~לאחר חמישה חודשים~

...״תגיד לא נמאס לך לבוא כל יום לפגוש אותי?״
״את יודעת?, חשבתי כל זה והגעתי למסקנה שאני מאוהב״
לקחתי צעד אחורה ״וואאוווווו...... מה אתה רוצה שאני יגיד עכשיו?״
״כלום, אני זה שצריך להגיד משהו״ הוא התקרב אלי ״אני אוהב אותך מי שלא תהיי״ וחיבק אותי
״אני לא חושבת דבר רעיון כלכך טוב שתאהב אותי, אתה לא מכיר אותי אתה לא יודע מי אני אתה לא יכול לאהוב אותי כשאתה לא יודע את זה״ הדפתי אותו מעלי
״אז, אולי תתני לי לראות?״
״לא, בנתיים לא, אני צריכה לחשוב על זה.....״ אמרתי רצתי לרכב התנעתי ונסעתי.

כן, בחמישה החודשים האלו עברתי הרבה דברים. למדתי נהיגה וטופז עזבה את המועדון אז אני בערבים לוקחת את הרכב שלה ונוסעת איתו למועדון. דילן כל יום פוגש אותי בלי להפסיד שום יום, בהתחלה הוא ניסה לשכנע אותי לבוא איתו לבית שלו וו..... (אני לא רוצה לדבר על ההמשך), אבל לאט-לאט הוא התנרמל והבין שאין לו שום סיכוי איתי. אני מנהלת איתו הרבה שיחות ובהם אני מגלה אדם אחר, את האדם האמיתי שבו שלא נתון ללחץ החברה, מולי הוא פשוט הוא! ועכשיו שאני אמר לי שאני אוהב אותי הסתובב לי הראש ולא ידעתי מה להגיד. נכון, הוא חמוד ואולי איפשהוא פיתחתי אליו רגשות אבל.... הוא לא יודע מי אני וביום שהוא ידע אני לא יודע איך הוא יגיב ומזה אני מפחדת.
ווווו…. ממחר אני חוזרת ללימודים בבית ספר אחר ממה שלמדתי בו לפני שנה וחצי. בית ספר ששכר הלימוד שלו קצת יותר זול אבל עדיין בית ספר של חברה טובה. הכל בזכות המועדון אני מרוויחה בו יפה ודי בכבוד בגלל שהשם שלי לא מושפל ואף אחד עדיין (!!!) לא יודע מי אני.

הגעתי לבית וטרקתי את הדלת כשאני ממלמלת ״הוא אוהב אותי, הוא לא יודע מי אני, אין לא שום סיבה לאהוב אותי״ ופתאום ראיתי את טופז מסתכלת עלי במבט שאומר ׳מה נדפק אצלך?׳
״דילן אמר לי שהוא אוהב אותי״ אמרתי והחיוך נמחק מפניה
״רציני?, והוא יודע מי את?״
״לא! ומזה אני מפחדת שהוא יחליט שנמאס לו והוא רוצה לראות מי אני ולא יכבד את ההחלטה שלי״
״הוא לא יעשה את זה, ועכשיו לכי לישון מחר לימודים״ היא קרצה לי
(מדלגת על כל הקטע של התארגנות לשינה)

~בוקר~
״ריקי, קומי לימודים״ טופז דפקה לי בדלת ונכנסה ״את מוכנה? מה נפל עליך?״
״מה את רוצה לא הצלחתי להירדם סוףסוף אני חוזרת ללימודים״ אמרתי לה בהתרגשות
״טוב, את באה לראות ארוחת בוקר?״
״שניה, אני מתאפרת ומגיעה״
״ריקי לא צריך להגזים עם האיפור את הולכת לבית-ספר לא למועדון בסדר?״
״אוקי, שניה אני מגיעה״
אחרי 10 דקות יצאתי למטבח ואני והיא אכלנו צחקנו ראינו טלוויזיה ווו..... הגיעה הזמן ללכת
״יאלה, טופז את מסיעה אותי?״
״כן, בואי״ היא לקחה את המפתחות של הרכב ואני לקחתי את התיק והפלפון שלי וירדנו. נכנסנו לרכב ונסענו עד לבית ספר.
״תודה טופז, ביייי.....״ נתתי לה נשיקה בלחי ובאתי לצאת
״ביייי... בהצלחה״
״תודה, להית׳...״ יצאתי והיא נסעה
בית ספר טוב לחזור, אני התחרט על מה שאמרתי עכשיו עוד כמה ימים, נכון??.

נכנסתי לבית ספר הוא כמה ענק ראו שהוא יותר עממי מכל בית ספר שהייתי בו אי פעם (אפילו יותר מהבית ספר שהייתי בו לפני הבית ספר שגרם לכל הצרות שלי) הלכתי למזכירות וליד חדר המנהלת עמד......