, יותר מאשר כל סיגריה שהייתי מעשן בתור "מעשן", אני לא בטוח האם אני מעשן או לא, אבל אני בטוח בדבר אחד - אני מאושר מהמצב הזה.