כל חיי המוח שלי הוצף במסרים של ההגמוניה הגברית

שעלי להתבייש ולהיגעל מהנשיות שלי

ושהדרך היחידה לצאת מזה נקייה זה להשתמש במוצרים שהם יצרו עבורי

הלבינו אותם בחומרים כימיים ושקרים שאהפוך לרכה ועוצמתית

או שאני צריכה להשתמש בהם כדי להראות לאמא טבע מה זה

הכל כדי שאלבש ג'ינס לבן ואחייך שוב, כי להם לא נוח שאני הורמונלית

כי אישה שלא מחייכת ומרוצה זה הפחד הכי גדול של הגבר, כן?

אבל מי החליט שזה מה שאני צריכה? ולמה ככה זה צריך להיות?

המעבר לגביעונית הוא לא רק שינוי של אופן הפעולה, זה שינוי של אופן החשיבה

במקום להדחיק ולהתבייש בנשיות שלי אני רואה לנגד עיניי את מה שיצא ממני

ובאמת שהשד לא כזה מפחיד, למדתי להתייחס לזה בשלווה וכבוד

אני לא חייבת להוכיח לאף אחד שום דבר, אני לא רכה, לא מכה את אמא טבע 

אני פשוט אישה ויש לי מחזור, זהו. לא מבינה איזו דרמה ציפיתם לראות

ופתאום כשהשתחררתי מהמחשבה על מה אני צריכה להיות, אז הרגשתי חופשייה

שאני יכולה לעשות כל מה שמתחשק לי, שאני לא צריכה לדאוג בכלל

קיבלתי את כל מה שמותגי הפדים והטמפונים הבטיחו לי אך לעולם לא הצליחו לקיים.

אני חושבת על זה ומגוכך כמה שזה אירוני.

אולי במקום לחלק פדים וטמפונים לנערות נחלק להן גביעוניות?

סתם הצעה, כדי שאולי הן ישנאו את עצמן פחות